ציור של קומודוס

במשך יותר מ – 1,000 שנות קיומה היו לאימפריה הרומית רגעי שיא ורגעי שפל רבים. אין ספק כי אחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר היה רציחתו של הקיסר המכהן ומכירתו הפומבית של כס הקיסרות על-ידי אנשי המשמר הפרטוריאני בשנת 192 לספירה. לרצח ולמכירה נלוו בגידה, המון זועם של פשוטי עם שהתבררו כאצילי רוח ונאמנים יותר מהאצילים "האמיתיים", הפיכה לאל, ואכילת ארוחת הערב של הנרצח עצמו בשעה שהקיסר המת שוכב בחדר סמוך.

כדי להבין לעומק את סיפור המעשה, נחזור 13 שנים לאחור, לשנת 180 לספירה. באותה שנה נפטר הקיסר מרקוס אורליוס, שנחשב לאחד הקיסרים הטובים בתולדות רומא. בנו, קומודוס בן ה – 19 ירש את השלטון. למרבה הצער, ההיסטוריה מלאה דוגמאות של שליטים גרועים, קומודוס היה אחד הגרועים שבהם. קצרה היריעה מלתאר את מלוא ההבל, הטירוף ורעות הרוח שאפיינו את שלטונו ונסתפק בלציין שהקיסר הצעיר התמסר לחיי תענוגות ומגלומניה בעוד האימפריה מתדרדרת סביבו. כך למשל, נקודות "השיא" בשנות השלטון שלו כללו שינוי שם האומה הרומית ל – Colonia Commodiana, העם הרומי הפך להיות "העם של קומודוס" ואילו הסנאט התנדב, בעמוד השדרה האופייני לו, לשנות את שמו ל "סנאט של קומודוס". גם חודשי השנה שונו לשמות תאריו ושמותיו של קומודוס. לא פלא שאדוארד גיבון, ההיסטוריון הדגול, החליט למצב את שלטונו של קומודוס כנקודת ההתחלה של ספרו המונומנטאלי "שקיעתה ונפילתה של רומא העתיקה".

קומודוס נרצח לפני 1827 שנה, ביום 31.12.192 (או אם תרצו ביום ה – 31 לחודש Pius ע"פ לוח השנה שהנהיג קומודוס) מבלי שהותיר אחריו יורש. ראשי הקושרים, שעליהם נמנע בין היתר מפקד המשמר הפרטוריאני, פנו אל פרטינקס, מפקד צבא ופוליטיקאי בן 66 ששימש באותה עתה כפרייפקטוס של העיר רומא (למען הפשטות, ולמרות אנכרוניזם ברור, נתאר תפקיד זה כסוג של "ראש עיר" עם אחריות על הקוהורטות העירוניות, מעין כוח משטרתי ומכבי אש של העיר רומא) והציעו לו את השלטון. פרטינקס, בפרנויה בריאה למי שבילה 12 שנה תחת קיסר אכזרי, בעל חוש הומור מוזר ונטיה לתיאטרליות, חשב כי באים להוציא אותו להורג ורוצים לשטות בו לפני ביצוע גזר הדין. בסופו של דבר הצליחו הקושרים לשכנע אותו כי קומודוס אכן מת, ליוו אותו למחנה המשמר הפרטוריאני ושם, לאחר שפרטינקס הבטיח מענק גדול לכל חייל, הוכרז כקיסר. הסנאט, שחבריו נשמו לרווחה קולקטיבית עם הידיעה על דבר הירצחו של קיסר שהרבה בהוצאות להורג והחרמות רכוש, מיהר לאשר את בחירתם של חברי המשמר.

כאן המקום להסביר על המשמר הפרטוריאני. מדובר בכוח צבאי בן כמה אלפי אנשים ששימש בעיקרו של דבר כשומרי הראש הקיסריים. עם זאת, מכיוון שרומא העתיקה היתה נטולת מנגנון בירוקראטי ראוי לשמו, שימש המשמר גם לצרכיו השונים של השליט (שליחים, סוהרים, סוכני חרש, גובי מסים, ציידים, בנאים וכל שימוש "אד-הוק" אחר שעלה על דעת השליט). במהלך השנים, ובהיותו הכוח הצבאי הגדול ביותר בתחומי רומא ואיטליה, צבר חיל המשמר כוח רב והתערב לא אחת בפוליטיקה ברומא. כך למשל, רצחו חברי המשמר בשנת 41 לספירה את הקיסר קליגולה והכריזו על דודו קלאודיוס כקיסר. יחד עם זאת, נראה כי החל משנת 100 לספירה "חל שיפור בהתנהגותם" ואין עדויות על התערבות בוטה של אנשי המשמר בפוליטיקה הרומאית, עד להירצחו של קומודוס.

נחזור לפרטינקס. נראה כי בתקופת שלטונו הקצרה (מאוד) הוא עשה ניסיון אמיתי להחזיר את הספינה הרומית החבוטה אל מסלולה: הוא הכריז על רצונו לחזור לשתף פעולה עם הסנאט, ביטל פסקי דין של קומודוס, טיהר את זכרם של אלו שהוצאו להורג וקרא לגולים לשוב לרומא. הוא מכר את אוצרות הקיסר הקודם על מנת למלא מחדש את קופת המדינה המדולדלת, הנהיג חיסכון בהוצאות החצר, ניסה להבטיח אספקת מזון תקינה לבירה, תיקן בניינים שהוזנחו ושיפר את תחזוקת הדרכים. אבל פרטינקס, שהיה בעברו מצביא קפדן, עשה טעות קריטית אחת: הוא ניסה להחזיר את המשמעת הצבאית לחיל המשמר הפרטוריאני. אנשי המשמר שהתרגלו למשמעת רופפת ויחס מועדף תחת קומודוס, לא ראו זאת, למותר לציין, בעין יפה. הוצאה להורג של מספר אנשי המשמר רק הגבירה את המתח. וכך ביום 31.3.193, התפרצה לארמון קבוצת חיילים, החל עימות והקיסר נדקר למוות ע"י אותם אנשים שרק 87 יום קודם לכן הכריזו עליו כקיסר (אף על פי שקיימות עדויות שאת הדקירה עצמה ביצע חייל בכוח העזר הרכוב ששהה בעיר באותה עת).

אחרי רצח פרטניקס חיילי המשמר התכנסו במחנה שלהם ושני מועמדים ניצבו לפניהם במחנה: הפרייפקטוס של העיר וחותנו של  פרטניקס, פלוויוס סולפיקיאנוס והאחר דידיוס יוליאנוס, קונסול לשעבר ואחד מעשירי רומא. כל אחד מהטוענים הבטיח מענקים לחיילים וכל אחד העלה את הסכום כדי לזכות במינוי עד שדידיוס זכה כאשר העלה את הצעתו ל – 25,000 ססטרציות לכל איש משמר (סכום השווה לכ – 8 שנות משכורת לחייל המשמר הממוצע!).

לאחר בחירתו, הקיף דידיוס את בניין הסנאט בחיילי משמר, ולחברי לסנאט, שהבינו את הרמז הדק, לא נותרה כל ברירה אלא לאשרר את המינוי (ההיסטוריון בן התקופה, קסיוס דיו, וסנאטור בעצמו, מתאר כיצד הוא וחבריו אישרו את המינוי בפחד וחירוק שיניים – קסיוס דיו, ספר 74). לאחר אשרור מינויו עשה הקיסר החדש את דרכו לארמון, ובסיטואציה מקברית של ממש אכל ושתה את הארוחה שהוכנה לדייר הקודם ואף שיחק בקוביות. הכל בשעה שגופת פרטניקס מצויה בחדר סמוך.

מעניין לציין כי קיימות עדויות לכך שעם הישמע על הירצחו של פרטניקס, החל ההמון ברומא להתפרע ולא הסכים עם שינוי השליט. מדובר בעדות מפתיעה, שכן, ככלל, כל עוד קיבלו הללו את "היין והשעשועים" שלהם היה ההמון הרומאי אדיש למדי לזהות השליט. אבל, כאשר דידיוס רמז, כי מה שעבד כל כך יפה עם המשמר יכול לעבוד גם עם ההמון הרומאי, קרי מתן מענקי כספים, ההמון זעם והחל לצעוק לעברו כי "הם אינם רוצים זאת וכי לא ניתן לקנות אותם".  בסופו של דבר, פנו אנשי המשמר כנגד ההמון שנאלץ להתפזר לאחר שספג אבידות כבדות.

באופן לא מפתיע, קיסרותו הקנויה של דידיוס לא החזיקה מעמד ועד מהרה טוענים מכל רחבי האימפריה מיהרו לבירה עם צבאותיהם. אחד מהם היה לוקיוס ספטימיוס סוורוס, בן ה – 47, מפקד הכוחות הצפוניים של האימפריה. סוורוס, מצביא מוכשר, נולד לאב משכבת הפרשים (השכבה השניה של האצולה הרומית, הראשונה היתה השכבה הסנטוריאלית). את המאבק בין סוורוס לדידיוס ניתן לתאר כמלא ברגעי גיחוך שקצרה היריעה מלתאר במלואם. רק כדי לסבר האוזן, יצוין כי כשכלו כל הקיצין, וכל בעלי בריתו של דידיוס נטשו אותו (כולל חברי המשמר ש"נאמנותם" נקנתה במחיר כה יקר), ביקש דידיוס לצאת מהעיר רומא לקראת צבאו של סוורוס בתהלוכה הכוללת את חברי הסנאט, כוהנים ובתולות ווסטליות. באופן לא מפתיע, הסנאט לא התלהב מהרעיון ולראשונה מאז ייסוד הקיסרות, דחו את הצעת הקיסר. הם אף הגדילו לעשות ודנו את דידיוס למוות, הכריזו על סוורוס כקיסר ועל האלהתו של פרטניקס (ברומא העתיקה ניתן היה להפוך לאל גם ללא בריאת עולם או צליבה ומספיק היה בהכרזה של הסנאט). אחד החיילים רצח את דידיוס, סוורוס נכנס לרומא ללא קרב וייסד את השושלת הסוורית ששלטה ברומא כ – 40 שנה. שלטונו של דידיוס שרד 66 יום.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

LED

נורות ה-LED  הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מחיינו. הפוסט קצר מלהכיל את מגוון השימושים לנורות LED במאה ה21. הן נמצאות פחות או יותר בכל

קרא עוד »