fbpx
Arabslavers

לפני מספר שבועות התבשרנו כי אפשר שהרפובליקה הרומית נפלה בשל התפרצות של הר געש באלסקה. כך, על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, צוות בינלאומי של גיאולוגים, מדעני אקלים והיסטוריונים שבחן שכבות שהצטברו בליבות קרח שנקדחו מקרחונים בגרינלנד, טבעות עצים מארה"ב וצפון ומרכז אירופה ונטיפים במערה בסין, הגיע למסקנה כי אפשר שהתפרצות הר געש אוקמוק שבאלסקה בשנת 43 לפנה"ס גרמה לירידה עולמית בטמפרטורות, ולכמות משקעים גדולה מהממוצע.

אלו גרמו, במעין אפקט דומינו, לבעיות ביבולים, ובעיקר לרעב ששרר בצפון איטליה ובכל אגן הים התיכון, ותרמו מאוד לתהפוכות הפוליטיות שאיפיינו את התקופה. דעתי הצנועה הינה כי הרעב ששרר באגן הים התיכון באותה עת, לא משנה מה היתה סיבתו, בהחלט תרם להעצמת מלחמות האזרחים שבאו לאחר רצח יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס, אולם ראוי לציין כי נפילת הרפובליקה היתה תהליך שנמשך יותר ממאה שנה וסביר להניח כי הרפובליקה היתה נופלת גם ללא השינוי האקלימי שנגרם, אולי, מהתפרצות הר געש.

במחקר עדכני אחר, שהתפרסם בכתב העת האמריקני לגנטיקה אנושית, בחן צוות של חוקרי DNA את הנתיבים שבהם נחטפו עבדים לאמריקה באמצעות דנ"א ממי שאבותיהם שועבדו. במסגרת המחקר נמצא, בין היתר, פער בין דנ"א נשי לגברי אצל צאצאי העבדים, המוסבר בכך ששפחות רבות נאנסו ע"י גברים לבנים בעוד שהגברים השחורים מתו לפני שהעמידו דור המשך.

מקרה נוסף שהתפרסם באוניברסיטת ת"א, עוסק בניתוח מדעי של שאריות חומר שנמצא במקדש בתל-ארד בנגב. הניתוח מצא כי החומר הינו קאנאביס, דבר שגרם לחוקרים להעריך כי לאור קרבתו לירושלים וסמיכות הזמנים, בבית המקדש בירושלים נעשה שימוש בחומר דומה כחלק מטקסי סגידה.

מחקר מעניין אחר, קשור למלך ריצ'רד השלישי מאנגליה (1452-1485 לספירה). מדובר באחד המלכים המושמצים ביותר בתולדות אנגליה שע"פ המקובל רצח את שני אחייניו והשתלט שלא כדין על המלוכה באנגליה. הוא מת בסופו של דבר במהלך קרב ("ממלכתי תמורת סוס") כנגד מי שיהיה לעתיד המלך הנרי השביעי (שייסד את שושלת טיודור). ריצ'רד השלישי תואר ע"י מלומדים, שכתבו בתקופת הנרי השביעי ויורשיו, כבעל גיבנת קשה שעיוותה את גופו. היסטוריונים מודרניים במהלך המאה ה – 20 הסבירו לנו כי מדובר בתיאור שקרי שנכתב ע"י חוקרים מטעמם של מלכי שושלת טיודור וכי במציאות לריצ'רד השלישי לא היתה גיבנת כלל וכלל (בבחינת "ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים"). והנה לפני מספר שנים, מצאו, במה שהיה פעם מנזר ליד השדה בו התרחש הקרב המכריע בין ריצ'רד להנרי (קרב בוסוורת' שסיים את "מלחמת השושנים"), שלד שניכר שהאדם לו היה שייך סבל מגיבנת קשה. בעבר, אפשר היה אולי לשער כי מדובר בריצ'רד השלישי אולם לא היה ניתן להוכיח זאת. כיום, ולאחר בדיקות DNA (במסגרתן נבחן הקשר בין השלד לקרוב משפחתו של ריצ'רד החי כיום) נמצא כי קרוב לוודאי אכן מדובר בריצ'רד השלישי (עוד דוגמא טובה מדוע לא צריך להאמין לכל מה שהיסטוריונים טוענים…).

מחקרים אלו הן דוגמא לנטייה, שהתחזקה בעיקר בשנים האחרונות, לבחון מחדש את ההיסטוריה באמצעות כלים מדעיים. מדובר כמובן, בצעד מתבקש, אולם כזה שיכול לעיתים ליצור בעיות.

דוגמא לכך ניתן למצוא במחקר שערכו בשנים האחרונות חוקרים באוניברסיטת טיבניגן בגרמניה יחד עם מכון מקס פלאנק למדע והיסטוריה (שאף הוא ממוקם בגרמניה). המחקר מצא שהקשר הגנטי בין המצרים העתיקים לתושביה המודרניים של מצרים הוא חלש יותר ממה שאפשר לצפות. החוקרים בחנו את ה – DNA של מומיות שנמצאו במרכז מצרים (הם לקחו 161 דגימות מתוך 151 מומיות המתוארכים לשנים 1400 לפנה"ס-400 לספירה) וגילו שהקשר הגנטי הקרוב ביותר שלהן הוא לאוכלוסיות מאנטוליה ומהחלק המזרחי של אגן הים התיכון האירופי. ה – DNA של המצרים המודרניים, לשם השוואה, יותר דומה לזה של אוכלוסיות מדרום לסהרה.

במילים אחרות, ע"פ המחקר אפשר שמבחינה גנטית המצרים העתיקים דומים יותר לאירופאים מאשר למצרים מודרניים. יחד עם זאת, החוקרים הוסיפו כי אפשר שבחינת DNA של מומיות מאזור דרום מצרים (ליד נוביה, כיום סודאן) תגלה תוצאות שונות. מיותר לציין כי הממצאים עוררו סערה בקרב חוקרי ההיסטוריה, במיוחד לאור נטיית חלק מהחוקרים לראות, במוצדק ולא במוצדק במצרים כדוגמא ומופת לאומה אפריקנית מצליחה בעת העתיקה.

החוקרים הגרמנים, כמי ששואפים למענקי מחקר והמשך קביעות, ניסו לנסח את מסקנותיהם בצורה הזהירה ביותר האפשרית בכיוון של, בין היתר: "העדויות מצביעות שלאחר שנת 400 לספירה חל שינוי מה בהרכב הגנטי של תושבי מצרים" (בתרגום חופשי). כמובן שהמחקר זכה לביקורת רבה ולפחות אגיפטולוג בכיר אחד (פרופסור סטיפן קווירק מ – University College of London,) טען כי יש לו חשד מובנה כלפי כל טענה היוצרת אבחנה בין המצרים העתיקים למודרניים. הפרופ' הוסיף והסביר כי נכון שמצרים נכבשה מספר פעמים על ידי גורמים זרים (פרסים, יוונים-מקדונים, רומאים, ערבים ועוד), אולם קיימת נטייה של חלק מהחוקרים להגזים בתיאור ההשפעה הגנטית של הכיבוש. כך למשל, מביא הפרופ' דוגמא, במהלך הכיבוש הערבי של מצרים במאה השישית לספירה לקחו חלק אלפי חיילים ערבים, אולם עדיין מדובר במיעוט זעיר לעומת אוכלוסיית מצרים שמנתה באותו מועד ע"פ הערכות כשישה מיליון איש.

לטעמי, אין זה משנה מהי דעתך על המחקר האחרון שצוין, האם אמת לאמיתה או שמא בעייתי מאוד בלשון המעטה מבחינת הקשר לעדויות היסטוריות (כפי שאני עצמי סבור), מדובר בדוגמא טובה לזהירות בה ראוי לפרש את העדויות החדשות על ההיסטוריה, כפי שמאפשר המדע. יש צורך ברגישות רבה והבנה כיצד הדברים נקראים על ידי מי שאינם היסטוריונים ובמיוחד על ידי קבוצות אינטרס שונות. כמובן שרוב המחקרים אינם "בעייתיים": חלקם מעניינים,  חלקם משעשעים, חלקם יותר אנקדוטליים וכולם תורמים במשהו להבנת הידע האנושי על עברו. אולם לפחות לחלקם יש צורך להתייחס בגישה של " כבדהו וחשדהו" מתוך הבנה כי מחוץ לאולמות השיש של האקדמיה ומכוני מחקר, קיים עולם, הכולל קבוצות שעלולים לעוות לצרכיהם מחקרים שנערכו בכוונה הטובה ביותר.

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

לאן זורמים כל מי הביוב?

לאן זורמים כל מי הביוב? / עופר ניסים ישראל כמדינה יכולה להתגאות במגוון נושאים פרי יכולתם של מדעניה, חוקריה ואנשיה, אך בתחום המים בכלל ובנושאי

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות