fbpx
DSCN0606

תחת צילו של עץ סיגלון צעיר, עדיין נטול עלים (שכן בתחילת האביב מכוסה העץ פרחים סגולים בלבד), אשר גובהו אינו עולה על 4 מטרים ורדיוס צמרתו אינו עולה על שלושה מטרים, נדחקו ביום שרבי של אמצע מאי, לא פחות משישה כלי רכב. אחד מהם הוא ג'יפ רחב ממדים, ארבעה רכבים משפחתיים ורכב אחד קטן. הייתה זו רחבת החנייה של סופרמרקט אזורי, ופרט לאותו סיגלון עייף, לא היה כל מחסה עבור הקונים בחנות הממוזגת. נראה היה כי ששת הרכבים נלחמים זה בזה על כל פיסת צל, ולו יכלו לזוז מעצמם ודאי היו דוחפים אחד את השני הצידה בניסיון להשיג עוד קצת ממנו, בעוד שאר הרכבים עמדו בשמש השרבית הקופחת, נאנקים תחת עומס החום.

הדבר הזכיר ולו במעט מראות נשכחים של חניוני הרכבת, חניון האוניברסיטה, החניות בשולי הרחוב וחניון העפר שליד הים, בוערים בשמש הקיצית. כל אלה נעדרי צל.

כשחם, אנשים חושקים בצל. נמלטים אליו כמו אל חדר ממוזג. מוכנים לשלם עבורו. מדוע אם כן אנחנו לא מייצרים אותו? מדוע אנחנו לא זוכים ללכת בצל, לחנות בצל, לעמוד ברמזור בצל, במעבר החצייה, בתור לאוטובוס, בעיקר במדינות חמות בהן השמש קופחת רוב השנה?

ניתן "לייצר" צל על ידי קירוי הרחובות, החניונים והתחנות, ברשתות, בהצללות שונות, לבנות סתווים (רחובות בהם המדרכה עוברת מתחת לקומה הראשונה של בניין – כמו ברחוב אבן גבירול בתל אביב), אך דווקא לנטיעת עצים יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על הסביבה, בעיקר על המרחב העירוני, כפי שמציגים מחקרים רבים כמו אלו של פרופ' עודד פוצ'טר, פרופ' הדס סערוני, ופרופ' אריה ביתן מאוניברסיטת תל אביב (ביוקלימטולוגיה – ראו מקור).

עצים תורמים משמעותית להורדת הטמפרטורה בסביבה שלהם (מקררים את העיר), הם מעלים את אחוזי הלחות, הם תורמים לסינון מזהמים מהאוויר ומעבר לזה, הם יוצרים סביבה ירוקה ונעימה למראה. עצים יוצרים צל. צל מעלה משמעותית את תחושת הנוחות של השוהים בו, בעיקר בימים חמים ובעיקר בעצים גבוהים עם צמרת מפותחת וצפופה.

עצים מגנים על הקרקע מסחיפה. הם מגבירים את החלחול של מי הגשמים (הנגר העילי), מה שתורם לניקוי הקרקע ממזהמים ולצבירת מי תהום. העצים מייצרים גם סביבה אקולוגית מאוזנת יותר. הם מאפשרים, למשל, לציפורים לקנן בעיר, מה שתורם לצמצום התרבות של חרקים מזיקים (תיקנים, זבובים ויתושים). בערים רבות בעולם נבנים, יחד עם הפארקים העירוניים, גינות מאכל לתושבים. אלו הם בוסתנים של עצי פרי הפתוחים לציבור ולידם ערוגות פרטיות בהן ניתן לגדל ירקות ופרחים לשימוש התושבים.

בראייה גלובאלית, עצים סופחים בעלים שלהם חלק משמעותי של גז החממה Co2 מהאטמוספירה. הראיה לכך היא שינויים דרמטיים בריכוזי הגז בין הקיץ לחורף. מכיוון שרוב העצים בעולם נמצאים בצד הצפוני של קו המשווה, החלק בו ממוקם רוב השטח היבשתי של כדור הארץ, בעונת החורף עומדים העצים בשלכת, ולכן יש עלייה בריכוזי ה- Co2  באטמוספירה בעונה זו. בקיץ, כשהעלווה מתחילה לפרוח, ריכוזי הגז יורדים, לאחר שהוא נספג בעלים. העצים נושמים את גז החממה אליהם בקיץ, ונושפים אותו בחזרה לאטמוספירה בחורף.

עצים הם נכס. בניינים הנמצאים בסמוך לפארקים בהם יש ריבוי של עצים גבוהים ומפותחים, נהנים מ"מזגן" טבעי. הפארק תורם לקירור האזור ב3-4 מעלות. הנטייה שלנו להתכנס תחתם בימי הקיץ ההולכים ומתרבים בשל ההתחממות הגלובאלית, היא הוכחה גם לחשיבותם לאדם ולנוחות היומיומית שלנו. מדוע אם כך אנחנו לא נוטעים אלפי עצים בכל שנה?

אני מניח שיש לכך סיבות רבות, החל מבורות בנושא (באזור בו אני גר יצא לי לשאול את שכניי מדוע העדיפו לכרות עצים בגינה שלהם ולרצף אותה בבטון במקום לנטוע עוד עצים. התשובות, בדרך כלל היו דומות לאלה המזוהות עם התשובות שניתנים על ידי הרשויות המקומיות):

עצים צורכים מים כל השנה, מה שמצריך הקמת תשתית להשקייה, עצים יוצרים לכלוך של ענפים, עלים וצואה של ציפורים, יש סכנה שברוח חזקה יפלו ענפים, תחזוקה של שדרת עצים עירונית היא יקרה, היא מצריכה גיזום, גינון, דישון, ולבסוף עצים מושכים אליהם גם בעלי חיים לא קרואים כמו עטלפים, עכברים ונחשים.

כמו תמיד, יש פה עניין של עלות מול תועלה, אך ערכם של העצים הוא, לדעתי, לאין שיעור עולה על המחיר שהם גובים ודאי בהשוואה לשיטות הצללה אחרות. לרשת צל, לפרגולה או גגון, אין את אותה ההשפעה כמו של עץ. תחת פרגולות עלול להיווצר אפקט חממה שדווקא יגביר את אי הנוחות ויעלה את הטמפרטורה. רשת היא אוורירית יותר, אך אינה יוצרת צל משמעותי כמו עץ גבוה. על כך יש להוסיף את תכונותיו של העץ כמסנן אוויר, מגביר לחות וסופח פחמן דו חמצי, תכונות שאינן קיימות ברשת, טובה ככל שתהיה.

לכן, חשוב לשלב בין מספר אלמנטים של הצללה במרחב הציבורי. אני בטוח שהופעתם של עצים רבים במגרשי חנייה, ברחובות העיר, בגנים, בפארקים, במעברי חצייה ובסמוך לתחנות אוטובוס, תשפר משמעותית איכות החיים במרחב העירוני ובכלל, ויחד עם שילוב טכנולוגיות של השקייה באמצעות מים אפורים, נטיעת עצים תהפוך להיות קלה, זולה ומשתלמת בכל המובנים.

צילומים: מאור כהן

מקורות:

http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/40_46.pdf

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

הפלישה לישראל

הפלישה לישראל / ד"ר מאור כהן החרק המוזר הזה שנראה קצת כמו חייזר, נקרא "יקרונית התאנה". החיפושית הזו הגיעה לישראל בטיסה מהאזורים הטרופיים, עוד בשנות

קרא עוד »

מקפלים חלבונים בגוגל

חלבון הוא מכונה תל מימדית, פעילה בגוף, אשר נוצרת כאשר שרשרת של חומצות אמינו מתקפלת לצורה מסויימת. החלבון מבוסס על קוד הפעלה המכונה די.אן.איי. (הוראות

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות