28

נמיביה היא מדינה  צעירה יחסית שקיבלה את עצמאותה רק בשנת 1990. שטחה גדול – פי 40 ממדינת ישראל אך מספר התושבים פחות מ- 3 מיליון.  רוב שטחה מדברי ואפשר לנסוע מאות קילומטרים בדרכי עפר מבלי לראות כלי רכב נוספים. לעומת זאת בעלי חיים יכולים לחצות דרכים אלה במפתיע ועל כן העירנות חייבת להיות מקסימלים. אסור להיכנס לאשלייה שאתה השחקן היחיד בשטח.

הגיוון בנוף המדברי רחב ומרתק כמו גם המיעוטים השונים אותם פוגשים בחבלי הארץ השונים. שמורות טבע פתוחות עם מיגוון גדול של בעלי חיים. חוף ים ארוך ביותר על שלל בעלי החיים שבו ובסביבתו ודיונות מקסימות ייחודיות למקום זה.

את הטיול התחלנו בדלתה של נהר האקוונגו. השייט נעשה בסירות מקורו המסורתיות כשאדם אחד עומד על הסירה, צופה מסביב ודוחף אותה באמצעות מוט ארוך.

נתיבי המיים הם למעשה שבילי היפופוטמים. רצוי מאוד להימנע מהיתקלות חיית "מחמד" זו שמספר האנשים שמאבדים את חייהם ממגע איתה שני אך למספרם של אלה שמתים ממלריה.

רק לאחר שחייה במיים הצוננים והקרירים הבנו מדוע חיפש משיט הסירה מקום פתוח ונקי ללא צמחייה. הוא פשוט רצה להזהיר אותנו מבעוד מועד על קרוקודיל תועה שירצה לארח לנו לחברה או לארוחה.

בפארק הלאומי אטושה (ETOSHA) אפשר למצוא מגוון עצום של בעלי חיים. התנועה שם היא עצמאית וכל מטייל בוחר את בור המים המתאים לו לצפות בבואן של החיות לשתות. כמובן שיש לשמור על כללי בטיחות הטובים לשני הצדדים – האדם והחיה. בשעות הלילה אפשר לנוע רק בספארי מודרך בעוד המלווה מאיר על החיות באור אדום כדי לא להפריע לשגרת הלילה שלהן.

באזורי הלינה יש תצפיות על בור המים שם מתקבצות החיות בדרך כלל בשעות הבוקר או הערב.

צריך להיות בכוננות מתמדת בדרכים. לבעלי החיים תמיד זכות קדימה…

OPUWO  הוא הישוב המרכזי באזור KAOKOLAND שבצפון נמיביה, שם חיים שני מיעוטים מאוד יחודיים במנהגיהם ובלבושם: HIMBA ו- HERERO.  שם צרפנו אלינו מלווה בן מעוט ההימבה.

נשים משבט ההימבה בעיר המחוז, חשופות חזה ולבושות בלבוש מעור עיזים.

 

 

 

 

נשות ההררה הלבושות בסגנון ויקטוריאני מכף רגל ועד ראש.

 

יצאנו לדרך מ- OPUWO צפונה עם המלווה משבט ההימבה לתור בכמה כפרים באזור שתיירות כמעט ולא הגיעה אליהם. לפני כניסתנו לכפר ניכנס המלווה ומבקש את אישור ראש הכפר לביקור בכפרו. אנחנו עמוסים כל טוב משקי קמח וסוכר נכנסים במסלול מיוחד, וביראת כבוד מניחים את כל הכבודה לרגלי ראש הכפר. לאחר שיחת חולין בעזרת המתורגמן ומרגע שהאישור ניתן, אנחנו חופשיים לבקר בכל הכפר כרצוננו ואפילו להיכנס לתוך הבקתות.

 

 

נשים מכינות אוכל לילדי הכפר:

אנחנו מתארחים בבקתה של זקנות הכפר בעוד שהילדים מציצים מעבר לפתח וחוסמים את קרני האור היחידות הנכנסות. הנשים יכולות לשבת כך שעות בעוד שהגברים מעדיפים את האוויר החופשי.

נשות ההימבה מורחות את גופן בתערובת חימר אדום וחמאה כדי לשמר את העור וכנגד יתושים. גם לצורת סידור הצמות יש משמעות לגבי הגיל והמעמד. ביציאה מהבקתה גם אנחנו נצבענו באדום.

 

בדרך כלל נפגשות הנשים לשיחות חולין ולטיפול בילדים. הגברים דנים בנפרד בענייני הכפר.

חופרים באר מים במקום מסוים, וכשהבאר יבשה חופרים באר במקום אחר. הנערות שואבות מים ומעבירות את הדליים מיד ליד כדי להשקות את הצאן. העבודה הקשה נעשית תוך כדי שירה.  לכל כפר בשבט זה באר משלו.

ילדים קטנים מהווים כוח עזר משמעותי ברעיית הצאן.

המדבר בנמיביה מכונה מדבר חופי. הוא נוצר כתוצאה מזרמי ים קפואים המגיעים מהקוטב הדרומי. ב – CAPE CROSS אפשר לראות עשרות אלפי כלבי ים ואת קולותיהם שומעים למרחוק.

אזור SUSUSVLEI  הוא אזור מרתק של הדיונות האדומות המיוחדות בנמיביה. אפשר לטפס עליהן ולשקוע בחול הרך וממש ללכת על "הסכין" שלאורכן. רוח קלה מעיפה גרגרי חול וההליכה נעשית קשה.

 

אין ספק שאפשר לשהות בנמיביה עוד ועוד ולספוג את היופי והרבגוניות שהיא מציעה.

 

 

 

צילום וזכויות על כל התמונות: בני ניסים

טבע ללא האדם

הדבר היחיד הקבוע בטבע הוא השינוי. משבר הקורונה טורף את הקלפים, באופנים רבים. מי חשב בארץ בתחילת מרץ שנמצא עצמנו ללא מסגרת לילדים, חלקים גדולים

קרא עוד »

חיידקים להורדת שלג

כמעט כל כל אחד יודע, שכאשר אנחנו נפצעים, כדאי לשטוף את הפצע במים וסבון ולמרוח עליו משחה, או יוד, על מנת לחטאו. זאת כדי להגן

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות