סינקהול

בשנים האחרונות תועדו ברחבי העולם מקרים רבים בהם הקרקע פערה את פיה ובלעה לתוכה כבישים, רכבים, מבנים, בעלי חיים ובני אדם. מקרים אלה שכיחים בפלורידה, מקסיקו, בוליביה, ארגנטינה וגם בישראל. בדומה לבעיית הבולענים באזור ים המלח שלנו, גם פלורידה עומדת חסרת אונים אל מול אותם בורות שנפערים באחת (ראו סרט מצורף לפוסט זה).

בולענים נוצרים כתוצאה משילוב של שני גורמים עיקריים: סוג המסלע ומבנה הקרקע יחד עם גורם אקלימי – הגברת כמות המשקעים, האינטנסיביות שלהם וריכוזם בעונה אחת של השנה.
הקרקע בנוייה משכבות של סלע רך וקשה. סלע קשה מסוגל לעמוד היטב בתהליכי בליה וסחיפה שיוצרים מים מתוקים. סלע רך מתפורר בקלות, מומס במים ונסחף בתת הקרקע. כאשר שכבה של סלע רך נמצאת מתחת לשכבה של סלע קשה, היא נוטה להיסחף וליצור חללים בעומק הקרקע. חללים אלו אינם נראים על פני הקרקע, הם יכולים להגיע לעומק של עשרות מטרים ולהתרחב לאורך הזמן.

כאשר החלל גדול מספיק, הסלע החזק הנמצא מעליו קורס תחתיו ולוקח איתו את כל מה שעליו: מבנים, תשתיות, רכבים ובני אדם. הקריסה יכולה להיות לעומק רב, ואם בתחתית הבולען יש מאגר מים מתוקים או בוץ, המבנה יכול לשקוע לתוכו. לכן הסכנה היא רבה.

כיום כמעט ואין יכולת להעריך היכן או מתי ייווצרו בולענים. לאחר שנוצרו, אין דרך להתמודד איתם והאזור ננטש. בפלורידה, שילוב של מסלע רך, מבנה גיאולוגי ייחודי וכמויות גדולות של מים מתוקים, הולכת בעיית הבולענים ומתרחבת. בישראל, אזור ים המלח סובל בשנים האחרונות מתופעת הבולענים בשל ירידת מפלס מי הים וחדירה של מים מתוקים ממעיינות הרי יהודה. המים המתוקים ממיסים את שכבת המלח המרכיבה את הקרקע ויוצרים בה חללים.

הבולענים גורמים בישראל לקריסת כבישים, תשתיות, מבנים (כמו בית האחרה עין גדי שנסגר), מטעי עצים ועוד.

https://youtu.be/aRe0ktqujLQ

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn