בחלק הראשון עסק המאמר בבדיקת pcr הבודקת הימצאות של החומר הגנטי של הוירוס באף או בגרון. אך כפי שצויין בחלק זה, ישנה בדיקה נוספת הבוחנת אם אדם כבר נדבק, מתמודד או התרפא מוירוס הקורונה. בדיקות אלה תרות אחר נוגדנים שהגוף מייצר כדי להילחם בנגיף, ומכונות בדיקה סרולוגית. נוגדנים אלה קיימים בכל מי שהתאושש מ- COVID-19.
נוגדנים הם הטיל המונחה של מערכת החיסון. נוגדן הוא חלבון גדול בצורת האות Y (ראו איור), המורכב משני חלקים. החלק המשתנה והחלק הקבוע. החלק המשתנה הוא בעל יכולת לקשור מולקולות אחרות בצורה חזקה ומותאמת לצורה ספציפית. כלומר הקישור של הנוגדן מותאם למבנה של מולקולה מסויימת, ובמקביל אותו נוגדן קושר חלש מאוד, אם בכלל, מולקולות אחרות. תכונה זו הופכת את הנוגדן לטיל מונחה כנגד פתוגנים (רעלים חיידקים או וירוסים). כל נוגדן מתמחה בפתוגן מסוים. חשוב להדגיש כי אחרי שהנוגדן נוצר, החלק המשתנה לא משתנה שוב. לעומתו החלק הקבוע זהה בכל הנוגדנים ללא קשר לסוג הפתוגן אותו הם תוקפים.
הנוגדן מתפקד בשתי דרכים:
- הוא בעצמו מנטרל פתוגן, למשל, אם מדובר ברעל מסוים, מולקולה קטנה, הנוגדן נקשר אליה ויכול לנטרל את הרעילות שלה. דוגמא נוספת היא קישור של הנוגדן לחלק בוירוס ומניעת כניסתו לתא. הדבר מתאפשר הודות ליכולת של הוירוס להיקשר לחלבון מסוים הנמצא על התא אליו הוא רוצה להיכנס, בעזרת חלבון משלו (הקישור בין שני החלבונים מהוירוס ומהתא מאפשר את תהליך בליעתו של הוירוס על ידי התא והדבקתו). הנוגדן קושר ישירות את החלבון שנמצא על פני הוירוס, ומונע מהוירוס לחדור לתא.
- הנוגדן פועל כמו סמן לייזר להנחיית טילים אחרים. הוא מסמן לחיילים האחרים במערכת החיסון לחסל פולש. עצם הקישור של הנוגדן לוירוס מגייסת למערכה תאים בולעים או תאי חיסון אחרים אשר מחסלים את הפולש.
כדי לראות אם אדם חלה במחלה מסוימת ניתן לבדוק אם יש לו נוגדנים כנגד הפולש.
ניתן לקחת דגימת דם מאדם החשוד כי התמודד עם מחלה הוירלית ולערבב אותה במבחנה עם חלבונים של וירוס. אם יש בדם נוגדן כנגד חלבון הוירוס הוא יקשור אותו בחוזקה, ע״י החלק המשתנה, אל חלבוני הוירוס המחוברים למבחנה, וכאשר נשטוף את המבחנה, הנוגדן לא יישטף.
כעת ניתן לנצל את החלק הנוסף בנוגדן. ניתן לייצר בקלות נוגדנים חדשים כנגד החלק הקבוע בנוגדן שנקשר, כלומר נוגדן נוסף הקושר בחוזקה את החלק הקבוע של הנוגדן הראשון. מכיוון שחלק זה בנוגדן לא משתנה בין סוגי נוגדנים, הנוגדנים האלה יכולים לשמש כנגד כל פתוגן בעל חלק משתנה אחר. לנוגדנים האלה מוספים ״דגל״, סימן צבע מסוים שקל לזהות. אחרי שטיפה נוספת, אם נותר צבע במבחנה, ניתן להסיק כי קיים בה נוגדן שנקשר כגנד החלבון הויראלי מדגימת הדם. באופן זה ניתן לדעת אם האדם התמודד עם הוירוס וגם להסיק האם התגובה החיסונית היתה חזקה או חלשה, כלומר האם יש לאדם הרבה נוגדנים כנגד הוירוס, על פי כמות הצבע.
בכל הנוגע לוירוס הקורונה – בדיקות הנוגדנים תוכלנה לתת מענה לכמה שאלות, כמו: כמה אנשים באמת נדבקו? מה רמת התגובה החיסונית, כלומר האם אנשים עלולים להידבק שוב? האם אנשים מחוסנים יכולים לצאת מהבידוד? האם יש אנשים עם נוגדנים רבים אשר יוכלו לתרום פלזמה לקצירת נוגדנים לטיפול בחולים אחרים? כמה זמן הגוף מחוסן כנגד וירוס קורונה החדש?
