האם ניתן לשפר את מצבם של אוטיסטים באמצעות התערבות במערכת העיכול?

צילום: Nathan Anderson

אוטיזם היא תסמונת הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים ומרכיבים גנטיים.  מאפייניה הם קבוצה של תנאים התפתחותיים, הקשורים בתקשורת בין אישית ואינטראקציה חברתית, כמו גם התנהגויות חזרתיות. סימני האוטיזם באים לידי ביטוי במהלך שלוש שנות החיים הראשונות. ברוב המקרים, יש התדרדרות תפקודית (המכונה גם נסיגה אוטיסטית) בין גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי.

שיפור יכולת האבחון וגילוי מוקדם של התסמונת שילשו את שכיחותה בעשור האחרון. בארה"ב עומדת ההסתברות להיוולדו של ילד בעל אוטיזם על 1 מתוך 59 ילדים. אצל בנים השכיחות גדולה פי ארבעה מאשר אצל בנות.

גורם תורשתי, לא-גנטי לתסמונת, עשוי להיות המיקרוביום, קהילה של מיקרואורגניזמים המתקיימת במערכת העיכול שלנו. ידוע כי המיקרוביום  משפיע  על התפתחות ותפקוד המערכת החיסונית, המערכת המטבולית והמערכת העצבית. דיאטה, למשל, והתערבויות חיצוניות אחרות במערכת העיכול, 'מגדירות' מחדש את המיקרוביום, ויכולות להשפיע על תפקידה של מערכת החיסון, כמו גם לשנות את תסמיני האוטיזם אצל קבוצות בעלות סיכון גנטי ללקוט בתסמונת.

בנוסף, מחקרים שונים שנעשו על אוכלוסיית עכברי מעבדה, העלו כי מיקרוביום "פתוגני", כלומר חיידקי מעיים מאנשים הסובלים מתסמונות התנהגותיות שונות, עשויים לגרום לאותן תסמונות גם בעכברים שאינם בעלי נטייה גנטית ללקות בתסמונת. לדוגמא, השתלת מיקרוביום מחולים הסובלים מדיכאון או סכיזופרניה, אצל עכברי מעבדה, גרמה לסימפטומים התנהגותיים דומים אצל עכברים אלו. אגב, מחקרים קודמים העלו כי פרופילי המיקרוביום, כלומר סוגי החיידקים בצואה, שונים בין נבדקי אוטיזם לבין אנשים בריאים.

התערבויות מיקרוביאליות, בבני אדם, הכוללות השתלת צואה, אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה, הראו יכולת ליצור שינוי במאפייני ההתנהגות האוטיסטית.

במחקר שפורסם השבוע בכתב העת החשוב cell, דווח כי החדרה של חיידקי צואה של אנשים הלוקים באוטיזם בעכברים הנקיים מחיידקים, גרמה לסימפטומים התנהגותיים המאפיינים את התסמונת. גם במקרה זה קיים הבדל בסימפטומים בין זכרים לנקבות (ההשפעה גדולה יותר בקרב עכברים זכרים), כל  זאת בהשוואה לתוצאות המתקבלות בטיפול דומה בצואה שמקורה באנשים בריאים. בכך הציגו החוקרים מנגנון פעולה מטבולי – חיידקי מעיים המשפיעים על תפקוד המוח ועל הרגולציה של ההתנהגות.

המגנון אותו מציעים החוקרים הוא השפעה של חיידקי מעיים על ביטוי גנים. דבר זה עשוי לגרום להבדלים בייצור של מולקולות קטנות בעלות פוטנציאל להשפיע על המוח ועל ההתנהגות. אחד החומרים שנבדקו במחקר זה היה – טאורין. הטאורין הוא מולקולה קטנה הידועה כחיונית להתפתחות המוח. חומר זה יכול להיות מיוצר על ידי נוירונים ואסטרוציטים (סוגים של תאי מוח) או מועבר דרך מחסום הדם למוח באמצעות טרנספורטר, כלומר חלבון הנקשר למולקולה ומעביר אותה למוח. כאשר הוסיפו את הטאורין באופן מלאכותי לעכברים שקיבלו צואה מאוטיסטים, הטאורין הוריד את רמת המאפיינים האוטיסטיים בעכבר.

תוצאות המחקר תומכות בהשערה כי חיידקי המעיים תורמים למאפיינים אוטיסטיים, אך חשוב להדגיש כי אין להסיק מכך שחיידקי המעיים הם הסיבה היחידה לתסמונת. גם גורמים כגון  גנטיקה וסביבתה הם בעלי פוטנציאל השפעה.

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

דמוגרפיה 2019

שיעור הילודה באירופה הוא מהנמוכים בעולם והם עומדים על ממוצע של 1.5 ילדים לאישה. המשמעות היא ששיעור התמותה גבוה משיעור הילודה, האוכלוסייה הולכת ומזדקנת, הולכת

קרא עוד »

לשבור את האף

אומרים שהעיניים הם החלון לנשמה, אבל, כפי שיאמר לך כל מנתח פלסטי, המפתח האמיתי לנשמה הוא דווקא האף! אחד הדברים שכל חוקר של העת העתיקה

קרא עוד »