יש הרבה גורמי מחלות שמשפיעים על המאכסן שלהם (הפאצייאנט). הידוע מבניהם הוא אולי טוקסופלזמה גונדי שקיים בחתולים ועכברים. הפעם אני רוצה להתמקד באחת המחלות שניכנסה לארון הספרים היהודי. אמנם החולה כאן הוא צמח אבל אלו שניזונים מאותו צמח אומלל יגלו תופעות מוזרות ביותר.
משל הדגן של רבי נחמן:
"שפעם אחת אמר המלך לאהובו, השני למלך, באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זאת – מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע, אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ”ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך (ולהכין בשביל כולם אי אפשר) שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע על כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן כשתסתכל על מצחי – נדע מהסימן שאנחנו משוגע."
הדגן עליו מדובר הוא שיפון שגדל בצפון אירופה ליד ביתו של רבי נחמן. ולגבי התבואה שגורמת לשיגעון? השיפון נגוע בפיטריית הארגוט. הפיטריה מייצרת ארגוטמין שהוא פפטיד קטן שדומה למוליכים עצביים בגופנו. הפפטיד ניקשר למערכת העצבים וכך גורם לשיגעון (תחושת בעירה, עויתות בלתי נשלטות ולעיתים לנמקים ומוות).
אם זאת לא הכל רע, הארגוט שימש בעת העתיקה להקלת כאבי צירי לידה, הקלת מיגרנות ולא ממיזמן הפקת סם ה-LSD. אולי החלק האחרון הוא שיגעון מסוג אחר.