מידי פעם צועקות הכותרות על איזה אירוע בריאותי מבהיל: קרינה אלקטרומגנטית במזרונים, חיסונים הגורמים לאוטיזם, מזון מסרטן, מגפה חדשה של סארס, שפעת החזירים, שפעת העופות, אבולה, זיקה ועכשיו קורונה.
אנחנו, כמובן, לא מזלזלים בפחד וממליצים להיזהר ולהקשיב למביני דבר, ודאי שלא להתעלם, אלא להתעדכן, לעקוב ולפעול בהתאם להמלצות. באותה נשימה נראה שזהו זמן טוב לומר כמה מילים על האופן שבו כדאי לצרוך את המידע שלנו. כמו שמזון מהיר אינו בריא לנו גם מידע "מהיר" יכול להזיק. מידע "זבל" (JUNK) פוגע בתפוקה והיעילות שלנו, וגרוע מזה, מזין את הבורות. אנו ממליצים על דיאטת המידע בנוסח פרופסור קארל סייגן.
סייגן יצר רשימה אשר קרא לה “baloney detection kit", או בעברית – ערכה לזיהוי שטויות במיץ עגבניות. בערכה זו יש כמה כלים המאפשרים לנו לסנן את המידע שבו אנו מזינים את מוחנו. הנה רשימה חלקית:
- לבדוק האם יש מקור נוסף בלתי תלוי למקור שממנו קיבלנו את המידע שמאשר את העובדות (מעבר לשיתוף בפייסבוק או הודעה בוואסטאפ).
- לעודד דיון מעמיק על העדויות עם מומחים התומכים בנקודות ראות שונות. חפשו מסביבכם אנשים שמבינים בתחום, לא כאלו שקראו כמה מאמרים בחיפוש בגוגל וגיבשו דיעה. דברו עם אנשים שלמדו את הנושא, שיש להם ניסיון. אתגרו אותם בשאלות. הציעו יותר מהנחת עבודה אחת (היפותזה). חישבו על דרכים לבחון את ההסברים השונים. לאט לאט תצליחו יחד להפריך הסברים, ההסבר שישרוד סביר שהוא הטוב ביותר.
- טיעון הנובע מסמכות אינו מספיק. היו טעויות בעבר ויהיו טעויות בעתיד. במדע אין סמכות עליונה יש רק מומחים. סעיף זה מחליש, בכוונה, את הסעיף הקודם. מומחה הוא אדם שעשה את כל הטעויות בתחום מסוים. מדע הוא תחום שאוסף מידע ומפתח ממנו תובנות. תהליך זה אינו חף מטעויות, במדע אין לעולם ידע אבסולוטי שתמיד נכון. אל תאמינו לאדם רק בגלל שיש לו תואר לפני השם שלו.
- לאחר שבחרתם הנחת עבודה או רעיון, אל תיקשר אליו יותר מדי רק משום שהוא שלכם. זוהי רק תחנה במסע שלכם לרכוש ידע. שאלו את עצמכם שוב ושוב למה אתם אוהבים את הרעיון. המשיכו להשוות אותו בצורה הוגנת לרעיונות חדשים. חפשו דרכים לדחות אותם. ברור שרעיונות נהדרים לא באים בקלות. אך זו אינה סיבה מספקת להתאהב ברעיון שלכם. לכן, כשאנחנו נתקלים במשהו שלדעתנו יכול לעבוד, אנו נצמדים אליו. זה יכול להיות ממש קל להיקשר לרעיונות שלנו כששפכנו עליהם זיעה ודמעות.
- "התער של אוקהאם": וויליאם איש אוקהאם, נזיר פרנציסקני מהמאה ה-14, טען כי "אין להכפיל ישויות ללא צורך". כשמנסים להסביר תופעה מסוימת, וניתן לבחור בין כמה רעיונות או הנחות עבודה, יש לבחור בהנחה בפשוטה ביותר. אם וירוס הצליח לעבור מבעל חיים לבני אדם, ישנה האפשרות שזה קרה באופן טבעי, במקרה, או שממשלה מסוימת גרמה לוירוס לתקוף בני אדם. בדרך כלל עדיף להיצמד לאפשרות הראשונה הפשוטה יותר.
- תמיד שאלו את עצמכם האם, אפילו בניסוי מחשבתי תיאורטי, האם ניתן להפריך את הנחת העבודה שלכם. טענות שלא ניתן להפריך אינן שוות הרבה? אפשר לחשוב שפיות דואגות לכך שחפצים שאינם מוחזקים באוויר מוטחים על הריצפה, וזה המקור לכוח המשיכה. כל עוד אין לי יכולת להציע ניסוי או בדיקה להשערה הזו, אין לתיאוריה כזו כל ערך. אנו חייבים לתת לאנשים אחרים את הסיכוי לעקוב אחרי שרשרת הטענות שלנו על מנת שיוכלו להגיע לאותן תובנות בעצמם.
אנו מקווים שכללים אלו יעזרו לכם בדיאטת המידע שאנו מציעים לכם. וזכרו: השקר יכול להקיף חצי עולם בזמן שהאמת עוד לא הספיקה לשרוך את שרוכי נעליה.
ובהקשר לוירוס הקורונה, כפי שצויין, מספר המגפות ש"איימו על גורל האנושות" בשנים האחרונות היה רב, ובכל זאת אנחנו עדיין כאן. אמנם לא כדאי להתעלם, אך ראוי בהחלט לשים דברים בפרופורציות.
