לפני מספר ימים, אמר בעדותו מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר, אילן ישועה, כי התנהלות משפחת נתניהו עולה לכדי "חצר ביזנטית מטורפת". למה התכוון ישועה בדימוי האמור ומדוע מבחינה היסטורית יתכן שההשוואה אינה נכונה?
על פי האגדה, לפני שהנסיך ביזאס ממגארה (כיום ליד אתונה) יצא לייסד עיר חדשה, הוא פנה לאורקל מדלפי שהמליצה לו לייסד את עירו "אל מול פני העיוורים". לאחר שעבר הרפתקאות רבות כראוי לגיבור יווני, הגיע ביזאס אל מיצרי הבוספורס בגבול בין אירופה ואסיה. מדרום היה ים מרמרה, מצפון מערב היתה לשון ים עמוק המכונה "קרן הזהב", וממזרח, הדרך המובילה לים השחור. הוא הבחין, כי בצד האסייתי הוקמה מושבה יוונית (כלקדון), ובצד האירופי של החוף, קיים כבר חצי אי מוגן השולט בדרכי הסחר, ומהווה מקום מושלם להקמת עיר חדשה. אז הבין כי הוא אכן מצוי "מול פני העיוורים" והקים את עירו בצד האירופי של המייצרים, וקרא לה "ביזנטיון", על שמו.
ביזנטיון נוסדה באמצע המאה השביעית לפני הספירה. בזכות היותה במיקום בעל ערך אסטרטגי מהמעלה הראשונה, במשך מאות שנים שגשגה העיר, לעיתים כעיר מדינה עצמאית ולעיתים כחלק מאימפריות שונות (הפרסית, האתונאית, הרומית ועוד). או אז, עשתה ביזנטיון את הטעות הקריטית של תמיכה במועמד הלא נכון במאבק על כס הקיסרות הרומית (פסקניוס ניגר). המועמד המנצח, ספטימיוס סוורוס, לא ראה זאת בעין יפה, ובתום מצור שנמשך יותר משנתיים כבש את ביזנטיון, שדד את אוצרותיה, הרג בתושביה והרס את רובה הגדול.
הקיסר קונסטנטינוס, שיקם את העיר וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה כבירת האימפריה הרומית בשם חדש "קונסטנטינופול". הסיבות להקמת עיר בירה חדשה במזרח היו רבות, וכללו, בין היתר, את חוסר שביעות רצונם של תושבי העיר רומא משליטם החדש (קונסטנטינוס עלה לשלטון בתום מלחמת אזרחים קשה), כמו גם המשך תהליך הדרגתי של מעבר מוקדי הכוח הכלכלי, הדמוגרפי והאינטלקטואלי מהמערב למזרח, האיומים משבטים ברברים שלעתים הצליחו לחדור עמוק לתוך איטליה ולאיים על העיר הנצחית עצמה, ורצונו של הקיסר הנוצרי הראשון להקים עיר נוצרית חדשה הרחק מהמסורת האלילית של רומא הישנה.
לאחר מותו של קונסטנטינוס עבר השלטון לבנו ובהמשך לשושלות אחרות. בשנת 395 לספירה חולקה האימפריה סופית לשני חלקים: האימפריה המערבית שבירתה רומא ("הישנה") והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול ("רומא החדשה"). האימפריה המערבית נפלה בשנת 476 לספירה ואילו קונסטנטינופול המשיכה להיות בירתה של אימפריה, בעלת שטח משתנה (לעיתים האימפריה התפרסה על פני שטחים רחבי ידים ולעיתים על שטחים שלא היו גדולים בהרבה מהעיר עצמה), עד לשנת 1453 לספירה עת נכבשה בידי התורכים העות'מניים ושמה שונה לאיסטנבול.
באשר לדימוי של ביזנטיון בתרבות הפופולארית, דומה כי הציטטה מ"יוליוס קיסר" של שייקספיר קולעת במדויק: "הרע שאנשים עושים נשאר אחרי מותם; הטוב, לעתים קרובות, נטמן בעפרם." קשה לחשוב על ישות מדינתית מהעבר בעלת "יחסי ציבור" גרועים יותר. כך, בעוד רומא העתיקה זוכה לרוב להערכת היסטוריונים כבסיס לתרבות המערב, רומא "החדשה, והמילה "ביזנטיון" עצמה, הפכו להיות מקושרות לדו – פרצופיות, מזימות, התנקשויות, הטלת מום, עושר מוגזם, ניוון, בירוקרטיה מוגזמת ודיכוי. ביחס ישיר לכך, החצר הביזנטית מתוארת כמנגנון מנופח, מושחת ומוגזם, המורכב מאלפי חצרנים חסרי מצפון המעדיפים את טובת עצמם על פני המדינה. הטקסים בחצר מתוארים בצורה דומה כמורכבים ומיותרים הן במשכם והן בפזרנותם. במרכז מנגנון קבלת ההחלטות עומד לרוב קיסר חסר יכולת (ולעיתים בלתי מאוזן) המעדיף את שלוות נפשו על פני טיפול בבעיות המדינה. זהו הדימוי השולט עד היום אצל חלק גדול מהאוכלוסייה ושאפיין את הכתיבה ההיסטורית במשך מאות שנים.
להלן מספר דוגמאות[1]:
"ההיסטוריה של ביזנטיון הינה אוסף חסר ערך הכולל רק דקלומים ונסים. זוהי בושה לדעת האנושית" (וולטר).
"ההיסטוריה של האימפריה היוונית (הביזנטית) היא רק מרקם של מרידות ובוגדנות" (מונטסקייה).
"האימפריה הביזנטית מציגה תמונה מגעילה של טיפשות, עליבות ושיגעון החונקת כל דבר אצילי" (הגל).
"הבה לא ניקח דוגמא מהאימפריה הביזנטית שהפכה למושא הצחוק של הדורות הבאים מכיוון שהיתה עסוקה במריבות פנימיות בשעה שהברברים תקפו את השערים עם אייל ניגוח" (נפוליאון).
ממה נובע היחס הכה השלילי לביזנטיון על-ידי היסטוריונים? ובכן, ישנן סיבות רבות, ובכללן הדימוי השלילי הכללי של "המזרח" בידי היסטוריונים "מערביים" (להרחבה בעניין זה ראה גם ספרו של אדוארד סעיד "אוריינטליזם"), היריבות בין הנצרות הקתולית לאורתודוקסית וכן העויינות הבסיסית של אנשי רוח, חלקם נחשבים ביותר, ללואי ה – 14, שאימץ את טקסי החצר הביזנטינים המפוארים לארמונו בוורסאי. הסבר מעניין במיוחד הוא של ההיסטוריונית ג'ודית' הרין, שגרסה, שהיחס השלילי בכתיבה המערבית מקורו, בין היתר, בניסיון להצדיק את כיבושה של קונסטנטינופול על-ידי הצלבנים בשנת 1204. מסע הצלב שנועד לכבוש את ארץ הקודש מידי המוסלמים (הנה, הזווית הישראלית….) הוסט ממסלולו בדרך לא דרך, וכבש את קונסטנטינופול במקום. רק בשנת 1261 העיר נכבשה מחדש בידי כוחות ביזנטיים, אולם האימפריה מעולם לא חזרה לגדולתה.
כותבים מערביים ניסו להצדיק את הכיבוש האכזרי והלא חוקי של עיר נוצרית בידי כוח נוצרי שנועד להילחם בכופרים בכך שתיארו את הלוחמים האירופאים ככוח "מטהר" של אימפריה מושחתת ומנוונת שבא זמנה. הסבר אפשרי נוסף הוא כי היחס השלילי לביזנטיון נובע מההתייחסות השלילית בעיקרה של אנשי רוח מערביים לשתי האימפריות "היורשות" שלה: "הגשמית" – האימפריה העות'מנית שהשתלטה על שטחיה של האימפריה הביזנטית ו "הרוחנית": האימפריה הרוסית, אשר חלק נכבד מבסיס תרבותה (ובוודאי דתה) שאוב ממקורות ביזנטיים (לא סתם מכונה מוסקבה על ידי הרוסים כ "רומא השלישית").
על כל פנים, בעשורים האחרונים חל שינוי ביחס ההיסטוריונים: התחדדה ההבנה כי מורכבות, בוגדנות ודו פרצופיות לא היו נחלתה הבלעדית של ביזנטיון (בוודאי בימי הביניים). במשך רוב שנות קיומה היתה האימפריה הביזנטית הכוח הכלכלי והצבאי החזק ביותר באגן הים התיכון. ביזנטיון הוציאה מקרבה במשך יותר מ – 1,000 שנות קיומה אינטלקטואלים מבריקים, מצביאים מוכשרים ומנהיגים בעלי שיעור קומה יוצאי דופן. בניגוד לארצות המערב, הביזנטיניים מעולם לא יצרו "אינקוויזיציה", הביזנטיניים שמרו על גחלת הידע והלמידה של התקופה הקלאסית וככלל השפיעו רבות על הציוויליזציות הן של מזרח ים התיכון והן של הבלקנים. הדיפלומטיה המקצועית, עובדי מדינה בעלי כישרון (ובעלי יכולת להתאים עצמם לנסיבות משתנות), כוח פוליטי "נשי", כולם התפתחו מאוד בביזנטיון. למרות כישלונות מדהימים, לעיתים, הצליחה האימפריה להתאושש ולהחזיר לעצמה, אם לא את גדולתה לפחות את קיומה. במשך, כמעט כ – 800 שנה עצרו כוחות האימפריה את צבאות האסלאם מלכבוש את אירופה הנוצרית ולהרוס את הציוויליזציה המערבית שקמה על חורבות רומא הישנה. ניתן לומר כי הערכה הכללית כיום בקרב היסטוריונים הינה שיחסית למדינה שהיתה במצב כמעט תמידי של מלחמה לאורך 1,000 שנה, היא דווקא עשתה עבודה לא רעה בכלל.
ולעניינו, במקרה שמר ישועה קורא את טורי הצנוע, אנא חתור לדיוק ובפעם הבאה שתתייחס להתנהלות השלילית הנטענת של משפחת נתניהו, אנא תאר אותם כ "חצר ביזנטית מטורפת בהתאם לדימוי הרווח בתרבות הפופולארית". תודה.
[1]. התרגומים נערכו על ידי ולכן עימכם הסליחה במקרה של אי דיוקים.
