החלב – סופר פוד או רעלן המסוכן לבריאות? / ד"ר מתי כהן וד"ר מאור כהן

pexels-cottonbro-4910823

כשחושבים על זה, חלב הוא אינו דבר טריוויאלי לצרוך. זהו נוזל המיוצר על ידי פרה או בעל חיים אחר, במטרה להאכיל את צאצאיה, ואנחנו, בני האדם, מגדלים את אותם בעלי חיים ו"סוחטים" את המזון הזה מעטיניהן. במקומות רבים בעולם, כמו אסיה ואפריקה, מנהג זה כלל איננו קיים, ושתיית החלב עלולה לגרום להם אי נוחות ואף מבוכה. לפני 10,000 שנה, מספר צרכני החלב בעולם היה אפסי. הראשונים ששתו חלב באופן קבוע היו חקלאים במערב אירופה – שחיו עם בעלי חיים מבויתים, בתוכן פרות. מאז צריכת החלב הפכה להיות עניין של מה בכך והתפשטה לכל רחבי העולם.

החלב מכיל בתוכו סוג של סוכר המכונה לקטוז, הנבדל מהסוכרים הנמצאים בפירות ובמזונות מתוקים אחרים. בגילאים צעירים, גופנו מייצר אנזים מיוחד הנקרא לקטאז, המאפשר לנו לעכל את הלקטוז הנמצא בחלב אמנו. אבל אחרי שאנו נגמלים בגיל הרך, אצל אנשים רבים האנזים נעלם, ובלעדיו קשה לנו לעכל כראוי את הלקטוז בחלב. כתוצאה מכך, אדם מבוגר השותה הרבה חלב, עלול לחוות התכווצויות בבטן, כואבים, גזים ושלשולים.

מוטציה מקרית שגרמה לכך שהאינזים לקטאז המשיך ליווצר גם בגיל מבוגר, אפשרה את עיכול הלקטוז גם בגיל מאוחר. הפעם הראשונה בה זיהו החוקרים את המוטציה היתה בקרב אוכלוסיית אירופה של לפני כ-5,000 שנה, ולאחר מכן נמצאו עדויות למוטציה זו במרכז אירופה לפני כ-3,000 שנה. זהו אירוע מאוד חדש במושגים של תהליכים אבולוציוניים.

התפשטות של מוטציה מעידה על יתרון אבולוציוני שהיא מעניקה לפרט. תכונת ייצור הלקטאז אצל בוגרים שכיחה ביותר בקרב אוכלוסיות מסוימות. בצפון אירופה, יותר מ 90% מהאוכלוסייה עמידים ללקטוז. הדבר נכון גם בכמה אוכלוסיות באפריקה ובמזרח התיכון. אך כפי שהוזכר לעיל, יש אוכלוסיות באסיה ובאפריקה שאינן עמידות ללקטוז.

ראוי לציין כי אצל יונקים אחרים כמו פרות, חתולים וכלבים, אין עמידות ללקטוז בקרב מבוגרים, וגם אצל בני האדם אין תהליך של עיכול הלקטוז אלא חיידקי המעיים מתסיסים אותו ומפרקים אותו באופן שאינו תורם דבר למערכות הגוף (לא מדובר בסוכר הנחשב לפרה – ביוטיקה).

עבור מי שבכל זאת צורך חלב ויכול לעכל אותו בקלות, יש כאמור ייתרון ביולוגי משמעותי, משום שלחלב יש שורה ארוכה של יתרונות:

שתיית חלב העניקה לבני האדם מקור חדש של חומרים מזינים, מה שמפחית את הסיכון לרעב. החלב עשיר מאוד במרכיבים הדרושים לנו בגוף. יש בו סוכר, חלבון, ויטמינים ( כמו ויטמין D, ויטמינים ממשפחת B כולל B-12, ויטמין C ועוד), וגם מינרלים כמו סידן ומגנזיום.

חשוב להדגיש שמעבר לשתיית החלב עצמו, בני אדם ייצרו מחלב גבינות וחמאה בהן ריכוז הלקטוז קטן יותר, מה שמאפשר לאנשים ללא עמידות ללקטוז (לא לרגישים) להנות ממוצריו ושפע תכונותיו ויתרונותיהם התזונתיים. בעולם השלישי מהווה החלב גם אלטרנטיבה למי שתייה מזוהמים.

גם ההתייחסות לשומן החלב עברה כמה תהפוכות בכל הנוגע להמלצות תזונתיות. כך לדוגמא, היתה תקופה בה מרגרינה נחשבה לבריאה יותר מחמאה, אך כיום ידוע כי שומן החלב בריא לנו יותר ממרגרינה, כל עוד הוא נצרך במידה. מחקרים מראים כי השומן בחלב עשוי לעזור בהעלאת רמות הכולסטרול HDL (הטוב). מאזן כולסטרול טוב עשוי למנוע מחלות לב ושבץ מוחי. בנוסף יש מחקרים המראים כי צריכת מוצרי חלב קשורה להפחתת הסיכון להשמנה בילדים. בקרב מבוגרים הוכח כי צריכת מוצרי חלב מקלה על ירידה במשקל במהלך תקופה בה המאזן הקלורי הוא שלילי (ניסיון לרזות).

יתרון נוסף הקשור בצריכה קונסיסטנטית של חלב הוא עמידות לחיידקים. אנשים שמחזיקים בעלי חיים נחשפים למחלות שלהם ומפתחים נוגדים ועמידות גבוהה יותר לחיידקים ווירוסים. ידוע שגם בחלב אם, הנוגדנים של האם עוברים לתינוק. יכול להיות ששתיית חלב פרה מספקת נוגדנים כנגד חלק מהזיהומים הללו. העברת הנוגדנים היתה אפשרית בעבר כאשר שתו את החלב כשהוא טרי, מיד אחרי החליבה. גם בימנו קיים טיפול בו שתיית חלב עז משמשת תרופה כנגד מחלת הפה והטלפיים בילדים. נוגדני העז תורמים לחיזוק המערכת החיסונית של הילד. פעולה זו, הנהוגה בעיקר בעולם השלישי, אינה מומלצת, מכיוון שהסכנה של זיהום חמור עקב שתיית חלב לא מפוסטר גדולה לעין שיעור מחוסר הנוחות הזמני הנובע ממחלת הפה והטלפיים לילד. תהליך הפיסטור של החלב משנה את המבנה של רוב החלבונים, מה שמעקר את פעילותם של הנוגדנים המגיעים מחלב פרה או חלב עז מעובד.

דרכי העיכול של תינוקות מועשרים בחיידקי מגן. חלב האם תורם מאוד להתפתחות חיידקי המעיים. 20 אחוז מהסוכרים השונים אשר נמצאים בחלב כלל אינם מיועדים לתינוק והוא אינו יכול לעכל אותם. הסיבה שבכל זאת הם נמצאים בחלב האם היא העובדה שסוכרים אלו מזינים אותה אוכלוסיית חיידקים המספקת הזנה והגנה על הילד. ישנם מחקרים המראים כי גם בחלב פרה יש סוכרים אשר יכולים לבצע פעולה דומה לסוכרים בחלב האם האנושי.

לבסוף ראוי לציין כי מחקרים אחרונים בנוגע לחלב הראו כי צריכת חלב ומוצריו קשורה לסיכון ניטרלי או מופחת לסוכרת מסוג 2, ולסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם, במיוחד שבץ מוחי. יתר על כן, הראיות הצביעו על השפעה מיטיבה של צריכת חלב על צפיפות המינרלים בעצם. בנוסף, יש קשר הפוך בין צריכת חלב לבין סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית ​​השתן, סרטן הקיבה וסרטן השד. לא נמצא קשר בין חלב לבין סיכון לסרטן הלבלב, סרטן השחלות או סרטן ריאות, בעוד שהראיות לסיכון לסרטן הערמונית לא היו עקביות. בגדול, צריכת חלב ומוצריו לא הייתה קשורה לתמותה מכל הסיבות. לאור כל זאת ניתן לקבוע בוודאות גבוהה כי החלב מהווה סוג של "מזון על" (סופר פוד), עבור מי שאינו רגיש למרכיביו. רק 0.03% מבני האדם הם בעלי רגישות גבוהה כזו לחלב. נתון זה נמוך מכדי לדרוש משאר העולם לחדול לצרוך אותו למטרות בריאות.

למרות כל זאת, ועל אף הצגתם של שורה ארוכה מאוד של מחקרים התומכים בראיות אלה[1], ישנם רבים היוצאים נגד צריכתו וטוענים בגנותו שורה ארוכה של טענות. הנה כמה מהן:

החלב מכיל בטא קאזומורפינים, חומר יוצר אפקט הדומה למורפיום, מדכא כאב, עלול לגרום להתמכרות ויכול להשפיע על המוח ולגרום לאוטיזם. בפועל: רק אם החומר יוזרק באופן ישיר למוח אז הוא אכן עלול להשפיע עליו. אבל גם אז השפעתו חלשה מאוד. כאשר הוא נצרך דרך הקיבה הוא אינו יוצא למחזור הדם ואינו מסוגל לעבור את ה- BBB-Blood Brain Barrier, כלומר אינו מגיע למוח. לכן לא יתכן קשר לאוטיזם.

בריחת סידן – אוסטיופרוזיס: הטענה היא כי צריכה מוגברת של חלב ומוצריו גורמת לירידה בצפיפות העצם ולשברים (אוסטיופרוזיס). זאת משום שכאשר צורכים חלב, החומציות בדם עולה, הגוף מאזן את החומציות עם סידן שמופרש מהעצמות. "אלופי העולם בצריכת תוצרת חלב – הדנים והנורווגים, הם גם שיאני העולם באוסטיאופורוזיס". בפועל: לא נמצא כל קשר בין השניים. כל מזון שנצרך מעלה את רמת החומציות בדם ומשחרר סידן. הסידן מהחלב דווקא חוזר לעצמות (כמו כל סידן אחר). בריחת הסידן קשורה בעיקר לגיל, גנטיקה, מין (אסטרוגן), ויטמין D, צריכת אלכוהול וקפה וצריכת ויטמינים, מה שמאפיין מדינות מערביות.

 IGF1 – הורמון גדילה שנמצא בחלב: הטענה היא ששתיית ההורמון דרך החלב גורמת לסרטן השד, לילדות בגיל גן/בית ספר הוא גורם להנצת שדיים בגיל מוקדם, ולבנים הוא גורם גניקומסטיה (צמיחת בלוטות חלב בשד). בפועל: ההורמון מתפרק בקיבה והמעט שנשאר מופרש בשתן. במקרים מסויימים נמצאו עדויות שנשארת כמות מזערית שאינה מתפרקת. אבל כדי להגיע לערכים בעלי השפעה על הגוף, יש לצרוך 60 ליטר חלב ליום, כל יום.  בנוסף, גם מי ששותה חלב סויה – יש לו עלייה בריכוז ההורמון בדם כחלק מתהליך העיכול.

החלב עתיר מוגלה: המוגלה הוא ריכוז של תאי דם לבנים המופרשים לחלב מדלקת הנגרמת לעטין ממכשיר החליבה. המוגלה הוא אינדיקציה לחולי של הפרה, והמקום מוכה בחיידקים המגיעים לחלב שלנו ומפרישים רעלנים שלא מנוטרלים בתהליך הפיסטור. בפועל: פסטור החלב מעקר את החיידקים. בכל מוצר מהחי (ביצים, בשר, דגים) יש תאים מסוגים שונים וגם חיידקים שאינם מזיקים לנו.

אחרי כל זה חשוב כמובן להתייחס להיבט הסביבתי של ייצור חלב וגם להיבט המוסרי:

גידול מסות גדולות של בעלי חיים משפיע השפעה דרמטית על הסביבה ועל זיהום האוויר. פרות פולטות כמות גדולה מאוד של מתאן שהוא גז חממה. גידול תרנגולת או חזיר, יעיל הרבה יותר מאשר גידול פרות. אחוז השימוש בבעלי חיים אלו הוא גבוה ויש פחות פסדים (שאריות שאינן ראויות לשימוש). בנוסף, גידולים אלו צורכים פחות מקום, פחות מים ביחס לתוצר הסופי ולכן הם מזהמים פחות את הסביבה, את מי השתייה, את הקרקע ואת האוויר. יש מחקרים המוכיחים כי אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות חור בשכבת האוזון באזור ניו זילנד ודרום אוסטרליה היא גזים שנפלטו ממעיים של כבשים. בניו זילנד יש יותר כבשים מבני אדם. צריכה מוגבלת של מוצרי בשר וחלב פרות בהחלט יכולה לשפר את איכות החיים שלנו ולצמצם את הפוטנציאל למחלות כאשר היא מוציאה את הסביבה מאיזון. גם ההיבט המוסרי מהווה אתגר הולך וגדל. גידולם המואץ, כליאתם ועינויים של כמות כל כך גדולה של בעלי חיים מהווה כשל מוסרי, שהמודעות אליו הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, בכל הנוגע לצער בעלי חיים.

* למען הסר ספק – כותבי המאמר אינם נמצאים בקשר או התקשרות כל שהיא עם מועצת החלב, יצרני חלב או מתנגדי חלב. המאמר הזה נכתב מטעם עצמם כחלק מפעילותם באתר אקונומרקס.

 

 

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5122229/

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

לא לבד על מאדים

בספר, 'לבד על מאדים', של אנדי ויר, מארק ווטני ננטש, ונשאר תקופה של 564 ימים לבד על מאדים, עד שלבסוף הוא מחולץ מהכוכב האדום. במהלך

קרא עוד »

שפה מדבקת

אחת מהשאלות שנותרו פתוחות בכל הנוגע לוירוס הקורונה היא מדוע ישנה שונות גדולה בעוצמת ההדבקה במדינות שונות. ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על ההדבקה כמו:

קרא עוד »