בדיקות לאיתור קורונה: חלק א' – בדיקות גנטיות (דנ"א)

man-doing-a-sample-test-in-the-laboratory-4033148

זיהוי נגיף הקורונה נעשה כיום באמצעות שני סוגים של בדיקות. בדיקה סרולוגית (זיהוי נוגדנים נוגדנים) ובדיקה גנטית. כדי להבין כיצד פועלת הבדיקה הגנטית, יש צורך במעט רקע.

דנ״א הוא מולקולה המכילה את החומר הגנטי של כמעט כל היצורים בעולם (כמעט כי חלק מהיצורים מבוססים על רנ״א וזה עיקרון חשוב להבנת מאמר זה). הדנ״א בנוי מתתי מולקולות בשם ,A ,T ,C ו- ,G אשר משורשרות לשני גדילים המחוברים אחד לשני. גדיל אחד הוא תמונת ראי של הגדיל השני.

גילוי רצף האותיות על גדיל אחד מאפשר לדעת בוודאות מלאה את רצף האותיות של הגדיל השני. הימצאותם של שני גדילים מאפשרת יציבות גדולה יותר למבנה הדנ"א מאשר גדיל אחד. פגיעה במבנה מולקולת הדנ״א משמע שינוי במבנה הגנטי, העלול להוביל ליצירת חלבונים פגומים ופגיעה בהתפתחות האורגניזם. בנוסף, שני הגדילים הם חלק ממנגנון ההכפלה של הדנ"א. יצור חי הוא יצור שיכול לייצר עוד עותקים של עצמו. כשתא מכפיל את עצמו הוא מפריד את שני הגדילים של הדנ״א, ומכיוון שכל גדיל הוא תמונת ראי של השני, כל שנותר לתא הוא להשלים את החסר וליצור שתי מולקולת דנ״א זהות, שכל אחת בנויה משני גדילים, אחד ישן ואחד חדש.

ישנו קושי רב לזהות מולקולות בודדות של דנ״א. לשם כך יש צורך לשכפל את העותקים הבודדים שלו פי כמה וכמה, עד שיהיה ניתן לזהות אותם בעזרת המיכשור הקיים. היכולת הזו של ההכפלה מתאפשרת בעזרת בשיטה הנקראת pcr) Polymerase Chain Reaction) (ראו איור מצורף).

הפולימרז הוא האינזים (חלבון) שמייצר את הגדיל השני על סמך הגדיל הקיים. בתגובת השרשרת במכשיר ה-pcr, לוקחים מעט דנ״א, מחממים אותו, מה שגורם להפרדת הגדילים, והאינזים מייצר את הגדיל החדש על סמך הגדילים הישנים. אם עושים את הפעולה מספר פעמים בתוספת ריאגנטים – כלומר תמיסה מתאימה והרבה תתי ,A ,T ,C ו- ,G נקבל 10 עותקים בתחילת התהליך, אחרי סיבוב אחד יהיו 20 עותקים ובסיבוב נוסף 40 עותקים. כלומר כל סיבוב מכפיל פי 2 את מספר העותקים. אחרי כ- 30 סיבובים נגיע ל-10 מיליארד של עותקים שאותם כבר קל יותר לזהות. תהליך זה לוקח מספר שעות.

נחזור לבדיקה לקורונה וננסה להבין איך היא עובדת. החומר הגנטי של הקורונה מסבך מעט את העניינים משום שפה לא מדובר בדנ"א אלא ב- רנ"א. הרנ״א, בניגוד לדנ"א הוא חד גדילי ולכן לא ניתן להכפיל אותו במחזורים הדומים ל-דנ"א, כך שאחרי 30 סיבובים יש לנו רק פי 30 עותקים. לכן יש צורך להמיר את רצף הרנ״א לרצף דנ״א, ומכאן ממשיכים ב-pcr רגיל.

את דגימת הרנ״א לוקחים בעזרת מטוש מהאף או מהגרון. יש צורך שהמטוש יהיה נקי וחדש מכיוון שאם יש זכר של מולקולת רנ״א של הוירוס מלכלוך במעבדה ולא מהחולה, הוא יזוהה כחולה למרות שהוא לא.

לתוצאת הבדיקה יש ארבע אפשרויות. אם האדם חולה ויצא בבדיקה חולה, יש לנו זיהוי אמיתי ונכון של חולה מאומת. אם האדם בריא והבדיקה יצאה שלילית, שוב זיהינו נכון – אדם בריא. יש שני מצבים נוספים בעייתיים: אדם חולה שבבדיקה יצא בריא כלומר- תוצאה שלילית  שגויה, ואדם בריא שיצא בדיקה כי הוא חולה- תוצאה חיובית שגויה. טעויות אלו לרוב נובעות מבעיות טכניות של השיטה, בעיקר בשלב הוספת החומרים או במכשיר הבדיקה עצמו. לעולם בדיקה אינה נכונה ב-100 אחוז.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

חשיבה חיובית – לא מה שחשבתם

חשיבה חיובית מתוארת על ידי מרטין א. פ. זליגמן, מייסד תנועת הפסיכולוגיה החיובית, כחשיבה אופטימית, ציפיה חיובית לגבי העתיד, אשר מבוססת על חוויות הצלחה דומה מהעבר. חשיבה

קרא עוד »