קרינת השמש והשפעתה על החיים

השמש היא מקור החיים על כדור הארץ. כל יצור חי קיים בזכות אנרגייה המגיעה מהשמש בצורת קרינה. היצורים היחידים שמסוגלים להפוך קרינה זו לאנרגיה כימית הם הצמחים. הם עושים זאת בתהליך שנקרא פוטוסינתזה, ובו משמשת קרינת השמש (בטווח האור הנראה) יחד עם פחמן דו חמצני ומים לייצר מולקולות סוכר. כל היצורים החיים שאינם יכולים לבצע תהליך זה הם בעצם סוג "טפילים" הם תלויים לחלוטין ביכולת המופלאה הזו של הצמחים.

יש כל מיני סוגים של קרינה שמגיעה מהשמש, כפי שמתאר הגרף הבא:

ציר הX מתאר את אורך הגל. וציר הY את העוצמה. אורכי הגל של האור הנראה ( הצבעים שאנו רואים) הם בין 400 ל 740 ננומטר. ככל שאורך הגל קצר יותר יש בו יותר אנרגיה.
UV הוא באורך גל של בין 10 עד 400 ננומטר. קצר יותר מהאור הנראה, אנרגטי יותר ומסוגל לשבור קשרים כימיים, כלומר, לפגוע בתאים של הגוף החי. לכן, הסכנה העיקרית מקרינת השמש היא הסרטן. הסרטן קורה מאיבוד בקרה על הכפלת התא הנובעת משבירת קשרים בדנ"א ע"י קרינת הUV. קרינה זו מסוכנת וגם היחשפות קצרה אליה עלולה לגרום נזקים כבדים. בעת תיקונים שנעשו במעבורת חלל, הוסר מגן uv מאחד החלונות. אחד האסטרונאוטים, שלא היה מודע להורדת המגן, חלף על פני החלון כשהוא לא מוגן ונחשף ישירות לקרינת השמש. כתוצאה מכך הוא נכווה קשות ונזקק לטיפול רפואי.
בצד השני של הספקטרום מעבר לאור הנראה נמצא האינפרא אדום בטווח 740 עד 1000 ננומטר, גל אנרגטי הנקרא גם קרינה תרמית (חום). ישנם עוד אורכי גל, חלקם ארוכים יותר, בהם אנו משתמשים למטרות שונות כמו וויפיי, סלולארי וגלי רדיו. השוני הוא באורך גל ובעוצמה האנרגטית שלו. חלק גדול מקרינה זו היה נפלט מהאטמוספירה אל החלל, אך היום, בשל הימצאותם של גזי חממה רבים המונעים פליטת אנרגיה מחוץ לאטמוספירה, ישנה התחממות כללית של האטמוספירה של כדור הארץ, המכונה 'ההתחממות הגלובית'.
האטמוספירה שלנו מסננת את כל סוגי הקרינה. הגז המסנן את הקרינה המסוכנת (הUV) הוא גז האוזון. אך דילול שכבת האוזון הביאה לעלייה משמעותי ברמות קרינת הUV שהגיעו לכדור הארץ. בזכות הפחתה משמועתית בפליטת גזים המזיקים לאוזון, מדענים צופים כי עד סוף המאה הנוכחית, בשנת 2080, שכבת האוזון תשתקם.
האתר הבא מתאר את השינויים בגודל החור באוזון משנת 1979.
https://ozonewatch.gsfc.nasa.gov/monthly/SH.html