מה הסיכוי שנחזיר ארנק מלא בכסף לבעליו?

cash-credit-card-hands-1174750

אם מצאת ארנק מלא שטרות כסף ותעודה מזהה של בעל הארנק, האם תאמץ את הארנק או תנסה להחזיר אותו לבעלים המקורי?

במחקר שפורסם בעיתון המדע הנחשב סיינס דווח על ניסוי שכלל 40 מדינות ו17- אלף ארנקים.   החוקרים גילו כי רוב האנשים החזירו את הארנק שמצאו, ובניגוד להיגיון הכלכלי הקלאסי – הם נטו לעשות זאת יותר ככל שהארנק הכיל יותר כסף.

"אנו מניחים בטעות כי בני האדם שלנו הם אנוכיים", אמר אלן כהן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מישיגן ומחבר המחקר. "נראה כי במציאות הדימוי העצמי שלנו כאנשים ישרים חשוב לנו יותר מאשר רווח כספי לטווח קצר".

החוקרים הותירו בארנקי המחקר דרך למצוא את בעליו המקורי של הארנק, כמו כרטיס ביקור עם פרטי הדואר האלקטרוני של הבעלים. בארנק הושאר, כאמור, גם כסף, סכום מינימום של 14 דולר, ומקסימום של 94 דולר בשטרות מקומיים. מסתבר כי ארנק ללא כסף הוחזר ב- 40% מהמקרים. ארנק עם מעט כסף הוחזר ב- 51% מהמקרים וארנק עם הרבה כסף הוחזר ב-72% מהמקרים.  הנקודה המעניינת ביותר היא שהממצאים הפוכים לגמרי ביחס לציפיות של מדענים חברתיים בעיקר מתחום הכלכלה. במקביל, 2,500 נחקרים, השיבו לסקר, וחזו כי אנשים יפעלו למען אינטרסים האישיים האגואיסטים שלהם, וישמרו את הכסף לעצמם. בסקר ובתחזיות של הכלכלנים הערכה היתה כי ככל שהסכום בארנק גדול יותר הסיכוי להחזרתו יקטן.

ברוב המדינות בהן בוצע המחקר, סיכוי ההחזרה של ארנק עם כסף גדולים יותר מסיכויי ההחזרה החזרה של ארנק ללא כסף. סיכויי ההחזרה השתנו במידה ניכרת בין מדינות. דנים, שוודים וניו זילנדים היו הישרים ביותר. בסין, פרו, קזחסטן וקניה, רק 8%-20% מהארנקים הוחזרו לבעליהם. מעניין לקשר נתונים אלו למדד השחיתות במדינה (CPI). מדד זה מתפרסם מדי שנה על ידיהאגודה לשקיפות בינלאומית "Transparency International". משנת 1995, האגודה  מדרגת את המדינות לפי רמת השחיתות של המגזר הציבורי, כפי שנקבע על ידי הערכות מומחים וסקרי דעת קהל. המדינות בעשיריה הראשונה כוללות את דנמרק שוודיה וניו זילנד בעוד שסין פרו קזחסטן וקניה במקומות 87 עד 144. דרך אגב כיום ישראל במקום 34. ב-1996 היינו מקום 14.

יש להניח כי הממצאים, שפורסמו  מצביעים על רמות אלטרואיזם (הקרבה עצמית) בחברה, אך החוקרים היו מודעים גם למחקרים המראים כי כשאנשים דואגים לאחרים, הם בדרך כלל דואגים יותר לעצמם. החוקרים סיכמו את המחקר כך: המניע העיקרי של האנשים הוא להימנע מלראות את עצמם כגנבים. שמירה על הארנק מייצרת דיסונסס קוגניטיבי עם הדימוי העצמי, או במילים אחרות, "הכוחות הפסיכולוגיים … יכולים להיות חזקים יותר מהשפעת הכסף".

החוקר דן אריאלי הראה בניסוי שפורסם בספרו 'לא ראציונאלי ולא במקרה', כי יש הבדל עצום בין לגנוב כסף, ללגנוב משהו שווה ערך לכסף כמו פחית שתייה. אריאלי הניח במקרר של המעונות שישיית פחיות קולה, תוך כמה ימים כל הפחיות נעלמו. אך כשהוא השאיר 6 שטרות של דולר ,שווי הפחיות, אף אחד לא נגע בכסף. לכסף יש משמעות אחרת. האם תוצאות המחקר היו משתנות  אם ישכח בארנקים משהו שווה ערך לכסף (כשיש דרך לאתר את הבעלים)?

האם יש הבדל בין מדינות שונות ביחס שלהם לכסף? לערך שלו? לדברים שלהם הוא משויך? האם באמת רמת השחיתות במדינה משפיעה על התנהגות האזרחים? האם במדינת ישראל של 1996 היו יותר החזרות של ארנקים? שווה לערוך את המחקר הזה כל כמה שנים כדי לזהות מגמות.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

עמק קרחוני – U

עמק קרחוני, או עמק U, הוא עמק הנוצר כתוצאה מסחיפה ובלייה של קרחוני יבשה. הקרחונים, הנוצרים במשך אלפי שנים משכבות של שלג המצטבר על פסגות

קרא עוד »

הפלישה לישראל

הפלישה לישראל / ד"ר מאור כהן החרק המוזר הזה שנראה קצת כמו חייזר, נקרא "יקרונית התאנה". החיפושית הזו הגיעה לישראל בטיסה מהאזורים הטרופיים, עוד בשנות

קרא עוד »

טרה-פורמינג לכדור הארץ

ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלו משמעותית מתחילת העידן התעשייתי, מממוצע שנתי של 280 ppm (חלקיקים למיליון) בסוף המאה ה-18, אל מעל 410ppm  בשנת 2020. עלייה של

קרא עוד »