fbpx

ביום שאחרי הקרב-התחדשות בעוטף עזה

יער בארי

מי שיבקר באזור בארי, שוקדה, גברעם והשדות הסובבים אותם, יתקשה לדמיין את שעבר על האזור בקיץ ובסתיו האחרונים. נראה שהפריחה מעולם לא הייתה מרשימה כל כך, הכלניות שופעות ופריחתן מלווה בפריחה מרשימה במיוחד של איריס ארץ ישראלי, כתמה עבת שורש, חרציות, עירית גדולה, ועוד. קשה להאמין ביכולת ההתחדשות המרשימה של הטבע בעקבות השריפות התכופות שידע האזור בחודשים שקדמו לגשמי החורף האחרון. ייתכן אפילו שבמקרים מסוימים השריפות הגבירו את הפריחה שאנחנו רואים כעת, למשל במקומות בהם נשרפו עצי איקליפטוס ואפשרו ליותר אור שמש להגיע לקרקע. האפר עצמו- שרידי חומר צמחי שנשרף, משמש כחומר מזון- דשן, עבור צמחים אחרים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהשפעתן של השריפות לא נמחתה בן רגע. הפריחה שאנו רואים כעת היא בעיקר של צמחי פקעת ובצל שהיו טמונים בקרקע בזמן השריפות. האדמה עצמה היא מבודד מצוין לחום השריפות, ולכן צמחים אלו, וביניהם הכלנית האהובה לא נפגעו. צמחים רב שנתיים שנשארו על פני האדמה כמו הרותם למשל, המיתנן השעיר, חורשות נטועות של איקליפטוס ואורנים, בהחלט היו חשופים לשריפות, והפגיעה בהם היא ארוכת טווח.

השפעת השריפות הייתה משמעותית גם על בעלי החיים שוכני הקרקע. בעלי חיים קטנים עם טווח נדידה מוגבל כמו גרבילים, צבי יבשה, לטאות קיפודים ונחשים לא יכלו להימלט מהשריפות התכופות. בעלי חיים גדולים יותר כמו שועלים, צבאים וזאבים יכולים לנדוד גם לאזורים אחרים ברגע שסביבת המחייה נפגעת, ויש פחות מזון זמין בנמצא, וכמובן שייקח זמן רב עד שישובו ויתבססו באזורים שהופרעו.

יער בארי
שוחות שנותרו בקרקע לאחר שריפת צמחים רב שנתיים, ברקע פריחת כלניות וחורשת עצי אקליפטוס שנפגעה בחלקה, יער בארי. צילום: עטר זהבי

גם מצב בנק הזרעים הטמונים בקרקע מושפע מהשריפות, והוא שאחראי על חידוש מיני הצמחים בשנים הבאות. במידה והשריפות יתחדשו בתקופה היבשה בשנים הבאות (השערה סבירה למדי בהתאם לניסיוננו עם שכנינו מעזה) בנק הזרעים ילך וידלדל, ויכולתה של המערכת האקולוגית להשתקם מהפרעת השריפה תלך ותרד. תיתכן גם השתלטות של מינים אופורטוניסטים שינצלו את הפגיעה במינים הקבועים בסביבה כדי להשתלט ולהפוך לדומיננטיים במרחב. מינים אלו יכולים להיות מקומיים כמו הסירה הקוצנית שנמצאת כרגע במיקומים ספציפיים או מינים פולשים כמו השיטה הכחלחלה האוסטרלית שנמנית על הפולשים הכי אלימים בנוף ארצנו ומצויה כרגע במעט אזורים במרחב עוטף עזה.

התיאוריה אקולוגית המדברת על ה'הפרעה הבינונית', עסקת בהפרעות טבעיות, או מעשה ידי אדם, המנערות את המערכת האקולוגית אך מאפשרות לה להשתקם ואף להפוך למורכבת ועשירה יותר משהייתה לפני שההפרעה התרחשה. אולם אם המערכת האקולוגית סופגת הפרעות חוזרות ונשנות סופה שתידרדר ותאבד מהמורכבות שלה.

צריך גם לזכור שאופי השריפות באזור עוטף עזה היה מקומי מאוד, עם התגייסות מרשימה של שירותי כיבוי האש, קק"ל, אנשי רשות הטבע והגנים וכמובן תושבי ישובי עוטף עזה, שהצליחו להשתלט על רוב השריפות בתחילתן, והתוצאה הייתה תופעה של כתמיות רבה בשריפות, כולל אזורים שלא נשרפו כלל.

מכתש בארי
ערוץ נחל סחף הפורח בצל שיח רותם שנשרף כליל, בלב שמורת מכתש בארי. צילום: עטר זהבי

גם את האזורים עצמם אפשר לחלק לשמורות טבע כמו מכתש בארי, אזורי חורש נטוע באחריות קק"ל כמו יער בארי, אזורי שדות חקלאיים וכמובן אזורי הישובים עצמם. השטחים הערכיים ביותר הם שטחי שמורות הטבע, ולפחות במקרה של מכתש בארי, דווקא בו היה קשה במיוחד להשתלט על השריפות, מאחר והוא מגודר, וללא צירי גישה לרכבים כמעט. בתוך השמורה היו מסומנים שבילי הליכה בלבד, ואפילו באופניים אסור היה להיכנס לתוכה. אחד מאמצעי ההתמודדות עם השריפות היה ליצור "דרכי אש" בעזרת טרקטור רתום לדיסקוס, שפתח דרכים בצמחייה כדי להגביל את התפשטות השריפות. כמובן שדרכים אלו משפיעות אף הן על שלמותה של השמורה, למרות שבמקרה זה הן סוג של רע הכרחי, שעזר למנוע נזק נרחב יותר כתוצאה מהשריפות עצמן.

לסיכום אפשר לומר שבהחלט מומלץ לטייל כרגע באזור עוטף עזה, גם על מנת לחזק את התושבים הסובלים מהשפעת קרבתה של עזה כל השנה, ויכולים לזכות למעט עדנה כעת, במסגרת פסטיבל דרום אדום, וגם כמובן כדי פשוט "לשטוף" את העיניים בכל הפריחה העונתית המרשימה הנמצאת עכשיו בשיאה.

יחד עם זאת כדאי לזכור שהטבע לא שוכח, ולמרות שלמראית עין השפעת השריפות מאחורינו, ישנן בכל זאת השלכות ארוכות טווח, במיוחד אם טרור ההצתות יתחדש אחרי שוך הגשמים.

שמש עלי אדמות

שמש עלי אדמות / ד"ר מתי כהן אבן דרך מדעית נרשמה כאשר מדענים ערכו ניסוי במעבדות בסין בו הצליחו לייצר "שמש מלאכותית" אשר הגיעה לטמפרטורה

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות