שתי מראות יוצרות קשת

על פי ציטוט מפורסם המיוחס לברנרד ראסל: "הטיפשים תמיד נשמעים בטוחים בעצמם, ואילו הנבונים תמיד מלאי ספקות". במילים אחרות טוען ראסל כי: ככל שאתה פחות אינטליגנטי, כך גדל הסיכוי שאתה מתייחס לעולם במונחים פשטניים – לעיתים דיכוטומיים של שחור ולבן רע וטוב. כשהטיפש מפשט את מורכבות המצב, קל לו לבחור צד ולהיות בטוח בצדקתו.

בעוד שהמילה 'ספקטרום' מתייחסת, לרוב, לאוטיזם, לאידיאולוגיות פוליטיות ולביטוי מגדרי, אין באמת סוף לדברים אשר מתוארים כ-'על הספקטרום', מפרפקציוניזם, דרך 'חסרי בית' וכלה בשימוש ברשתות חברתיות. צורת חשיבה ״על הספקטרום״ מאפשרת טווח נרחב של הגדרות והחלטות, כמו למשל בין ערכי קצה של שמאל וימין פוליטיים. השמאל שם דגש על רעיונות כמו חופש, שוויון, אחווה, זכויות, קידמה, רפורמה ובינלאומיות, ואילו הימין על מושגים כמו סמכות, היררכיה, סדר, מסורת ולאומיות.

אם ניקח, לדוגמא, את שלילת חלק מזכויות הפרט בימי הקורונה, ונבחן האם זה בסדר שהמדינה תבצע מעקב אחרי אזרחיה, התשובה אינה מובהקת. ברור שבמקרים בהם אדם חולה המפר בידוד ומסכן את שאר האכולוסיה, המדינה אמורה להתערב ולאכן את צעדיו כדי לאתר מקרי הדבקה נוספים. חופש הפרט, במקרה זה, אולי, פחות חשוב מבריאות הציבור. אך מה על מקרים אחרים?

הספקטרום, במובנים מסויים, עשוי להיות ביטוי צר מדי למגוון רעיוני, משום שספקטרום הוא בין שתי נקודות, מה שמרמז על סדר ליניארי (קו ישר). בחינה של תופעה מסויימת היא בדרך כלל רב ממדית, מה שמצריך הגדרתם של מספר אינדיקטורים, שכל אחד מהם מהווה ספקטרום משל עצמו. לדוגמא, על מנת לבחון האם מישהו הוא שחקן כדורגל טוב, אפשר להגדיר כמה ״ספקטרומים״, שכל אחד מהם מעניק ציון לתכונה אחרת של השחקן, כמו רמת דיוק מסירה, קבוצתיות, רמת מאמץ באימונים, הקשבה להוראות ועוד. כל אחת מהדוגמאות היא ספקטרום בפני עצמו, אך המכלול של האינדיקטורים יכול לתת הערכה מדוייקת לרמתו של השחקן.

דייוויד דאנינג, פרופסור לפסיכולוגיה בקורנל, פירסם מאמר בשם "לא מיומן ולא מודע לזה: קשיי הכרה בחוסר יכולת של האדם מובילים להערכות עצמיות מנופחות". המחקר ממחיש במובן מסויים את נכונות הציטוט של ראסל וקובע כי אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה נוטים להיות בטוחים, שלא בצדק, בדעותיהם. באיור המצורף, ניתן לראות כי אנשים המדורגים גבוה בסולם האינטליגנציה, נוטים להעריך בחוסר את יכולתם, לעומת אלו המדורגים נמוך. לפי מחקר זה, צריך להבין בתחום מסויים כדי להיות מסוגל להעריך את היכולת שלך באותו תחום.

 

המאמר היווה בסיס להגדרת תופעה פסיכולוגית הנושאת את שמותיהם של כותביו: "אפקט דאנינג-קרוגר". דאנינג ביצע את המחקר לאחר שקרא על שודד בנק חסר יכולת, שהאמין, בטעות, כך התברר, כי אם יכסה את פניו במיץ לימון הוא יהפוך לבלתי נראה למצלמות האבטחה. על פי דאנינג, הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים, באופן אירוני, קשורה למי שנופל קורבן לה ולא מבין אותה. "עלינו להיות צנועים וזהירים כלפי עצמנו". אפקט דאנינג-קרוגר אינו עוסק בהכרח באנשים טיפשים, אלא ממחיש התנהגות המאפיינת את כולנו, בכל הנוגע לדברים שאינינו מומחים בהם.

אבל..

במאמר שהתפרסם בשנת 2016 נטען כי האפקט דאנינג-קרוגר הוא ארטיפאקט. כלומר, התוצאה הקודמת נבעה מניתוח לא נכון של המידע. הנימוקים והוויכוחים פשוט היו כל כך הגיוניים ולכן מעולם לא ניסו להפריך אותם. חוקרים הראו כי גם מומחים וגם מחוסרי הניסיון ממעיטים בערכם ומזלזלים בכישוריהם באותה מידה ואותה תדירות. מסקנת המאמר היתה כי מדידת תפישתו של אדם את כישוריו רצופת קשיים, והיא תלויית מצב רוחו ומידת הביטחון העצמי שלו. לכן, מדידה זו של הערכה עצמית היא אינה אמינה.

מדען טוב מטיל ספק. אם אנחנו נכלאים מחשבתית ובטוחים יותר מדי בצדקת דרכנו, אנו עלולים להיתקע בתפישה מוטעית. בעיקר בכל הנוגע לכושר השיפוט שלנו לגבי אנשים אחרים.

 

קישור למאמר שמפריך את אפקט דאנינג קרוגר:

https://scholarcommons.usf.edu/numeracy/vol10/iss1/art4/

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
צילום של בקבוק מים

מים מינרלים-אמת או שקר?

לא מעט צרכנים נפלו, ועדיין נופלים, למלכודת השיווקית המכונה מים מינרליים. זהו אחד המוצרים הנמכרים ביותר בעולם. הצרכנים חשים כי מי הברז אינם ראויים לשתייה,

קרא עוד »