נחשפה כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש

4.כתובת דריווש. צילום שי הלוי רשות העתיקות

את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"

 

לראשונה בארץ: כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש המוכר ממגילת אסתר, נחשפה ע"י מטיילים בגן לאומי תל לכיש. הכתובת, שנחקרה בידי סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מתפרסמת בכתב העת "Atiqot" גליון 110, בהוצאת רשות העתיקות.

בחודש דצמבר האחרון טייל אילון לוי, יועץ התקשורת הבינלאומית של נשיא המדינה, יחד עם חברו יעקב אשכנזי בגן לאומי תל לכיש, כאשר חרס קטן שעליו חריטה משך את תשומת ליבם. לאחר שמסרו את החרס לבדיקה, הכתובת הועברה לשימור ולתיעוד מתקדם במעבדות רשות העתיקות. אז, התברר כי מדובר בתגלית נדירה, המעידה על פעילותו של מינהל ממלכתי בלכיש בתקופה הפרסית. 

מדובר בכתובת הכתובה בארמית וחרוטה על חרס מלפני כ- 2500 שנים, ובה נכתב "שנת 24 דריוש". הכתובת מציינת את שם המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשורוש, המוכר ממגילת אסתר, אותה קוראים מדי חג פורים. זו הפעם הראשונה שנמצאת בארץ כתובת הנושאת את שמו של המלך דריווש הראשון. בימיו (522 – 486 לפנה"ס), נערך שינוי מנהלי מקיף ברחבי האימפריה וגבולותיה התרחבו. עם עליית חישראש (אחשוורוש) בנו, הגיעה האימפריה הפרסית לשיאה, ושלטה כמעט בכל העולם הקדום."כשהתקשרו לספר לי מרשות העתיקות מה מצאנו, הלב שלי התחיל לפמפם מהתרגשות" מספר אילון לוי, שמצא את החרס הנדיר. "חיפשתי את המצלמות, הייתי בטוח שעובדים עלי ושעוד מעט המתיחה תתגלה".

לדברי החוקרים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "בחפירות המשלחת הבריטית בתל לפני כ – 90 שנה, נחשף מבנה מנהלי פרסי מפואר, שנבנה על גבי הריסות ארמון מלכי יהודה. במבנה, שהשתרע על פני 1800 מ"ר, נחשפו חצרות ואולמות מפוארים שבכניסות אליהם הוצבו בסיסי עמודים ייחודיים שכדוגמתם נמצאו עד כה רק במבנים מפוארים בפרס (איראן).

המשלחת הבריטית פירקה את שרידי המבנה המפואר כדי לחפור את ארמון מלכי יהודה, ופרט לבסיסי העמודים לא נותר שריד ממבנה זה בשטח גן לאומי תל לכיש. עתה, באופן אקראי, נמצאה הכתובת בשטח המבנה המפואר.

נראה שמדובר בפתק מנהלי, מעין "ברקוד" קדום שתיעד קבלה או מסירה של סחורה. על פי מנין שנות מלכותו של דריווש הראשון, ניתן לתארך את הכתובת "שנת 24", בדיוק רב, לשנת 498/7 לפנה"ס.

ארץ ישראל, שהייתה חלק מהאימפריה הפרסית, העלתה מיסים מתוצרת חקלאית כחלק משיטת הניהול והשליטה של מלכי פרס ברחבי האימפריה. לכיש, שהייתה אחת מהערים המרכזיות בפחוות אדומיאה ובארץ ישראל בתקופה הפרסית, הוקפה בחומה, נבנה בה מקדש, והיא ריכזה את המיסים שנשלחו לאוצרות המלך. פעולות האיסוף והמשלוח בוצעו במבנה המפואר שניצב בליבה, ונראה שהכתובת שנמצאה כעת, היא מעין פתק משלוח, שיתכן כי נחרט בידי פקיד או מחסנאי במבנה הממלכתי. הכתובת הקצרה מצטרפת אל אוסף הכתובות המנהליות הקדומות הידועות במחקר, וככל הנראה היא אחת הקדומות מבין אלו שנמצאו בארץ – מתחילת השלטון הפרסי.

"מדהים, שמטיילים מוצאים לגמרי במקרה כתובת נדירה, שמקימה לחיים את דריווש – המלך הפרסי שמוכר לנו מהמקורות", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "בנו, המלך אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש, בודאי לא העלה על דעתו ש-2500 שנים אחר המאורעות הדרמטיים בחצרו שמצויינים בימים אלה, תמצא בארץ ישראל עדות לשמו של אביו."

2-1 תל לכיש – מבט אווירי. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

3. תל לכיש. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

5-4. כתובת דריווש. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

6. כתובת דריווש. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

7. מימין לשמאל-יעקב אשכנזי, אילון לוי, ד"ר חגי משגב וסער גנור. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

8. סער גנור עם כתובת דריווש. צילום יולי שוורץ' רשות העתיקות

9. ד"ר חגי משגב. צילום יולי שוורץ' רשות העתיקות

10. בחינת הכתובת תחת מיקרוסקופ במעבדות האנליטיות של רשות העתיקות. צילום סער גנור, רשות העתיקות11. המשמר יוסף בוקנגולץ מטפל בכתובת. צילום סער גנור, רשות העתיקות12. טיפול שימורי בכתובת. צילום סער גנור, רשות העתיקות13. בסיסי עמוד ששרדו מהארמון הפרסי בתל לכיש. צילום אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

14. סרטון בעברית https://www.youtube.com/watch?v=0GNE0bllLLs. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

15. סרטון באנגלית. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

 

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

להשתיק את הרעשים

”מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה מתקרבת. שערותיי הלבינו, וזקנתי בשנים אלו, כי

קרא עוד »

מוזמביק

כל אשר נכתב כאן הוא על בסיס התרשמות אישית ממסע במדינה אפריקאית, שבאזורים נרחבים בה הזמן עצר מלכת. מוזמביק היא מדינה שסועה ממלחמות פנימיות ומפגעי

קרא עוד »