0

במאלי אפשר למצוא כמעט כל מה שחפצה נפשו של מטייל. עם שטח של פי 60 ממדינת ישראל וכ- 17 מליון תושבים, זוהי אמנם אחת המדינות העניות באפריקה (כמעט כל מדינה באפריקה עונה להגדרה זו), אך מבחינת המטייל היא מגוונת ביותר על אתריה הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והאנתרופולוגים. בחלקה הגדול היא מדברית, ולעיר טימבוקטו (TIMBUKTU) השוכנת בקצהו הדרום מערבי של מדבר סהרה יש עדיין את ההילה של מקום קסום הנמצא אי שם בסוף העולם. טימבוקטו ירדה מתפארתה הקדומה, המדבר הגדול סוגר עליה, והיא מהווה נקודת מוצא לעומק המדבר ולשיירות המלח שעדיין נעות בו. כ- 90% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים. שבט הטוארג (TUAREG) הוא השולט הבלעדי באזור המדבר. זהו שבט קשוח ביותר, ואין פלא בהתייחס לתנאים הקשים בהם הוא חי. אינני בטוח אם בימים אלה אפשר לטייל במדינה זו, מאחר ומורדים איסלמיסטים השתלטו על צפון המדינה והשמידו אתרי מורשת, עד שצרפת התערבה בנעשה שם.

את מאלי חוצה לאורכה נהר הניג’ר (NIGER) העצום המהווה את עורק החיים המרכזי במדינה. לגדותיו אפשר למצוא את מיעוט הבוזו (BOZU) החי בעיקר מדייג וחקלאות.

רכס הבנדייגארה (BANDIAGARA) נמשך לאורך כ- 250 קילומטרים. על מצוקיו אפשר למצוא את שרידי תרבות מיעוט ה- TELEM על המערות החצובות והמבנים שממש תלויים על המצוק. למרגלותיו  מפוזרים כפרי מיעוט הדוגון (DOGON)  שהוא אחד המיעוטים המעניינים באפריקה. הבקתות בכפרים עשויות מבוץ ולצד כל אחת צמוד אסם קטן עם גג הבנוי מענפים וקש. המסורות והמנהגים עוברים מדור לדור ועדיין מרביתם לא גלויים לחוקרים מבחוץ.

בעיר ג’נה (DJENNE) נמצא מסגד הבוץ הגדול באפריקה שהוקם אמנם בתחילת המאה ה- 13 אך נהרס ונבנה מחדש בצורתו המקורית בתחילת המאה העשרים. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמי.

המבקר במאלי במקומות המרכזיים יכול להנות מרמת תנאים סבירה אך ללא שייט על נהר הניג’ר, גיחה מעמיקה יותר לסהרה ולינה בין כפרי הדוגון, זוהי ממש החמצה. כדי לספוג כל זאת יש להסתפק לעיתים בתנאים מינימליים של לינה באוהלים או על גגון באכסניה צנועה, תחת כיפת השמיים, חשוף לאור הכוכבים אך צופה על עצי הבאובב האדירים. התמורה כמובן מלאה.

תנועה רבה יש על נהר הניג’ר אך סירות התיירים בודדות. רוב הכפרים שלצדי הנהר לא זכו לביקור יבשתי, ולכן כשיורדים מהסירה בכפר כלשהו, זוהי חוויה עבור המטייל אך גם עבור הכפריים, ובעיקר הילדים שהמטייל הוא אטרקציה עבורם.

מבחינה אנושית מאלי היא פסיפס צבעוני של אנשים. השווקים הומים אדם וצבע הביגוד ממש מסחרר. המסע במאלי מעורר את כל החושים, אני כולי תקווה שאוכל להעביר חלק מהחוויה בצילומים הבאים:

דרך אדומה אפריקנית אופיינית בדרך מ- BURKINA PASO ל-MALI.  נערות  ביישניות בדרכן לבית הספר.

מסגד הבוץ הראשון במאלי וסביבו שוק צבעוני:

אין מטפלת בבית והתינוקות עם האם משך כל היום:

הגברים מפגינים יכולתם ברכיבה בטקס הכתרתו של ראש הכפר החדש.

ויש גם צופים במתח לראות מי המנצח בתחרות:

רכס ה- BANDIAGARA הנמשך לאורך 250 ק"מ הוא מקום מושבם של בני הדוגון. בתיהם מבוץ. המסורת סודית ברובה ועוברת מדור לדור. הבתים נבנו על דופן המצוק להגנה מפני המוסלמים ממזרח. האזור נחשב כאתר שימור מורשת עולמי:

"מרפאה" מקומית. אין תרופות או מכשירים המקלים על הכאב, אך הקהל אוהד.

חדר הישיבות של בני הדוגון. הכניסה אסורה לנשים. התקרה נמוכה כדי שאנשים ישמרו על רוגע ולא יוכלו לעמוד ולהתלהט. שיטה שהייתי מאמץ במקומות רבים בארץ. על הקירות מצויירים מוטיבים מחיי היום יום.

ריקוד מסכות מסורתי של הדוגון כשהמסכות מסמלות את הטובים והרעים משבטי האזור:

יום שוק מהווה גם מפגש חברתי והנשים מגיעות עם מיטב הלבוש כמו לארוע חגיגי (וזה למעשה אכן כך):

הכפר בנוי ממתחמים משפחתיים רבועים כשביתני הבוץ עם גגות הקש משמשים כמחסני תבואה. מסגד שולט במרכז הכפר:

שוק יום ב בג’נה (DJENNE) מרכז רוכלים מכל הסביבה. ברקע מסגד הבוץ הגדול בעולם. הנשים בבגדים ססגוניים. מדי שנה הוא עובר שיפוץ הקירות החיצוניים כשהמוטות הבולטים משמשים כסולמות:

בסופו של יום אורזים את כל הכבודה וחוזרים לכפר. בד"כ המסע הוא רגלי:

אנחנו בדרך לטיבוקטו:

טימבוקטו – סוף העולם – ידעה ימים זוהרים יותר:

כיתת לימוד הקוראן – אין מיזוג אויר, אין שולחנות וגם לא מחברות:

נכנסים יותר לאזור הסאהל שהוא חלקה הדרום מערבי של  הסהרה. שיירות גמלים עדיין מהוות את כלי התעבורה המרכזי:

תוואי השטח משתנים במהירות באזורי הדיונות והניווט קשה ביותר. כלי רכב שנתקעים זה דבר שבשגרה – הגמל אמין ושקט יותר:

"כפר" ARAOUNE. חולות המדבר סוגרים במהירות מכל עבר וקשה להשאיר את המבנים על פני השטח:

שבט הטוארג הקשוח הוא השליט הבלעדי במדבר:

מעמיסים את הסירה בה נשהה בנהר הניג’ר בימים הקרובים:

אין רגע דל על הנהר. זהו עורק החיים הראשי במאלי. הפעילות משני צידי הנהר ועליו שוקקת והחוויה מרגשת:

קפטיין הסיפינה הוא גם טבח מעולה והארוחות שנהננו מהן שבסיסן דגים כמובן היו מהטובות שאכלנו במאלי:

פעמים רבות ירדנו לבקר בכפרים ולצפות בחיי היום יום השוקקים והיינו מלווים בילדי הכפר:

הגברים צופים במתרחש בעוד הנשים עסוקות בעבודות השונות. מראה שגרתי:

אין גבול למה שמעמיסים על הספינות:

מסגדי בוץ מרשימים לאורך הנהר עד העיר MOPTI:

אם מלמדת את ביתה את מלאכת הבית:

ילדה ביישנית מציצה  מפתח ביתה החצוב בסלע. גופה וצבע בגדיה כאילו מתמזגים עם הנוף:

 

הזכויות לכל הצילומים שייכות לבני ניסים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email

אשליית הזמן והמרחב

פרדוקס של זנון מתאר תחרות ריצה בין אכילס (לוחם מפורסם וגיבור על יווני) לבין צב. אכילס רץ  פי עשר  מהר יותר מן הצב … ולכן

קרא עוד »

ההכחדה השביעית

הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) הפיקה דו"ח חדש (2018) על מצב חיות הבר בעולם. הדו"ח מציין כי בין 1970-2014 חוסלו כ-60% מבין היונקים, הדגים,

קרא עוד »