fbpx
597px-2019-nCoV-CDC-23312_without_background

בשבועות האחרונים עוטפים אותנו דיווחים וידיעות חדשותיות על וירוס הקורונה חדשות לבקרים. נדמה שככל שנוקף הזמן המלחמה מול הוירוס מתעצמת, השפעתו גדלה ותופסת תאוצה בעוד ועוד אזורים בעולם. הגבולות הפתוחים, השינוע המהיר והיעיל של בני אדם במרחב, הריכוזים הגבוהים של חולים בערים הגדולות והצפופות, גורמים להתפשטות מהירה של המחלה, המציבה אתגר הולך וגדל עבור ארגון הבריאות העולמי, ממשלות העולם ומערכות הבריאות. אך בני אדם נאבקים בוירוסים עוד לפני שהמין האנושי התפתח לצורתו המודרנית.

מגיפה היא התפשטות מהירה של מחלה זיהומית למספר גדול של אנשים באוכלוסייה תוך זמן קצר, בדרך כלל כשבועיים או פחות. לדוגמה, שיעור תחלואה העולה על 15 מקרים לכל 100,000 אנשים במשך שבועיים רצופים נחשב למגיפה (על פי יחס זה הקורונה עדיין איננה מגפה). מגיפות של מחלות זיהומיות לרוב נגרמות מכמה גורמים הכוללים שינוי באקולוגיה של האוכלוסייה המארחת של הוירוס או החיידק. במקרה של הקורונה, הוירוס עבר כנראה מעטלפים לבני אדם.

 כשחיידק או וירוס מתפשט, הוא צריך להיות מאוד מדבק, אך גם לא להרוג מהר מדי את הפונדקאי אליו הוא נטפל, על מנת שיוכל להדביק כמה שיותר פונדקאים אחרים. בחלק מהמקרים, תסמיני הוירוס נראים רק כמה ימים אחרי ההידבקות, כך שהוירוס מצליח "להתחבא" בגוף המארח שמסתובב איתו ומפיץ אותו מבלי שהוא מודע לכך.

מידת  ניידותם של הפונדקאים חשובה מאוד, שכן יש משמעות לכך שמדובר בשבט אלמוני באפריקה או במקום מרכזי בו יש תנועה של אנשים לכל העולם. מרכיב נוסף הוא התגובה למגיפה. אם הנשאים בודדו מהחברה או קיימים חיסונים / תרופה, קל יותר לתחם את המגפה ולחסל אותה.

בהיסטוריה המתועדת היו לא מעט מגפות קטלניות שהותירו מספר רב של קורבנות. בין היתר ניתן למנות את ההתפרצויות הבאות:

 נגיף אבולה: וירוס היכול  לגרום לחום המורגי. אנשים נגועים מפתחים חום גבוה ודימום בכל הגוף העלול לגרום להלם, אי ספיקה של איברים ומוות. הוירוס התגלה בשנת 1976 בהתפרצויות שהתרחשו במקביל בסודן וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. האבולה מופצת באמצעות מגע עם דם נגוע או נוזלי גוף אחרים, או רקמות של אנשים או בעלי חיים נגועים. הזנים הידועים משתנים באופן דרמטי בקטלניותם. אחד הזנים, האבולה רסטון, אינו פוגע באנשים,  אולם בקרב נגועים בזן הבונדיבוגיו, שיעור המתים עומד על 50 אחוז, ו על 71 אחוז בקרב נגועים בזן סודן. ההתפרצות במערב אפריקה שהחלה בתחילת 2014, הוגדרה כהתפרצות הגדולה והמורכבת ביותר של המחלה עד כה, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומניין המתים עמד על 5000 איש. הנגיף הוכל והמגיפה חוסלה.

נגיף מרבורג: זוהה בשנת 1967. אז התרחשו התפרצויות בקנה מידה מצומצם בקרב עובדי מעבדה בגרמניה שנחשפו לקופים נגועים שיובאו מאוגנדה. נגיף מרבורג דומה לאבולה בכך ששניהם יכולים לגרום לחום המורגי. שיעור התמותה בהתפרצות הראשונה היה 25 אחוז, אך הוא היה יותר מ- 80 אחוז בהתפרצות 1998-2000 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כמו גם בהתפרצות 2005 באנגולה, על פי ארגון הבריאות העולמי. מספר המתים עמד על כמה מאות.

נגיף כלבת:  למרות שחיסונים נגד כלבת לחיות מחמד שהוצגו בשנות העשרים סייעו להפוך את המחלה לנדירה ביותר בעולם המפותח, מצב זה נותר כבעיה חמורה בהודו ובחלקים של אפריקה. אי טיפול בזמן במחלה גורר סיכויי תמותה של קרוב ל100%.

נגיף האיידס: על פי הערכה, 36 מיליון בני אדם מתו כתוצאה מאיידס מאז שהמחלה הוכרה לראשונה בראשית שנות השמונים. תרופות אנטי-ויראליות עוצמתיות אפשרו לאנשים לחיות שנים עם HIV. כמעט 1 מכל 20 מבוגרים באפריקה שמדרום לסהרה חולה באיידס. האיידס מועבר באמצעות מדם בדם נגוע או בזרע (מועבר באמצעות מגע מיני).

אבעבועות שחורות: בשנת 1980 הכריזה עצרת הבריאות העולמית כי העולם נקי מאבעבועות שחורות. אך לפני כן, בני אדם נלחמו באבעבועות שחורות במשך אלפי שנים, המחלה הרגה 1 מכל 3 מאלו שהדביקה. הוירוס השאיר אחריו ניצולים עם צלקות עמוקות וקבועות ולעתים קרובות גם עיוורון. ההיסטוריונים מעריכים כי 90 אחוז מאוכלוסיית ילידיה של אמריקה מתו מאבעבועות שחורות שהובאו על ידי חוקרים אירופאים. במאה ה -20 בלבד, וירוס האבעבועות שחורות הרג 300 מיליון איש.

וירוס השפעת על שלל הווריאציות שלו: במהלך עונת שפעת טיפוסית, מתים כ- 600,000 אנשים ברחבי העולם מהוירוס. לעיתים, כאשר מתגלה זן שפעת חדש, נוצרת מגיפה עם התפשטות מהירה יותר של תחלואה ושיעורי התמותה נוסקים. בהתפרצות מגפת השפעת הקטלנית ביותר, המכונה לעתים השפעת הספרדית, שהחלה בשנת 1918, חלו עד 40 אחוז מאוכלוסיית העולם. מגפה זו הרגה כ- 50 מיליון איש.

המאבק של האנושות כנגד הוירוסים רחוק מלהסתיים. חשוב להיות מודע להתעדכן ממקורות אמינים. אך היכולת של האנושות להכיל כיום התפרצויות ויראליות היא גדולה באופן משמעותה והולכת ומשתפרת מדיי שנה. אנו מפתחים שלל חיסונים בקצב מהיר ויעיל. אנו יודעים לתת מענה לחולים במצוקה ולעזור להם להתגבר על הסימפטומים של המחלה באמצעות הרפואה המודרנית (במובנים מסויימים באופן היעיל יותר מטיפול אנטיביוטי בחיידקים – ראה מאמר קודם). אנו יודעים למפות את הוירוס ולעיתים גם לחסל אותו כליל. בקרב וירוסים העוברים מוטציות מהירות, כמו וירוס השפעת, הטיפול הוא בעיקר מנוחה בבית. במידה וקיים חיסון, כדאי לקחת אותו. אם הסימפטומים מחמירים, יש נגישות רחבה היום לטיפול רפואי מקיף. שווה לדעת שבגוף בריא יש מערכת חיסון חזקה בדרך כלל היודעת להתמודד היטב גם עם וירוסים כמו הקורונה.

כל התמונות לקוחות מויקידפיה – נחלת הכלל.

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

תרגום גלי מוח לדיבור מסונתז

טכנולוגיה המתרגמת פעילות עצבית לדיבור תהיה שימושית עבור אנשים שאינם מסוגלים לתקשר כתוצאה מפגיעות נוירולוגיות. פענוח דיבור מפעילות עצבית הוא מאתגר משום שדיבור דורש שליטה

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות