fbpx
divers-681516_1920

בתחילת החודש- ה 4.8.2019 התקיימה ישיבת ממשלה באילת בה הוכרז על תכנית לפיתוח העיר בעלות של חצי מיליארד שקלים. הצורך להיטיב עם אילת בעקבות סגירת שדה דב והפיכת ההגעה לעיר בטיסה למסורבלת ואיטית יותר ברורה, אולם לא כל סעיפי התכנית ייטיבו עם העיר בהכרח בטווח הארוך.

מוקד המשיכה של אילת מאז הקמתה הוא הסביבה הייחודית שלה, השילוב של הרי גרניט בנוף מדבר קיצוני עם הים האדום- מפרץ אילת- עקבה, ובו שונית האלמוגים הצפונית בעולם. חגורת שוניות האלמוגים מתאפיינת במי ים מאוד עניים בנוטריינטים- חומרי הזנה, עד כדי כך שאפשר להשוות אותה לתנאי מדבר ביבשה, מבחינת מחסור במשאבים. אולם דווקא בתנאים אלה חדירת קרני האור למי הים טובה יותר, דבר המאפשר לאלמוגים לשגשג, בכל העומק הפוטי- העומק אליו מצליחות לחדור קרני האור. האלמוגים נהנים גם מטמפרטורת מי ים יחסית קבועה במי המפרץ והתנאים הופכים את שונית האלמוגים לנווה מדבר של ממש, בו קיים עושר מינים רב הרבה יותר מבים התיכון.

אחד המאפיינים הייחודיים למפרץ אילת הוא שבשונית האלמוגים שלו תופעת הלבנת האלמוגים (Bleaching), שנגרמת מתנאי עקה שגורמים לנטישת האצות- זואוקסנטלות החיות בתוך האלמוג, ולאובדן יכולת האלמוג להטמיע את אנרגיית השמש, או לבצע פוטוסינתזה בלעז, כמעט ולא קיימת. לא לגמרי ברור מה הסיבה לכך אולם התופעה הזו נחקרת וייתכן ותעזור להתמודד עם הלבנות אלמוגים בשוניות נרחבות הרבה יותר באזורים אחרים בעולם, כמו לדוגמה שונית המחסום הגדולה באוסטרליה.

התכנית לעידוד העיר אילת כוללת בין היתר, גם תכנית לפיתוח משאבי חקלאות ימית בתוך מפרץ אילת. חקלאות ימית שיכולה לאיים על תנאי הגידול במפרץ.

למעשה חקלאות ימית כבר הייתה במפרץ אילת עד להחלטת ממשלה ב 2005 להוציא את כלובי הדגים (בעיקר דגי דניס, שלא חיים באופן טבעי במפרץ אילת) מהמפרץ. הקהילה המדעית ניהלה ויכוח חריף בנוגע להשפעת כלובי הדגים על המפרץ, והאם הם באמת יכולים להשפיע על המאזן האקולוגי העדין השורר בו. טענת המצדדים בהוצאת כלובי הדגים הייתה שהאכלת הדגים במזון עשיר תורמת נוטריינטים- חומרי מזון רבים לגוף המים, שעלולים בתנאים מסוימים לגרום לפריחת אצות ולהעכרת המים. במידה והאצות יתבססו הן יידחקו את האלמוגים ואת כל המערכת האקולוגית הנשענת עליהם מסביבת הגידול של המפרץ. זה עלול להתרחש בחורפים קרים בהם טמפרטורת פני השטח תרד לטמפרטורה הזהה לעומק המפרץ ואז יתרחש ערבול בגוף המים. עליית מים קרים עשירים בחומרי מזון תנוצל על ידי האצות לפריחה חזקה, שתעכיר את המים ותהרוג את האלמוגים הקיימים.

בעיות נוספות יכולות להיגרם מהימלטות דגים מכלובי הדגים וביסוס אוכלוסיות במפרץ בו לא היו קודם, ודחיקת מינים מקומיים, ובזליגת מחלות מדגי הכלובים הגדלים בצפיפות רבה המעודדת פריצת מחלות שונות לדגי הים הפתוח.

בסופו של דבר הוחלט שהסיכון עולה על התועלת הכלכלית שבכלובי הדגים במפרץ והם הוצאו ממנו.

יש לציין שישנם גורמים נוספים המאיימים על מצבה של שונית האלמוגים. במשך שנים רבות השונית סבלה מביוב לא מטופל של העיר אילת, מפוספטים שדלפו לים מנמל הפוספטים של עקבה, והוסעו עם הזרם לצד המערבי של המפרץ, ומנזק כתוצאה מפעילות צלילה לא זהירה. מכת סנפיר של צולל לא מיומן יכולה לשבור חתיכת אלמוג שגדלה במשך אלפי שנים, כשקצב גדילת האלמוגים נע בין 1 מ"מ ל1 ס"מ בשנה, בהתאם לסוג האלמוג ותנאי הגידול.

בשנים האחרונות מתרבות דווקא העדויות לכך שמצב השונית במפרץ אילת מתחיל להשתפר, וישנו גיוס מחדש של אלמוגים בשונית.

טענת הממשלה שפוטנציאל ייצור המזון בים הוא גבוה יותר ומזהם פחות מזה שביבשה היא נכונה בייסודה, אבל זה עדיין לא אומר שאת חקלאות הים שלנו אנחנו צריכים לפתח דווקא במפרץ אילת.

הבעיה המסורתית של חקלאות בים הפתוח הייתה הסכנה שבסערות ימיות שיגרמו לקריסת הכלובים, ומפרץ אילת אכן נתון פחות לסערות מהים התיכון. בעיה זו נפתרה בתחילת שנות האלפיים באמצעות פיתוח ישראלי המאפשר להוריד את הכלובים לעומק הים בזמן סערה, וכך להגן על הכלובים והדגים מפני פגעי מזג האוויר. פיתוח זה משמש כיום גם בכלובי דגים בנמל אשדוד וגם במקומות נוספים רבים בעולם.

נכון יהיה אם הממשלה תתמקד בסיוע לאילת בתחומים כגון פיתוח תיירות ותשתיות תחבורה בתוך ואל העיר, כפי שהיא מציעה בתכנית, אך תתמקד בעידוד חקלאות הים בתחומי הים התיכון, ולא תסכן מחדש את שונית האלמוגים באילת.

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות