fbpx
photos curated by Alexander

אנו אוהבים לחשוב שאנו נמצאים בשליטה מלאה על מכונה המופלאה שהיא גופנו, שאנו במושב הנהג, לכל הפחות בכל מה שנוגע לשליטה על המחשבות היומיומיות שלנו. אך מחקרים חדשים מצביעים על כך שמחשבות עשויות להיות אוטונומיות יותר משנראה לנו.

כל מי שניסה לעשות מדיטציה או להתרכז בדבר מסוים לאורך זמן חווה איך המחשבות עולות במוחו ומסיתות אותו הלאה, מנושא אחד לאחר.

צילום: shivam-dewan

המקרה הקיצוני ביותר המדגים את התופעה הזו נמצא בקרב נפגעי פוסט טראומה. אנשים אלו חווים חוויות ומעלים שוב ושוב זיכרונות מאירוע או חוויה קשה שעברו. דבר זה גורם להם לחרדה ולסבל רב. הם רק רוצים שלא לחשוב ולהיזכר בתמונות ובחוויות הללו, אך הם אינם יכולים להימנע מכך. האם ניתן לומר יש להם בחירה חופשית?

במאמר שפרסמנו ב-2.8.19 באתר אקונומרקס, "האם אנחנו בעלי בחירה חופשית?", תיארנו ניסוי המראה כי ניתן לחזות מראש, לנבא, "בחירה" של אדם בין שני כפתורים, 7 שניות לפני שהאדם עצמו יודע מה הוא יבחר. מאמר שפורסם השנה בעיתון NATURE מראה כי ניתן לחזות תעתועי דמיון של אנשים באמצעות ניטור של דפוסי פעילות המוח, 11 שניות לפני שהם בחרו במודע מה לדמיין.

בניסוי שנערך התבקשו המשתתפים לבחור בחופשיות בין שני דפוסים חזותיים של פסים אדומים אופקיים ופסים ירוקים אנכיים. לאחר מכן הם נדרשו לדמיין אותם, כלומר, להעלות את התמונה בעיני רוחם, אך באופן מודע. הנבדקים עשו זאת כשהם מחוברים למכשיר העוקב אחר פעילות מוחם, ולאחר מכן הם התבקשו לדרג עד כמה ההמחשה של הדפוסים הייתה מדויקת בדמיונם.

לא רק שהחוקרים יכלו לחזות באיזו תבנית של פסים הנבדקים יבחרו, הם גם יכלו לחזות באיזו מידה הם ידרגו את רמת הוויזואליזציה של הדמיון שלהם. בעזרת שיטות מתקדמות של  למידת מכונה, החוקרים הצליחו לבצע תחזיות, 11 שניות בממוצע לפני שהמחשבות נודעו לנבדקים עצמם. חשיפת מידע על הבחירות העתידיות הייתה ממוקמת באזורים ביצועיים במוח – שם מתקבלות ההחלטות המודעות שלנו – כמו גם מבנים חזותיים. הדבר מעיד על קיומה של רשת מורחבת של אזורים האחראים להולדת המחשבות לפני שהן מגיעות לתודעה שלנו.

החוקרים חושבים כי יש לנו מצב במוח בו המחשבות נמצאות במצב של 'המתנה', לפני שאנחנו בעצמנו (גם מונח זה הופך לבעייתי בקונטקסט הנוכחי-שכן מי זה אנחנו, אם לא אותו המוח אשר מפיק את המחשבה), מודעים לעצם קיומה של המחשבה הזו. כאשר מתקבלת ההחלטה על מה לחשוב, אזורים ביצועיים במוח בוחרים את קו המחשבה שהוא חזק יותר מבין כמה מחשבות אשר נמצאות במצב המתנה. במילים אחרות, אם פעילות מוחית כלשהי תואמת את אחת מהבחירות שלנו, סביר להניח שהמוח שלנו יבחר באפשרות זו, שכן היא תועצם כתוצאה מפעילות המוח הקיימת. זה יכול להסביר, למשל, מדוע חשיבה מחזורית על משהו מובילה למחשבות רבות יותר עליו, כמו במקרה של לולאת המשוב החיובית –  מחשבה המגבירה את עצמה. מחקר זה הוא הראשון שמצא את מקורותיהם ותוכנם של מחשבות ויזואליות בלתי רצוניות, ובדק כיצד מחשבות אלו עשויות  להטות דימויים מודעים מרצון לאחר מכן.

לתובנות שנצברו בניסוי זה עשויות להיות השלכות גם על נפגעי פוסט טראומה. עם זאת החוקרים מזהירים מפני ההנחה כי כל הבחירות מטבעם נקבעות מראש על ידי פעילות מוחית קיימת מראש. חשוב להדגיש כי לא ניתן להבטיח שלכל הבחירות במוחנו קדמו פעולות בלתי רצוניות, אבל עבודה זו מראה כי מנגנון זה קיים, והוא עשוי להטות את הבחירות היומיומיות שלנו.

צילום: ashley-batz-betm

מדע ודת 

האם מדע ודת הם אכן הפכים? רבים טועני שכן. שכן מדע מבוסס על ידע, על מחקר, בעוד דת מבוססת על אמונה במשהו שאין ביסודו בסיס

קרא עוד »

כשהמדע משנה את ההיסטוריה

לפני מספר שבועות התבשרנו כי אפשר שהרפובליקה הרומית נפלה בשל התפרצות של הר געש באלסקה. כך, על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות