רבות נכתב על היעלמותן של הדבורים, ציר מרכזי בהאבקת פרחים, וכפועל יוצא – בייצור מזון. גם אנחנו התייחסנו לכך בעבר (ראו הפנייה בתחתית המאמר). בשנים האחרונות צויין גם כי חל שיפור בשכיחותן של הדבורים, אך עדיין מדובר בבעל חיים הנתון בסכנת הכחדה.
אלברט איינשטיין צוטט כאומר: "ביום בו ייעלמו הדבורים, יוותרו לבני האדם רק ארבע שנים לשרוד על פני כדור הארץ".
גורמים רבים מאיימים על אוכלוסיית הדבורים בעולם. שינויי אקלים, מחלות, חומרי הדברה וכמובן אובדן בית הגידול. אוכלוסיות הדבורים נאבקות לשרוד כשאין מספיק אבקני פרחים בסביבה, כשמספר הצמחים הפורחים הולך וקטן, וגיוון מצטמצם.
ניתן להניח כי רבים חושבים שתרומתן הגדולה של הדבורים היא בעיקר בייצור דבש. עובדה זו רחוקה מאוד מהמציאות. ללא דבורים, כמעט ולא יהיו תהליכי האבקה של צמחים. דבר זה יגרום לאובדן מיני צמחים רבים ולרעב, לא רק עבור בני האדם, אלא עבור כל היצורים החיים אשר ניזונים מצמחים. תופעה זו תשפיע באופן גורף על כל שרשרת המזון.
החוקרים מארק מסר וקונסואלו דה מורייס, מהאוניברסיטה ETH בציריך, הבחינו לראשונה בתופעה המאפיינת את הנתהגותן של דבורים בשעה של מחסור באבקנים. הדבורים נוגסות בעלים, ממש פוגעות בצמח באופן שמעורר צמיחת פרחים מהירה יותר. במקרים מסויימים תזורז פריחת הפרחים בחודש שלם. התופעה נצפתה בתחילה בתנאי מעבדה ולאחר מכן גם בתצפיות בשטח.
החוקרים ניסו ליצור באופן מלאכותי את השפעת הדבורים על צמחים בתנאי מעבדה, תוך שימוש בכלים כמו מלקחיים ותערים, כדי לפגוע בצמחים פגיעה דומה. התהליך לא צלח ולא הצית פריחות באותו האופן שעשו הדבורים. לפיכך, ההערכה היא כי לדבורים יכולת ייחודית המבוססת לא רק על תהליך מכני אלא גם על החדרת כימיקלים שונים לעלים. הבנת מנגנון הפעולה של הדבורים, המאפשר שליטה בזמני הפריחה, יכול לעזור לשיקום אוכלוסיית הדבורים ולהרחבה משמעותית של התוצרת החקלאית. שימוש בתובנה זו תאפשר לחקלאים לקבל שליטה על מהירות פריחת הפרחים וכך לייצר הארכת זמן הפריחה ואולי גם הערכת זמן העונה של פירות.
תפקידן של הדבורים הוא אקוטי בכל כך הרבה מובנים, כך שהגנתן חייבת להיות בראש סדר העדיפויות האקולוגי שלנו.
לינקים למאמרים המצויינים בפוסט:
https://science.sciencemag.org/content/368/6493/881
