האם הטבעונים צריכים לחשב מסלול מחדש?

עצים

לרבים מבני אדם יש ראיה מאוד צרה על הטבע. הם רואים את עצמם כנזר הבריאה, היצור הנעלה והנבחר שכל שאר הבריאה נועדה לשרת אותו. (ראו כתבה שפוסמה ב-27.12 על הלויתנים ביפן). היבשות, הימים וכל בעלי החיים הם לשירותנו. כל יצור חי או צומח מושווה ביחס לאדם. היצור הזה לא חכם כמונו אז הוא נחות, יצור אחר חסר את המודעות לבבואה שלו במראה אז הוא כנראה חי על פי אינסטינקטים בלבד, יצור ביולוגי אבל לא יותר מתוחכם מרובוט שתוכנת מראש.
אנו נוטים רבות להאנשה, לראות תכונות אנושיות בכלב ובחתול. הם יכולים להביע שמחה כמונו או כאב ולכן אנחנו מאמצים אותם כחיות מחמד. חיות שפחות יכולות להראות תכונות אנושיות כאלו, סיכויים להיות חיית מחמד קטן משמעותית.
אבל האם בגלל שבן אדם לא יכול לקשקש בזנב אז הוא לא יכול להביע שמחה? האם העובדה שבן אדם לא יכול לגרגר כמו חתול הוא לא יודע להביע שביעות רצון? האם האדם נחות ביחס לדבורת הדבש כי היא מסוגלת לראות אור בתדר אולטרא-סגול?
כל יצור חי הוא בעל תכונות ייחודיות, יכול להעביר את התחושות שלו והרגשות שלו בדרך המיוחדת למין שלו. אך זה לא מעיד על כך שיש יצורים עליאיים או נחותים ביחס לאחרים.
מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי הנחשב science, מספר על התמודדות הצמח עם התחושה שמשהו נוגס בו. כאשר צמח נפגע, הוא משחרר מסר כמו איתות של מערכת עצבים לאורך הצמח, איתות זה מאוד דומה לתגובת הכאב שנמצאה בבני אדם ובעלי חיים אחרים.
כאשר אדם נפצע, תאים חושיים בגופנו מתריעים למערכת העצבים שלנו לשחרר את הנוירוטרנסמיטר גלוטמט. נוירוטרסמיטר זה הוא סוג של חומצה אמינית המתפקדת גם כחומר להעברת מסר עיצבי. זה מגרה חלק של המוח שלנו לשחרר אדרנלין, אשר גורם לתגובה שלנו להילחם או לברוח.

לצמחים אין מערכות עצבים, אבל המחקר מתאר גרסה משלהם של האיתות להילחם או לברוח כאשר הם נמצאים תחת התקפה. לצמחים יש את הנוירוטרנסמיטר גלוטמט. צמח אשר ננשך על ידי זחל משחרר גלוטמט באתר הנשיכה. זה מפעיל גל סידן (איתות נוסף) דרך כל הגוף של הצמח, אשר לאחר מכן גורמת לצמח לשחרר את הורמון הלחץ שלהם. הורמוני ההגנה אלו כוללים כימיקלים כדי לאתחל את תהליך התיקון של העלה וגם כימיקלים רעילים להדוף את טורפים.

אז הצמחים אולי לא מרגישים כאב בדרך בה בני האדם עושים, אבל גילוי חדש זה מראה כי הם מגיבים על פציעות והתקפות בצורה דומה להפליא. אז צימחונים יקרים בפעם הבאה שאתם יושבים ליהנות מסלט נחמד נסו לא לחשוב על כל הגלוטמט שהצמחים שיחררו כתגובה לקטיף שלהם.
ובטון רציני יותר, חשוב לזכור שכל היצורים החיים והצומחים חיים כמו שבני אדם חיים וכולנו חלק ממערכת מופלאה שכדי להתקיים חייבת לשמור על איזון עדין.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

"היינו שם אך לא חיינו שם"

שורד השואה, הפסיכולוג, ויקטור פרנקל, כתב בספרו האדם מחפש משמעות: "אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראיים אלה

קרא עוד »