fbpx
1280px-Giovanni_Battista_Tiepolo_-_Maecenas_Presenting_the_Liberal_Arts_-_1743

בימים האחרונים דווח באמצעי התקשורת על מסיבת יום הולדת עם עשרות אורחים שערכה רעיית שר הבריאות יולי אדלשטיין, בדיוק באותו יום שבו הוגבלו ההתקהלויות ל – 20 אנשים בלבד. על פי הדיווח, שר הבריאות הכריז על ההגבלות ואז מיהר למסיבה. יצוין כי עצם קיום האירוע לא היווה הפרה של ההנחיות, שכן הן עדיין לא נכנסו לתוקף באותה עת. ואולם, רבים תיארו את המסיבה "ככשר אבל מסריח" וכדוגמא נוספת לניתוק של ההנהגה מהעם הסובל לא רק מהמגיפה אלא גם ממשבר כלכלי הולך ומחריף. אירוע זה גרם לי להיזכר במסיבה אחרת שנערכה כ – 2060 שנה קודם לכן ברומא העתיקה וכמעט הביאה לנפילתו של אחד הפוליטיקאים החכמים ביותר בהיסטוריה.

בשנת 44 לפנה"ס נרצח יוליוס קיסר, שליטה דה פקטו של רומא, בידי חלק מחברי הסנאט, והמדינה הרומית מתדרדרת (שוב) למלחמת אזרחים. מצד אחד עומדים הכוחות הרפובליקאים בהנהגת רוצחי קיסר, ומצד שני "ממשיכי דרכו של קיסר", חברי הטריומווירט השני, מרקוס אנטוניוס, מרקוס אמיליוס לפידוס וגאיוס אוקטביאנוס (שיהיה ידוע בעתיד כ "אוגוסטוס"), בנו המאומץ של יוליוס קיסר. בסופו של דבר הצדדים ערכו קרב עד חורמה בשנת 42 לפנה"ס ליד עיר במקדוניה בשם "פיליפי". הקרב הסתיים בניצחונם של חברי הטריומווירט והתאבדות "הליברטורים", מנהיגי הכוחות הרפובליקאים. לאחר הקרב, חילקו ביניהם המנצחים את העולם הרומאי: האחריות על המזרח ניתנה לאנטוניוס, אפריקה הוקצתה ללפידוס ואילו אוקטביאנוס הצעיר (רק בן 21) מצא את עצמו אחראי על המערב ובכלל זה גם על איטליה ובתוכה העיר רומא.

איטליה ורומא שאוקטביאנוס קיבל לחזקתו היו במצב רע. לאחר כ – 10 שנים של מלחמת אזרחים כמעט בלתי פוסקת סבלה האימפריה ממשבר כלכלי חריף, רעב, כאוס שלטוני ומות בניה הטובים ביותר בשדות הקרב של מלחמות האזרחים (כמו גם בהוצאות להורג המוניות והחרמת רכוש על ידי חברי הטריומווירט). לכך התווסף גם הצורך לתגמל את החיילים המשוחררים בחלקות אדמה ולטפל במורדים באגן המערבי של הים התיכון (הבן הצעיר של פומפיוס הפך את עצמו למעין "שליט הימים" באזור סרדיניה וקורסיקה). ברור כי כאבי הראש של אוקטביאנוס הצעיר היו רבים.

על כן, אולי בשל הצורך "לפרוק קצת קיטור" מכמות העבודה או הרצון להרשים את אישתו הצעירה והיפה, או אולי פשוט בגלל שהיה בתחילת שנות העשרים של חייו, החליט אוקטביאנוס לערוך מסיבה רווית אוכל ושתיה. לא סתם מסיבה אלא מסיבת תחפושות, ולא סתם מסיבת תחפושות אלא מסיבת תחפושות שבה כל האורחים (המי ומי של רומא העתיקה) הגיעו מחופשים לאלים השונים בפנתאון הרומי. אוקטביאנוס עצמו, כיאה לאדם שהתיימר להיות בנו של אל (יוליוס קיסר הרי הוכרז כאל לאחר הירצחו) הגיע מחופש כאל אפולו, אל האור והמוסיקה, אחד האלים החשובים ביותר.

הציבור הרומי, שכאמור סבל ממשבר כלכלי חמור ומרעב, לא ממש ראה את הצד האלוהי של המסיבה. זעקת חמס עלתה מהעם וביקורת חריפה הושמעה על אוקטביאנוס. "לא פלא שאין אוכל" כך אמרו בדרני רומא, האלים "אכלו את כולו". אף שמו של אפולו שונה בידיהם ל "אפולו המענה" (סווטוניוס, אוגוסטוס האלוהי, 70). התרעומת הציבורית נפלה בידי אנטוניוס כמוצא שלל רב. אנטוניוס, שותפו לכאורה, אולם למען האמת יריבו המר של אוקטביאנוס, לא היסס להשתמש במסיבה על מנת לבקרו בחריפות ואף לעשות בה שימוש כדלק למספר מרידות שערכו מקורביו ברחבי איטליה. ככל הנראה הביקורת מצד אנטוניוס היתה כואבת במיוחד לאור העובדה שהאחרון היו ידוע במסיבות הפרועות שניהל (כולל אחת שבה התחפש לאל נפטון, צבע את עצמו כחול וזחל על הרצפה).

מדובר היה במעידה לא אופיינית של אחד הפוליטיקאים החריפים ביותר בהיסטוריה. כך, אוקטביאנוס בוודאי לא היה איש צבא מבריק כיוליוס קיסר, או שנון כמו קיקרו או כריזמטי כמו אנטוניוס, אולם המוח, הו המוח. המוח וחושיו הפוליטיים החזיקו אותו בשלטון במשך 57 שנים (יותר מכל "קיסר" אחר) והעניקו לו את הפריבילגיה למות במיטתו (בניגוד להרבה קיסרים אחרים). על כל פנים, אוקטביאנוס הבין את המסר, החל בערך מאותה עת הוא הפך להיות נודע באורח חייו הצנוע: בגדיו היו פשוטים יחסית, הוא לא התהדר בתכשיטים, אכל אוכל פשוט, ארמונו לא היה מפואר יתר על המידה, הוא נהנה מהמשחקים בדיוק כמו פשוטי העם, ומעולם אבל לעולם (לפחות ככל הידוע לנו) הוא לא ערך שוב מסיבה ראוותנית שכזו. לפחות באופן ציבורי. בחייו הפרטיים אוקטביאנוס המשיך להנות מידי פעם "מאורגיה רומאית ישנה וטובה" אולם הוא צמצם מאוד את מה שהיינו מכנים כיום "הנראות הציבורית" של מעשיו. יתרה מכך, אחת האשמות שהטיח אוקטביאנוס באנטוניוס וקליאופטרה לפני מלחמת האזרחים ביניהם בשנת 31 לפנה"ס היתה אורח חייו המנוון והפזרני בניגוד להתנהלותו הצנועה של אוקטביאנוס עצמו.

אולם עם כל הביקורת באותו הזמן על "מסיבת האלים" שערך אוקטביאנוס, הרהבתנות, הנהנתנות, המסיבות של חלק מיורשיו גרמו לזו של אוקטביאנוס להראות כמו הפקת סיום כיתה ג' בבית ספר משעמם במיוחד (המעוניינים בתיאור של "מסיבה אמיתית" מוזמנים לקרוא את הפרק על נירון בספרו של סווטוניוס). החכמים בקיסרים שבאו לאחר אוגוסטוס (בשנת 27 לפנה"ס אוקטביאנוס קיבל את התואר מסנאט נרצע במיוחד. משמעותו הוא "הנשגב" או "הנעלה") יישמו את הלקח שלמד ודאגו לשדר צניעות ומתינות באורח חייהם (למשל טראיאנוס הידוע כ-"טוב שבקיסרים" נכנס ברגל לעיר רומא לאחר הכרזתו כקיסר, הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס מכר את תכולת הארמון במכירה פומבית על מנת לכסות את הגירעון בקופת המדינה). הקיסרים הפחות חכמים ניהלו אורח חיים בזבזני והדוניסטי להחריד ואכן איבדו עד מהרה את אהדת הפלבס ברומא ועימו את חייהם (למשל קליגולה או נירון). קיסרים אחרים דאגו לעשות את המסיבות הפרועות באמת מחוץ לרומא (למשל טיבריוס).

על כל פנים, אולי המסיבה של אוקטביאנוס בכלל לא הייתה מסיבת תחפושות אלא נבואה שהגשימה את עצמה שכן לאחר מותו הוא אכן הוכרז כאל בידי הסנאט ולכן באופן תיאורטי יכול היה להשתתף באופן אישי במסיבות על הר אולימפוס עם אפולו האמיתי. זאת מסיבת סלבס אמיתית. עומר אדם, תאכל את הלב….

 

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

לאן זורמים כל מי הביוב?

לאן זורמים כל מי הביוב? / עופר ניסים ישראל כמדינה יכולה להתגאות במגוון נושאים פרי יכולתם של מדעניה, חוקריה ואנשיה, אך בתחום המים בכלל ובנושאי

קרא עוד »
אתר אשלים

ישראל כמעצמת אנרגייה מתחדשת

נכון, זה לא קורה מספיק מהר, אך כבר היום יש לישראל יתרון אנרגטי ירוק מובהק. השימוש באנרגיה סולארית תופס נפח הולך וגדל בשוק האנרגיה. ראשית,

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות