הניאנדרטליים שייכים גם למשפחת ההומיאו, כלומר – משפחת האדם. שמם המלא הוא הומיאו ניאנדרטלים כשאנחנו הומיאוספיינס (האדם החושב – בני האדם מודרניים). הניאנדרטלים היו בעלי מבנה חזק יותר וגפיים קצרות יותר ביחס אלינו. תכונות אלה מוסברות לעיתים קרובות כהסתגלות לשמירת חום כשקר, והתאמה לריצות מהירות באקלים החם והמיוער בו הם גרו.
הניאנדרטליים חיו ביבשות אסיה ואירופה של היום ונכחדו לפני כ – 40 אלף שנה. יש תיאוריות רבות הנוגעות בסיבת היכחדותם כמו שינוי אקלימי גדול או מחלה, אך התיאוריה המובילה היא שהם נכחדו בשל תחרות עם בני אדם אירופאים מודרניים. מעבר לתחרות עם בני האדם המודרני יש מחקרים המראים כי הומיאוספיינס וניאנדרטליים יכלו להוליד צאצאים יחד . בין 1-4% לערך מהגנום של בני אדם מודרניים מאירופה, אסיה, אוקיאניה, אינדיאנים וצפון אפריקאים, מקורם בניאנדרטלים. לא נמצאו גנים נאנדרטליים בבני אדם מאפריקה. חלק מהגנים שזוהו קשורים גם למערכת החיסון, יכולת הדיבור ואף לעיכול סוכרים מסוימים, אך רוב הדנ״א ממקור ניאנדרטלי אינו מקודד לחלבונים (נחשב לדנ״א זבל – junk DNA).
במחקר שפורסם בעיתון הנחשב נייצ׳ר דווח כי מקטע דנ״א באורך של 50 אלף בסיסים ממקור ניאנדרטלי נמצא אצל אנשים אשר הגיבו קשה לוירוס הקורונה COVID-19. מקטע הדנ״א הזה נמצא בכ -50% מהאנשים בדרום אסיה ו -16% מהאנשים באירופה. על פי המחקר החדש, אלו שיש להם את המקטע דנ״א מהמקור הניאנדרטלי הם בעלי סיכוי גבוה פי שלושה להזדקק למכונת הנשמה לאחר שהם נדבקים בנגיף.
מעבר לזיהוי הגנים האלו כגנים ממקור ניאנדרטלי, עדיין לא ברור מדוע קטע זה של DNA מגביר את הסיכון לתגובה הקשה לווירוס הקורונה. החוקרים מדווחים על מאמצים כבירים במטרה להבין את הקשר בין מקטע זה לבין התגובה לנגיף, מכיוון שהבנה זו תוכל ללמד אותנו על מנגנון הפעולה של הנגיף. אחת החידות הגדולות במגיפה זו היא ההבדלים הבלתי מוסברים של התגובה להדבקות בין אנשים שונים. מידע זה יוכל להסביר מדוע אנשים ממוצא בנגלדשי בבריטניה הם בעלי סיכוי כפול למות מ- COVID-19 בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הסבר אפשרי הוא כי כ-63% מאוכלוסיית בנגלדש נושאים מקטע גנטי זה.
מקור למאמר המקורי:
https://www.nature.com/articles/s41586-020-2818-3
