שדה בריר ואל פורעה

שדה בריר הוא אזור המיועד לכרייה פתוחה של פוספטים (בהתאם לתכנית 140/03/24), הנמצא בבקעת ערד ושטחו כ-10,000 דונם. עתודות הפוספט בו עומדות על 550 מיליון טון. השדה מהווה איום פוטנציאלי סביבתי על האיזור ולכן נתון במחלוקת בין מספר רב של גורמים: חברת רותם אמפרט המעוניינת בכרייה, עיריית ערד ומועצת כסייפה, עמותות שונות, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הועדה המחוזית דרום, הבדואים בכפר הלא מוכר אל פורעה, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.
כריית פוספטים במכרה פתוח ושינועם, מייצרת כמות גדולה של אבק המכיל יסודות רדיואקטיביים וגזים רעילים הגורמים לזיהום אוויר ופוגעים במקורות המים והקרקע. כפועל יוצא, הכרייה עלולה לגרום למחלות בדרכי הנשימה, לגידול בתמותה ממחלות לב וריאה ועלייה בתחלואה בסרטן. ההערכה היא שבשל הכרייה, אחוז התמותה יעלה בכ-4.25% וכמוהו מספר החולים במחלות קשות, ועלות ההוצאות הרפואיות כמו גם השפעה חברתית פסיכולוגית על האוכלוסייה.

מפת שדה בריר
מפת שדה בריר: מקור: עתירה של עמותת 'במקום'

מדידות שנערכו במצב טרום כרייה (גם במכרות אחרים בנגב), הצביעו על ריכוזי אבק ברמה של מעל 50% מהתקן עד למרחק של 2 ק"מ מהאזור בו מתבצעת הכרייה. כיוון הרוח באזור ומהירותה מגבירים את החשיפה לאבק. לאורך השנים נערכו חוות דעת שונות בנוגע לכריית הפוספטים אך ישנו קושי לבסס מדיניות כרייה מוסדרת בשל היעדר נתונים ממחקרים דומים שנערכו בתנאים דומים במקומות אחרים.

מצדו האחד של המתרס נמצאים אלו הטוענים להרעה משמעותית באיכות האוויר, שתפגע בבריאות התושבים באזור (בג"צ 2016/16). מצדו האחר נמצאים אלו המעוניינים לכרות את המשאב וטוענים כי במכרות דומים אין השפעה על בריאות הציבור ורוב המזהמים נמהלים באטמוספירה. שני הצדדים הציגו מחקרים שונים אשר תמכו בעמדתם.

ב-2014 נערכה חוו"ד של פרופסור ג'ונתן סאמט, מומחה בין לאומי שנשכר על ידי משרד הבריאות, אשר קבע כי הסיכון הבריאותי לתושבי ערד והסביבה יהיה גבוה עד פי 20 מהסטנדרטים המקובלים בעולם, וכי תושבי אל פורעה יסבלו מעלייה בתמותה של פי 125 מהסף המקובל. סאמט ציין בדו"ח כי התקשה לאתר מקרים דומים בעולם, והמליץ על קווי מדיניות המבוססים על תקנות והנחיות לגבי איכות האוויר ורמות חשיפה למזהמים הנפלטים בתהליכי כרייה בעיקר בארה"ב. בעוד משרד הבריאות נוטה לאמץ מסקנות אלו, המשרד להגנת הסביבה אינו רואה סיבה למנוע את הכרייה. המשרד לבגנת הסביבה הורה לערוך מדידות בסמוך למכרה קיים (בצין או אורון) במרחקים הדומים ליישובים הסמוכים לשדה בריר. במידה והתוצאות מקובלות על משרד הבריאות מוצע לערוך כריית "פיילוט" למשך שנה ולבחון את ההשפעות על הסביבה ועל הבריאות (בעיקר בהתייחסות לאיכות האוויר (חוק אוויר נקי התשס"ח) על פי תקני איכות אויר בינלאומיים). במסגרת הכרייה יתבצעו מספר פעולות הכוללות ניטור, הרטבת הקרקע, כיסוי המחצב והתפל, הרטבת שבילי המשאיות, טיפול באזור המרוחק מאתר הכרייה ועוד.

שדה בריר 1
ב-1.12.15 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לכי"ל לכרות פוספטים כפיילוט למשך שנה. ביום 29.7.16 פורסם ב"ידיעות הנגב" כי הועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה שלא לכלול את אתר שדה בריר בתכנית כריית הפוספטים הארצית. החלטה זו היא בגדר המלצה לא מחייבת למועצה הארצית. ביום 4.12.16 נקבע דיון בבג"צ. בפועל ממתינים לתסקיר השפעה על הסביבה שלא יתבסס על תסקירי העבר כך שהנושא עדיין לא ירד מסדר היום.

פרוייקט כרייה פתוחה בסדר גודל של שדה בריר מחייב התייחסות מעמיקה בנוגע להשפעתו על בריאות הציבור ועל הסביבה. אלפורעה נמצאת בטווח של בין 0.5 ק"מ ל-2 ק"מ מהשדה. כסייפה, 4 ק"מ. ערד 3.5 ק"מ. עשרות אלפי תושבים נמצאים בסמיכות לשדה מבלי שיש מדיניות הקובעת ערכי יעד לזיהום, המבוססים על מחקר מקיף ומעמיק. זאת בניגוד לחוק אוויר נקי, למדיניות משרד הבריאות ולהמלצות המפורטות בדו"ח סאמט.

בהיבט המוסרי, ההשלכות של כרייה פתוחה על תושבי האזור הן בגדר פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו המחייב את הרשויות (הריבון) להגן על חיי הפרט, נוגד את עיקרון הזהירות המונעת המחיל חובה לנקוט משנה זהירות כאשר הציבור עלול להיפגע גם כאשר אין מחקרים המאששים קשר בדרגת מובהקות גבוהה בין זיהום סביבתי לבין בריאות הציבור.

נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, שעמד בראש ועדת החקירה שבחנה את התפרצות הסרטן בקרב צוללני השייטת שהתאמנו בקישון קבע כי למרות שהקשר בין איכות מי הקישון לבין סרטן הוא בדרגת מובהקות נמוכה, "יש קשר סיבתי והגיוני" בין השניים ומכאן שיש לקבל את טענת העותרים. נדמה כי ראוי שבמקרה זה בו עוד לא נקבעה מדיניות מוסדרת ומקובלת, ראוי לנקוט בגישת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ולהימנע מהחלטה אשר תשפיע על בקעת ערד עוד שנים רבות.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

לשבור את האף

אומרים שהעיניים הם החלון לנשמה, אבל, כפי שיאמר לך כל מנתח פלסטי, המפתח האמיתי לנשמה הוא דווקא האף! אחד הדברים שכל חוקר של העת העתיקה

קרא עוד »

פלסטיק – פצצת אטום אקולוגית​

הפלסטיק הוא אחד מחומרי הגלם הפופולאריים והמזיקים ביותר לסביבה, לבריאות הציבור ולבעלי החיים. מדובר בפולימר מעורבב עם חומרי צבע, מייצבים שונים, חומרים מגמישים ועוד. תעשיית

קרא עוד »