מדע הוא אחד ההמצאות המרשימות ביותר של המין האנושי. המדע מהווה מקור השראה והבנה, מצמצם את הבורות והאמונות הטפלות, מייצר פלטפורמה לשינוי חברתי, צמיחה כלכלית ורווחה, כשעל הדרך הוא עוזר להציל אינספור חיי אדם.
אבל חשוב כל העת לזכור כי גם מדענים הם בני אדם. יש להם הטיות, הנחות יסוד שגויות, שיקולי דעת בעייתיים, והם גם יכולים, לפעמים, סתם לטעות. מעבר לטעויות בניתוחים סטטיסטיים של תוצאות מחקר, ההערכה היא כי ב-10 אחוזים מהמחקרים החישובים היו לא נכונים. מאמרים רבים (האחוזים משתנים מאוד בן תחומי הדעת השונים), הנתונים אינם ניתנים כלל לשחזור מסיבות שונות ומשונות. טעויות או אפילו רמאויות.
באפריל 2019 פרסמנו באתר שני מאמרים העוסקים בהתמודדות עם אחד האויבים הגדולים של האנושות. היתוש. במאמר שפורסם ב-10 לספטמבר 2019, מדענים בחנו תוצאות של ניסוי להפחתת מספר היתושים בעיירה ברזילאית בשם יעקובינה. הקטנת אוכלוסיית היתושים נעשתה על ידי שחרור של כחצי מיליון יתושים מהונדסים גנטית לאורך שנתיים. מטרת הניסוי הייתה לרסן את התפשטות מחלות הנישאות על ידי יתושים, כמו קדחת צהובה, דנגה, מלקיה וזיקה, באזור. היתושים הונדסו גנטית ע״י החדרת גן שהורג את היתוש בגיל צעיר, וע״י כך האוכלוסייה אמורה היתה להצטמצם. משחררי היתושים המהונדסים הצהירו כי: ״גנים מהזן המהונדס לא יכנסו לאוכלוסייה הכללית, מכיוון שהצאצאים ימותו״.
החוקרים עקבו אחרי אוכלוסיית היתושים לאורך שנתיים (משנת 2017), והראו שתי תוצאות מטרידות.
- בין 60 -10 אחוזים מהיתושים באזור נושאים בתאיהם את הגן שלא היה אמור לחדור לאוכלוסייה. באופן בלתי צפוי, אוכלוסיית היתושים באזור "הזדהמה" בגן המהונדס שהיה אמור להרוג את היתוש. בניסויים על היתושים המהונדסים, בתנאי מעבדה, לפני השחרור, נראה כי ב-4% מהמקרים, יתושים, הנושאים את הגן שהיה אמור להרוג אותם, שורדים. המדענים טענו (וכנראה טעו) שיתושים אלו יהיו חלשים מדי מכדי להתרבות. לא כך הדבר, וסיבה לכך עדיין אינה ברורה.
- לאחר 18 חודשים, מתחילת הניסוי על העיר יעקובינה, אוכלוסיית היתושים החלה להתאושש וחזרה לרמות שלפני תחילת הניסוי. הדבר נבע מתופעה המכונה "אפליה זיווגית", בה נקבות מהמין המקומי של היתושים החלו להימנע מהזדווגות עם זכרים מהונדסים. הפרעה זו גרמה לשינוי משמעותי אצל היתושים מיעקובינה. כיום היתושים בעיירה מכילים תכונות גנטיות משלוש אוכלוסיות יתושים שונות (קובה, מקסיקו וג'ייקובינה). מצב זה מטריד מאוד. בטבע, ערבובם של תכונות בין זנים שונים יכול לעיתים לספק דחיפה אבולוציונית בתופעה המכונה ״און כלאיים". זו תופעה שבה אורגניזם אשר נולד לשני הורים ״גזעים טהורים״ הוא בעל ביצועים טובים משל כל אחד מהוריו "טהורי הגזע".
תוצאות אלו מעוררות חששות כבדים לגבי בטיחותם של ניסויים מסוג זה וחוסר היכולת שלנו לחזות במדויק את התוצאות. טעויות מסוג זה יכולות להיות אסון בלתי הפיך. בכל פעם שמבצעים ניסוי מסוג זה יש חובה שקבוצת מדענים נוספת ולא קשורה תבצע מעקב על מהלך המחקר.
המאמר שפורסם ועוסק בנושא:
https://www.nature.com/articles/s41598-019-49660-6
