נקודת הבריאות המשברית היא נקודת זמן המיוחסת לכניסה של מגוון שירותים המאפשרים לאוכלוסייה מסויימת, לחברה, לרכוש בריאות ולצרוך מזון טוב. מדובר בשני תהליכים מקבילים: מצד אחד, כניסתם של מגוון שירותי בריאות הכוללים חיסונים, בתי חולים, זמינות של רופאים ותרופות ומתקנים מאריכי חיים. מצד שני, מדובר ביכולת של חברה לספק לעצמה מזון טרי באיכות גבוהה ובזמינות קבועה, ומים נקיים.
בהיסטוריה של האנושות, נקודת הבריאות המשברית מיוחסת לשלושה אירועים דרמטיים: גילוי החיסונים ע"י ג'אנר (אבי הרעיון) ויורשיו, וגילוי החיידקים על ידי אנטוני ואן לוונהוק כמו גם גילוי פטריית הפניצלין המחסלת את החיידקים, ותהליך הפסטור (לואי פסטר). תהליך מקביל היה המהפיכה החקלאית שאפשרה לייצר עודפי מזון (טפטפות, דשנים, חומרי הדברה, אנטיביוטיקה, הנדסה גנטית). כל אחד מחוקרים אלה שינה את העולם בכך שהוא צמצם משמעותית את התמותה ממחלות וחשף את האנושות לעולם בריא יותר. המגפות הכלל עולמיות שחיסלו מיליוני בני אדם, מוגרו כמעט לחלוטין. אלה מרכיבי מהפיכת הבריאות.
בקנה מידה של מדינה, נקודת הבריאות המשברית מיוחסת ליכולת של המדינה להעניק שירותי בריאות, מזון ומים טובים לאוכלוסייה שלה, להתמודד עם משברים ולייצר חוסן. לכל מדינה, לכן, יש את נקודת הבריאות המשברית המיוחסת לה.
אך אם בריאות-מדוע משברית? מניין הדיסוננס?
נקודת הבריאות המשברית אמנם שינתה את העולם לטובה, אך יצרה שורה ארוכה של משברים שהם תוצר הלוואי שלה. הראשון שבהם הוא הצמיחה הדמוגרפית המהירה של האנושות. הירידה בתמותה הביאו לריבוי טבעי גבוה ולהזדקנות האוכלוסייה, מה שהעלה את הצורך הרב במשאבים והגביר את פליטת הפסולת והמזהמים לסביבה. כתוצאה מכך החמיר המצב הסביבתי ברוב מדינות העולם מה שיצר אתגרים בריאותיים רבים לאנושות ככלל ולמדינות בפרט. זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, קרקעות וים, כל אלו מהווים היום אתגרים בריאותיים כלל אנושיים אשר קוטלים בכל שנה מיליוני בני אדם, והמגמה רק מחמירה. מכאן המונח 'משברית'. הטיפול בבעיה, מעבר לפתרונות הקצה, יהיה, כנראה, צמצום הילודה. אם התמותה קטנה, יש צורך, בהתאמה, לצמצם ילודה, שאם לא כן, תאלץ האנושות להתמודד עם משברים רבים ומשמעותיים יותר עם הזמן.
