כבר במאה ה- 22 לפני הספירה מסופר על גילגמש, גיבור שומרי אשר מחפש אחר חיי נצח. סיפורי האלים של יוון מדברים על אידאות חוכמה ויופי אשר חיים חיי נצח … בני אל מוות. ויש עוד דוגמאות אין ספור מתרבויות מסביב לעולם: כמו לדוגמא גן העדן – ערוץ החיים הטובים המושלם.
האם יש לנו איזושהי דרך להתקרב לאידאות האלה? האם יש לנו יכולת להאריך את חיינו וגם לשפר את איכות חיינו? נושא זה נמצא בשנים האחרונות במרכז השיח הציבורי וניתן למצוא דיעות לכאן ולכאן. בכל זאת קשה למצוא מידע רב ממדי העונה על שתי השאלות האלו בצורה מקיפה. העולם המודרני שבו אנו חיים הוא עולם מלא בהזדמנויות. בני האדם שחיים כיום זוכים ללמוד הרבה יותר מאבותיהם, הם נגישים למידע רב, הם זוכים לראות את העולם ולו דרך מכשיר טלוויזיה או מחשב, הם יכולים להשיג ולרכוש כמעט כל דבר שקיים עלי אדמות. הם נגישים לכל סוג של מזון, לכל תרבות ופולקלור, לכל תרופה, תוסף תזונה, אפליקציה או משחק מחשב. הם יוצרים יותר קשרים חברתיים עם יותר אנשים ביותר שפות, גם אם הם לעולם לא יפגשו בהם. הם מבינים יותר.
ובכל זאת, למרות הכל, בני אדם, כמין שולט בעולם, עם כל הטכנולוגיה והקדמה הרפואה והתרופות, חיים עד לגיל ממוצע של 75 שנה. זהו ממוצע כלל עולמי אשר במשך 50 השנה האחרונות עלה מגיל 52. השונות בעולם היא מאוד גדולה, באמריקה הצפונית תוחלת החיים בממוצע היא 78.5 כשבאפריקה (איזור הסהל מדרום לסהרה) גיל זה הוא 54 שנים בלבד! אלו הבודדים המרחיקים לכת יכולים להגיע לגיל 100. אך נדיר למצוא אותם בעולם, ונדיר עוד יותר למצוא אדם שחי עד גיל 110 ויותר מזה.
בנוסף, מחלות שונות, שלא היו נפוצות בעולם עד לפני כמה עשורים, תוקפות היום אחוזים ניכרים מבני האדם בעולם. מחלת הסרטן, לדוגמא, פוגעת ב- 13% מבני האדם החיים בעולם. בעולם המערבי כ-26% יפגעו ממחלה זו. מחלת האיידס מחסלת בכל שנה כ-2 מיליון בני אדם בעולם המערבי. מחלת הסוכרת נמצאת אצל 5% מהמין האנושי על פני כדור הארץ,15 מיליון בני אדם יחטפו השנה שבץ. נתונים אלו הם פנומנליים בכל קנה מידה. ושוב, אנו מדברים על עולם בו המדע כבר חקר ומצא אין ספור גורמים למחלות וכמובן אין ספור פתרונות, עולם בו דרכו בני האדם על הירח, מופה הגנום האנושי ובו נבנה ופועל מאיץ חלקיקים שכבר זיהה את החלקיק האלוהי. כל אלו עוזרים, אך אינם פותרים את הנתון הבלתי נתפס: אורך החיים שלנו לא השתנה ב-1000 השנה האחרונות וסביר להניח שגם אם נהיה בריאים לחלוטין, נחייה, כנראה, לא יותר מעד גיל 122.
אז מה כן השתנה? תוחלת החיים של המין האנושי. מהו אומר הנתון הזה?
תוחלת החיים הוא נתון המחשב ממוצע גיל המוות שאליו תגיע אוכלוסייה מסוימת. חשוב שלא לטעות בין נתון זה לבין פוטנציאל החיים האנושי העומד כיום כפי שצויין על 122 שנה. כנראה, גם אם האדם יחיה בתנאים סטריליים לחלוטין, הוא ימות בגיל של 120. חשובה גם איכות החיים של האדם וכמה פרטים בחברה יצליחו להגיע לגיל 120 כשהם בריאים ולא לסבול לפני המוות.
מדד ה- DaLYS הוא מדד שפותח באוניברסיטת הרווארד הבוחן כמה שנות חיים אוכלוסיה מסויימת "מאבדת" ביחס לפונציאל חיים שיכול היה להיות לה במידה והיא הייתה מגיעה לתוחלת החיים שלה, כלומר אם ממוצע גיל המוות של האוכלוסייה הוא 70 שנה (תוחלת החיים) חלק מהאנשים חיים יותר וחלק פחות מגיל זה. בנוסף בודק המדד את מספר השנים ש"מאבד" אדם לסבל ממחלה.
אדם שעישן סיגריות מגיל 18 ומת טרם זמנו בגיל 50 "איבד" 20 שנים מתוחלת החיים הפוטנציאלית שלו. אך אדם זה סבל מסרטן 6 שנים עד שנפטר. מדד הדייליס בנוי גם מסכום של מספר השנים שאדם איבד כסבל מהמחלה כלומר שש שנים ועוד 20 שנה שלא חי. סך הכל 26 שנים. ממוצע הדייליס של אוכלוסיה הוא מספר השנים הממוצע שאוכלוסיה איבדה בגלל מחלות או התנהגויות מסוימות כגון: סרטן, סכרת, עישון והשמנה.
אדם חולה, הסובל מסרטן, סכרת או התקפי לב חוזרים ונשנים, הוא אדם שיש לו איכות חיים? היש ערך לחיי אדם המלווים בסבל רב? שהרי איכות היא מילה הנבחנת בעיני המתבונן.
תוחלת החיים אמנם עלתה, כלומר, יותר אנשים מגיעים למקסימום גיל, וממוצע גיל התמותה עולה. אך פוטנציאל החיים של האדם לא משתנה, וכלל שהאוכלוסייה מזדקנת, היא חשופה יותר למחלות, כך שיש השפעה לעלייה בגיל על פרוץ מחלות כמו סרטן, צפיפות עצם ודמנציה. העלייה בתוחלת החיים גובה מחיר באיכות החיים, מה שאומר כי כיום המחלה הגדולה ביותר איתה מתמודדת החברה האנושית היא-הזיקנה.
הזיקנה, כנראה, מתוכנתת גנטית בבעל החיים, ואף על פי שיש בעלי חיים המסוגלים, תיאורטית, לחיות לנצח (כלומר, הם אינם מזדקנים), אצל בני האדם לא כך הדבר. יש תיאוריות רבות העוסקת בשאלה-למה אנחנו מזדקנים ואיך אפשר לעצור זאת ולחיות לנצח, אך נכון להיום אורך החיים לא משתנה.