meadow-680607_1920

בחירה חופשית היא ההשקפה על פיה האדם קובע לעצמו, מרצונו החופשי ולפי בחירתו, וללא כל התערבות חיצונית או כוח עליון, את דרכיו ומעשיו בחיים. אך האם אכן יש לנו בחירה חופשית? האם כשאתם קוראים את המשפטים הללו אתם יכולים להחליט שאתם לא מבינים את המילים? האם אתם יכולים לבחור לא לזהות את האותיות?

בימינו כל התפישה של האחריות האישית על מעשינו מתבססת על ההנחה שיש לנו בחירה חופשית. אם אדם הוא מחוסר בית זה מכיוון שהוא הביא את עצמו למצב הזה. ודאי לא הקשיב בשיעורים, לא למד בבית הספר, הלך לים במקום להתמיד בעבודה. לעומתו, יש לשער שאדם מצליח, כנראה בנה את עצמו בשתי ידיו, למד, השקיע, עבד קשה והרוויח ביושר את עושרו ומעמדו.

אנחנו מניחים כי פושע שהחליט לרצוח אדם באופן אקראי, ודאי אחראי לחלוטין למעשיו ולבחירותיו, ואם נתפס, מגיע לו להיכלא לכל ימי חייו על שעשה.

נניח לרגע שלאדם אין 'נשמה' ואנחנו עשויים רק מחומר. המוח הוא היחידה בגופנו באמצעותה אנו חושבים, ואיתה אנחנו מממשים את הבחירה החופשית שלנו. עד כמה היתה לנו שליטה ביצירתו של המוח? האם יש לנו שליטה על התהליכים הביו-כימים המאפשרים את גדילת תאי הגוף ותאי המוח שלנו? האם בחרנו מתי להיוולד? האם בחרנו את הגנים שקיבלנו מהורינו? האם בחרנו את המין שלנו? האם בשלבי החיים המוקדמים שלנו בחרנו מי יחנך אותנו ואיך? ומרגע שנולדנו, מה מידת השליטה שלנו בהתפתחות האישיות שלנו, בהתנהגותינו?

הרי ברור שאנחנו סך כל המרכיבים הביולוגים שלנו, סך כל החוויות שלנו. כל החלטה שאנחנו מקבלים מושפעת מכל כך הרבה משתנים שאינם תלויים בנו. לכן, הטענה  שאכן יש לנו בחירה חופשית היא טענה מורכבת.

ואילו היתה לנו נשמה, שלכאורה מאפשרת את הבחירה החופשית שלנו, האם אנחנו בחרנו אותה? עיצבנו אותה?

תחושת הבחירה החופשית, היום יומית, שיש לשער שאכן קיימת אצל כל אחד מאיתנו במידה מסויימת, מאותגר על ידי לא מעט ניסויים מדעיים, המאששים את התפישה כי במקרים רבים אנו בעיקר מגיבים לסביבה שלנו, לצרכים הביולוגיים שלנו, ובעצם- מוחינו מחליט בעבורינו. ניתן לומר שגם זו סוג של 'בחירה חופשית', שכן מוחינו הוא חלק ממי שאנחנו, אבל, בהקשר זה ראוי לשאול, מה מידת השליטה שלנו במוח?

כך לדוגמא, אנשים הסובלים מאפילפסיה לעיתים מטופלים בטיפול היוצר הפרדה בין אונות המוח שלהם באמצעות ניתוח, המהווה מוצא אחרון לתסמינים הקשים של המחלה. אך מעניין לבחון חולים אלו גם בכל הנוגע לבחירה חופשית. חלק מהאנשים העוברים טיפול זה סובלים מתופעה הנקראת 'תסמונת הגף הזר', שבה, לפתע, גפה, כמו היד או הרגל, מתחילות להתנהג באופן עצמאי. במקרים מסויימים האדם יכול לנסות לסגור דלת ביד אחת בו בעת שהיד השנייה מנסה לפתוח אותה. על כך נאמר, יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה.

תופעה מרתקת נוספת שניצפתה באנשים ששתי האונות שלהם הופרדו היא חוסר תקשורת בין האונות. ניתן להראות לעין אחת של החולה פתק עם פקודה שעליו לעמוד. האדם נעמד, אך החלק הקשור במוח להסברים, חלק הנמצא באונה השנייה, לא מודע לכך שהוצגה הפקודה לקום. לכן, כאשר שואלים את אותו אדם מדוע הוא קם, התשובה תהיה: "חשתי צורך לחלץ עצמות", או: "אני מעוניין בפחית שתיה מהמכונה". האדם חושב שאכן היתה לו בחירה חופשית בה בעת הוא קיבל פקודה חיצונית לכך.

מעבר להפרכת התחושה שאכן יש לנו בחירה חופשית, ניסוי זה מראה דבר נוסף. יש לנו במוח יחידה ערמומית אשר מסבירה לנו, ולעולם, בדיעבד, לאחר מעשה, את מעשינו. יחידה זו במוח יוצרת אשליה של בחירה ושליטה.

ניסוי מרתק נוסף שנערך הוא מעקב אחרי פעילות המוח בזמן בחירה בין שני כפתורים. הנחקר מוצב מול שני כפתורים, אחד מימינו והשני משמאלו, ומולו ניצב שעון עצר ומסך.  על המסך מציגים בקשה לבחור באחד הכפתורים וללחוץ עליו. הנחקר מתבקש לעקוב אחר שעון העצר ולציין מתי הוא היה מודע לקבלת ההחלטה. כאשר מנתחים את הפעילות הממוצעת של הנחקרים בניסוי, ניתן לזהות כי המוח שלהם החליט בין חצי שנייה עד 7 שניות קודם ללחיצה איזה כפתור יילחץ. כלומר, המוח של האדם היה מודע לבחירה שלו לפני שהאדם עצמו היה מודע אליה.

אנחנו רואים תופעה זו ביום יום ולא שמים אליה לב. פעמים רבות, כאשר אנחנו מתלבטים בין שני דברים או יותר, מוחינו כבר החליט עבורינו, וזה רק עניין של זמן עד שנבצע את ההחלטה הלכה למעשה.

ומה על חלומות, מחשבות, התאהבות, כעס? האם אנחנו שולטים בכל אלה, או שהמחשבות פשוט צפות במוחינו?

על הבחירות שלנו ניתן להשפיע דיי בקלות, בהשפעה חיצונית, כפי שניתן לראות גם בספרו של פרופ' דן אריאלי, לא ראציונאלי ולא במקרה. השפעה זו באה לידי ביטוי גם באחד מהפרקים של הסדרה "כן אדוני ראש הממשלה". מסופר כי סקר שנערך העלה שהעם בעד להחזיר את גיוס החובה למדינה. היועץ לראש הממשלה טען כי בקלות ניתן לעשות סקר חוזר ולהפוך את מסקנות הסקר הראשון. בסקר הראשון, ניסח היועץ רצף של שאלות:

האם אתה  מדואג מאחוזי האבטלה? האם אתה מודאג מפשיעה של בני נוער? האם אתה חושב שיש ירידה במשמעת של בני הנוער? האם אתה חושב שאתגרים יכולים להוציא את הטוב מבני אדם? בסוף הסקר נשאלו הנסקרים: האם אתה בעד גיוס חובה….?

התשובה היא: כן!

בסקר השני, נוסחו שאלות חדשות: האם אתה מוטרד מסכנות המלחמה? האם אתה מוטרד מההתחמשות הכלל עולמית? האם אתה חושב שזה רעיון טוב לתת לנערים נשק וללמד אותם להרוג? האם זה ראוי להכריח אנשים לשאת נשק בניגוד לרצונם? ועכשיו: האם אתה נגד גיוס חובה? התשובה במקרה זה: ברור שאני נגד!

אם מוחנו נתון למניפולציות בקלות כה גדולה, עד כמה אנחנו אכן שולטים ברצון החופשי שלנו? עד כמה באמת יש לנו בחירה חופשית?

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

שמש עלי אדמות

שמש עלי אדמות / ד"ר מתי כהן אבן דרך מדעית נרשמה כאשר מדענים ערכו ניסוי במעבדות בסין בו הצליחו לייצר "שמש מלאכותית" אשר הגיעה לטמפרטורה

קרא עוד »

LED

נורות ה-LED  הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מחיינו. הפוסט קצר מלהכיל את מגוון השימושים לנורות LED במאה ה21. הן נמצאות פחות או יותר בכל

קרא עוד »

החיים זה שורף  

מולקולת קפסאיצין (Capsaicin ראו מבנה המולקולה באיור), היא מרכיב פעיל של פלפלי צ'ילי. קפסאיצין הוא חומר המעורר כאב כימי ליונקים, כולל בני אדם. חומר זה

קרא עוד »