נקודת הבריאות המשברית / ד"ר מאור כהן וד"ר מתי כהן

מקור: ויקיפדיה

קשה להגדיר בדיוק מהי נקודת המעבר של האנושות לאורך החיים המודרני. האם זה גילוי המחשב? המנוע? המהפכה התעשייתית או המהפכה החקלאית? אבל ניתן להגדיר נקודה אחת בזמן אשר השפיעה יותר מכל על המין האנושי כולו.

ניתן לסמן את שנת 1796 כנקודת הבריאות המשברית. לכאורה, המושג הזה סותר את עצמו. בריאות אינה נתפסת כמשבר. אך בשנת 1796 גילה חוקר בשם ג'אנר כי ניתן לחסן בני אדם מפני אחת המחלות הקטלניות ביותר למין האנושי – האבעבועות השחורות. גילוי זה יחד עם תגליתו של לואי פסטר בשנת 1895, הביא לירידה משמעותית בתמותה ממחלות מגפתיות. ב-1896 כבר התגלתה פטריית הפניצלין ששמשה כאנטיביוטיקה הראשונה. ההשפעה על המין האנושי הייתה כה גדולה, אחוזי התמותה ירדו באופן כל כך משמעותי והאוכלוסייה החלה להזדקן ולסבול מדור חדש של מחלות הקשורות בעליית גיל התמותה. לעומת זאת הילודה, המושפעת בעיקר מהיבטים חברתיים, מסורתיים ודתיים, כמעט ולא השתנתה. זו הסיבה לכך שניתן לכנות את תחילת הטיפול בחיידקים ווירוסים כנקודה משברית. מרגע זה ואילך חל שינוי משמעותי בנתון המושפע ישירות משינוי ביחסי ילודה / תמותה: הריבוי הטבעי. הדמוגרפיה האנושית השתנתה לנצח. יותר אנשים חיו יותר זמן והאוכלוסייה על פני כדור הארץ הכפילה ושילשה את מספרה בתוך שנים ספורות.

מודל המעבר הדמוגרפי. מקור: ויקיפדיה

אורך החיים המודרני, הוא זה שמצד אחד מאפשר לייצר רפואה מודרנית, אבל הוא גם הדלק, המנוע של המחלות המודרניות. את ההחמרה במצב ניתן, אולי, לתלות דווקא בגורם שעל פניו נראה חיובי: עלייה בתוחלת החיים. במודל המעבר הדמוגרפי, דיברנו על העלייה בריבוי הטבעי עקב ירידה בתמותה. העלייה בתוחלת החיים מהווה גורם ישיר לעלייה בריבוי הטבעי. לכך יש השפעה ישירה על כל אחד ואחד מבני האדם בעולם. עלייה במספר בני האדם בעולם גורמת לשינוי סביבתי במימדים כל כך גדולים, שהיא, בלי לשים לב, פוגעת ישירות בכל אחד מאיתנו. הבעיה היא שלא ניתן לומר לאזרחים של מדינה מודרנית להפסיק ללדת ילדים. בעולם השלישי הדבר קשה עוד יותר. אוכלוסיית העולם כיום עומדת על 7 מיליארד בני אדם. הריבוי הטבעי העולמי אמנם קטן, אבל עומד על כ- 2% בשנה. ההערכה היא שעד שנת 2048 יהיו על פני כדור הארץ 10 מיליארד בני אדם.

הנתון הזה אינו טריוויאלי ויש לו משמעויות מרחיקות לכת.
לכן, כאשר אנחנו מדברים על שינוי, אנו מכוונים לשינוי הוליסטי, רב שכבתי. בשביל לנצח מגפה אחת, צריך לשים אותה בקונטקסט של עולם שלם. לכל אדם שנולד יש השפעה פנומנאלית על הסביבה שלו:

כל אדם שנולד:
1. יאכל במשך חייו: 50 טונות מזון. 43 ק"ג בשר בשנה. כדי לקיים פרה אחת יש להשקותה ב-50,000 ליטר מים בשנה. היא תאכל עשרות טונות של מזון, רובו מעובד מצמחים הגדלים במיוחד לכך ומבעלי חיים ימיים. פרות, שהיו בעבר צמחוניות, הפכו לטורפים הימיים הגדולים ביותר. הפרה תפלוט co2, מתאן ותחמוצות חנקן בשיעור הגבוה ב-50% מזה של אוטובוס. לדבר יש השפעה ישירה על איכות האוויר שאנו נושמים משום שרוב החמצן בעולם מיוצר מהים. חיסול אוכלוסיית הדגה בים, כפי שקורה היום באזורים נרחבים באוקיינוסים משפיע על סביבת בני האדם, על איכות האוויר, השפעה ישירה. באופן מעוות האנושות מחסלת שתי מערכות אקולוגיות על מנת לייצר לעצמינו סטייק. בכל שבוע, שני מיליארד בעלי חיים משמשים כבשר לתעשיית המזון העולמית.

2. גידול מזון מצריך מעבר לשימוש במים, משאבי קרקע הולכים וגדלים, חומרי דשן וחומרי הדברה, אנטיביוטיקה והורמונים. משקי המזון מזהמים בשיעורים העולים על כל מפעל תעשייתי כבד. החיפוש אחר קרקעות חדשות גורר תופעות של הרס יערות וחשיפת קרקע המגבירים באופן ישיר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים, את השיטפונות וההצפות, מפולות הבוץ וגם את תהליך המלחת הקרקעות והמדבור. המחיר הכלכלי שמשלמת על כך האנושות הוא מחיר עצום והוא יוצא ישירות מהכיס שלנו.

3. אדם שותה בחייו 72,000 ליטרים של מים. בעולם המערבי משתמש אדם ב- 120 קוב לשנה. מבלי ששמנו לב הפך משאב המים לאחד המשאבים הנדירים בעולם. מחירי המים עולים כל הזמן ויחד איתם מחיר התוצרת החקלאית ששוברים שיאים בכל שנה. רוב מקורות המים המתוקים בעולם כבר נגמרו והמים הזורמים בברזים שלנו הם מים שלכל הפחות זקוקים לטיהור או מים מותפלים. אלו עלויות היוצאות ישירות מהכיס שלנו. המים המטוהרים עדיין מכילים בתוכם ריכוזים של מתכות כבדות, רעלים וחומרי הדברה שאמנם נמצאים בריכוזים נמוכים ותחת פיקוח ותקנים אך שימוש ארוך טווח במים האלו יכול להיות בעייתי.

4. כל אדם ייצר כמות של מי ביוב העומדת על כ-100 קוב בשנה. המים שבביוב ניתנים למחזור אבל החומרים האורגניים קצת פחות. יחד עם מי הביוב מגיעים גם חומרי ניקוי, ניילונים, ניירות, טמפונים, ועוד חומרים שהם פסולת גרידה. רוב מי הביוב בעולם אינם מטופלים והם מוזרמים לסביבה שבה אנו מגדלים את המזון שלנו. חלק מהמים מוזרמים ישירות אל הים.

5. אדם מייצר 1.7 ק"ג אשפה בממוצע ליום. בעולם המערבי אדם מייצר כ-3 ק"ג אשפה ביום. רובה הולכת להטמנה והיא כוללת גם פסולת רעילה, שאינה מתפרקת במהירות: שקיות ניילון, פלסטיק, חומרי ניקוי והדברה, סוללות, מתכות כבדות.

6. אדם יצרוך שירותי הובלה לעצמו ולמוצרי הצריכה שלו (רכב, משאית, מטוס, רכבת): בכך הוא שורף עוד דלק פוסילי ויוצר זיהום אוויר.

7. הוא יצרוך מגוון מוצרים המיוצרים במפעלים מזהמים.

8. הוא יצרוך חשמל באופן ישיר (נורה) או עקיף (מוצר תעשייתי), מה שיאלץ לשרוף 25 ק"ג של דלק פוסילי ליום לאדם.

אי אפשר לשבת ולדבר על איכות חיים, על אורך חיים מבלי לבחון את הנקודות האלו שהן רק פלח קטן ממערכת שלמה. כל אדם שנולד לעולם זקוק למזון, למרחב, למים נקיים, למשאבי טבע שהולכים ומצטמצמים. כל אדם כזה מייצר כמויות עצומות של פסולת שלסביבה אין יכולת לעכל אותה. כל אדם כזה מגדיל את הזיהום בסביבה ובכך משפיע באופן ישיר על עצמו, על בריאותו ועל צאצאיו. לכן, כניסת שירותי הבריאות היא אמנם מבורכת, אך היא חייבת לבוא כתף אל כתף עם צמצום הילודה.

החלטה כבדת משקל

בני האדם הם ללא ספק בעל החיים שהשפיע על כדור הארץ בצורה המשמעותית ביותר. האדם מעצב את כדור הארץ לצרכיו ומשתמש בו כאילו היה החצר

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות