fbpx
תמונה של נומורה

עוד אחד מסימני ההתחממות הגלובאלית והצייד הגדל באוקיינוסים (בהמשך להחלטת ממשלת יפן לשוב ולאפשר צייד לוויתנים), היא התרבות חסרת פרופורציות של מדוזת הענק 'נומורה', בעיקר באזור הים הצהוב (ים סין), בין סין ליפן, ומשם התפשטותה אל האוקיינוס השקט.
הנומורה היא מדוזת ענק היכולה להגיע למשקל של כ-250 ק"ג. על מנת לעשות זאת היא טורפת כמות עצומה של מזון, בעיקר דגים קטנים ופלנקטון. בעשותה זאת, היא מצטרפת לאדם בריקון האוקיינוסים והימים מדגים ובפגיעה חמורה במערכת האקולוגית / ביולוגית בים.
הנומורה אינה ארסית לאדם. אך גודלה העצום והצורך הבלתי פוסק שלה לאכול, משפיע על שדות הדייג. כמות המזון שהיא צורכת, הופכת אותה למתחרה של כרישים, לווייתנים, דגי טונה ודגי שונית, הנאבקים גם כך בצמצום מאגרי המזון שלהם בשל פעילות האדם וזיהום הים. העלייה בטמפרטורת מי הים גורמת לנומורה להתרבות בקצב מהיר יותר. להתפתחות של מדוזה יש כמה שלבים. מביצה, לצבר פוליפים הנמצא על הקרקעית הסלעית של הים וממתין לטמפ' המים הנכונה כדי להתנתק ולהפוך למדוזה קטנה שתטרוף כל מה שבדרכה. בעבר, בתקופת החורף, טמפ' המים ירדה ויחד איתה קצב ההתרבות של המדוזות. פוליפים לא אוהבים מים קרים והם שוקעים על הקרקעית וממתינים לקיץ. אז הם הפוכים לטרף והאוכלוסייה מצטמצמת. אך כעת, המים חמים כל השנה ואין מנגנון ביולוגי מעכב שירסן את ההתרבות.
מדוזה בוגרת אחת יכולה להטיל כמיליארד ביצים, אך רובן הופכות למזון עבור דגים אחרים. הבעיה השנייה היא, שבהיעדר דגים בשל דייג מאסיבי, אין מי שיטרוף את הביצים או הפוליפים כמו גם את המדוזות הקטנות, והן מתרבות ללא גבול. זו מערכת המזינה את עצמה.
הדייגים היפנים שראו כי הנומורה הפכה לאוייבת הגדולה שלהם, ניסו לדוג אותה ולהרוג אותה, כדי להביא שוב לאיזון, אך מהר מאוד הסתבר כי כאשר חותכים את גופה של הנומורה, ישנו מנגנון הגנה אשר מייד משחרר את מיליוני הביצים שלה אל המים, כך שפעולת הדייגים רק האיצה את קצב ההתרבות. בכך, כמו בדוגמאות רבות אחרות, הופך האדם לאוייב הגדול ביותר של הסביבה, בעלי החיים וגם של עצמו.

ציידי נומורה
מדוזת נומורה. מקור:
http://eatingjellyfish.com/?tag=nomuras-jellyfish

היפנים ניסו להפיק מבשר המדוזה גם חלבון לתעשיית המזון, אך טעמה תפל ועלות הטיפול בה יקרה מדיי.

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך
photo by: skeeze

סליחה, מה השעה?

בגופנו קיימים כמה שעונים. יש שעונים הפועלים במחזורים קצרים, כמו למשל מחזורי שינה, המונים בבני אדם, בין 90 ל-110  דקות. יש שעונים יומיים הנקראים שעונים

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות