כל אשר נכתב כאן הוא על בסיס התרשמות אישית ממסע במדינה אפריקאית, שבאזורים נרחבים בה הזמן עצר מלכת. מוזמביק היא מדינה שסועה ממלחמות פנימיות ומפגעי טבע, שהאחרון בהם היה במרץ 2019, כשציקלון עוצמתי ביותר עשה שמות ברכוש והותיר מליונים ללא קורת גג.
התיירות עדיין לא היכתה בה שורש ואפשר למצוא בה מקומות בתוליים ולקבל את התחושה כאילו אתה הראשון המבקר בחלק ארץ זה. יש בה אלפי קילומטרים של חופי ים מה שהופך את הדייג לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים במדינה.
השפל והגאות מאוד קיצוניים ואחרי שהים נסוג ניתן ללקט את השלל שהוא מותיר אחריו על החוף.
בין היתר ניתן למצוא כוכבי ים לרוב, זוהרים על החול בשלל צבעי הקשת. הם מפוזרים על פני שטחים נרחבים אך אינם משמשים כמזון עבור המקומיים (יש בהם תאים צורבים).
בעת השפל מטפלים המקומיים בסירות הדייג וברשתות.
הילדים עוזרים בכלכלת הבית ומוצאים זמן גם למשחק. בניגוד לעולם המערבי, אין כמעט משחקי מחשב והנגישות לטלפונים סלולארים אינה קיימת. הדבר מאפשר מקום רב מאוד למשחקי דמיון. (בתמונה משחקת הילדה עם הצל שלה):
כ-30% מהאוכלוסייה הם נוצרים (הפורטוגזים שלטו במקום זמן רב). כ-20% מוסלמים. מחצית מהאוכלוסייה מאמינה בעבודת אלילים ובמסורות שונות. מספר יודעי קרוא וכתוב השתפר בשנים האחרונות אך נותר נמוך.
רק בשנת 1975 קבלה מוזמביק את עצמאותה מפורטוגל, אך התחוללו בה מלחמות אחים עקובות מדם עד שנות ה-90. גם היום יש אזורים ששורר בהם אי שקט וקבוצות נלחמות נגד השלטון.
ברוב חלקי המדינה ניתן להסתובב ללא חשש, והאוכלוסייה מסבירת פנים. בחלק ניכר מהמדינה הדרכים עדיין לא סלולות והתנועה בהן איטית עד בלתי אפשרית, ותלוייה בתנאי מזג האוויר.
פרט לחופים המדהימים שמוזמביק משופעת בהם יש גם מספר שמורות טבע מקסימות עם בעלי חיים מגוונים כמו פילים, אריות, אנטילופות ועוד. צייד בלתי חוקי עדיין מתרחש בחלק מהן אך ככלל, נעשים מאמצים רבים לשימור החי. זה אינו מאבק קל, משום שבמקרים רבים הציידים הלא חוקיים מצויידים בכלי נשק טובים יותר משומרי השמורות.
ארגונים שונים כמו Mabeco Tours ו- Azada Verde מנסים לסייע בשיקום מוזמביק, הן בעזרה לאוכלוסייה שבחלקה איבדה את כל שהיה לה עקב הציקלון האחרון, והן בשימור חיי הבר.
Mabeco Tours היא חברת תיור קטנה שעושה מעשים גדולים בתחומים אלה והיה לי הכבוד להסתובב איתה במוזמביק.
- הזכויות על כל הצילומים שמורות לבני ניסים.
