71667773_927097707658050_3108664661323546624_n

בעיניים כמעט דומעות, צמה ארוכה ומבטא שבדי כבד, התייצבה הנערה בת ה-16, גרטה טונברג (שאף אובחנה כאוטיסטית), אל מול המצלמות בבניין האו"ם, ונשאה נאום חוצב להבות בגנות שינויי האקלים ותרבות הצריכה המערבית. שליחת ציבור מטעם עצמה, שחצתה את האוקיינוס האטלנטי על יאכטה סולארית כדי להוביל את מחאת האקלים, והפכה סמל.

גרטה מאשימה את כולנו בהשלכות האקלימיות של מעשינו. תרבות הצריכה המוגזמת, האינטרסים הכלכליים של טייקוני ההון והפוליטיקאים, הגלובאליזציה, הייצור העודף, כל אלה עומדים להשפיע על בני דורה ולהותיר בידיהם עולם חרב.

היא החלה את מחאתה לבדה, עם כמה שלטים מול הפרלמנט השבדי. משם העבירה את המאבק אל הרשתות החברתיות ואל ליבם של מיליוני ילדים, שיצאו לשבות ולמחות ברחבי העולם. היא הפכה במהרה לכוכבת רשת, כמקובל בעידן היוטיוב והטוויטר. דבריה נחתו על אזניים כמהות ועד מהרה הועלו בפרלמנטים ברחבי העולם. היא הוזמנה לנאום בפני הפרלמנט הבריטי, נדדה ממדינה למדינה וכאמור הגיעה עד לעצרת האו"ם השבוע.

אפשר שמאבקה המתוקשר של גרטה הוא בעל השפעה רחבה על המודעות לעניין הסביבתי יותר מכל מחקר מדעי בנושא. פופוליזם זול תמיד היה לחם חוקם של ההמונים על פני סטטיסטיקות, גרפים ומדענים המתראיינים בערוצי תקשורת שונים.

מאבקה של גרטה מייצר פוליטיזציה רבה בסוגיית שינויי האקלים – לטוב ולרע. לטוב – משום שהסוגייה צפה ועולה שוב על סדר היום העולמי, ובין אם היא נכונה או לא, לא ניתן עוד להתעלם ממנה. לרע – משום שעל פי חוקי הפיסיקה, לכל פעולה תתרחש תמיד פעולה נגדית. ובימים האחרונים מתעוררת תגובת הנגד כלפי גרטה וחבר מרעיה כמעט בכל פלטפורמה אפשרית. בין אם מדובר בהגחכה של הנערה על מסריה הקיצוניים, בין אם מדובר בהפיכתה לקלישאה מהלכת ובין אם מדובר בהשוואה שלה לבת הנוער ההיטלראי. סוגיית האקלים הופכת לעניין פוליטי של ימין ושמאל, ללאומיות מול PC, לכלי ניגוח נגד נשיא ארה"ב שפרש מהסכם האקלים, לסוגיות העוסקות במהגרים, במקומות עבודה, בקריסת המזרח התיכון ועוד.

הסכנה בפוליטיזציה של מאבק היא העברתו מהשדה המדעי מחקרי אל התחום הרגשי, האישי, הלאומי. מה-'ידיעה' אל ה-'דיעה'.

סוגיית שינויי האקלים כמו גם העניין הסביבתי בכללותו נמצאים כיום במחלוקת אמיתית. רבים מתנגדים לרעיון המבקש לעורר שינוי בתרבות הצריכה עקב הפגיעה האקולוגית בכדור הארץ. רבים עוד יותר מאמינים כי בבסיס המאבק יש אינטרסים פוליטיים, אולי אפילו אנרכיסטים, המעוניינים לשנות סדרי עולם, לווא דווקא במובן של לשפר ולתקן עיוותי שוק הקשורים לתחלואות השונות של האקלים, אלא בבחינת קריאת תיגר על עצם התרבות האנושית המודרנית.

אותם מתנגדי מאבק טוענים בין היתר כי:

  1. השפעת האדם על שינויי האקלים היא מינימאלית, והטענות בגנות שימוש בדלקים פוסיליים כמקור אנרגייה הן מגוחכות. שכן שינויי אקלים רדיקליים כבר התרחשו אין ספור פעמים בעבר (תלוי כמה רחוק הולכים אחורה בזמן). ככלל, התפרצות גדולה של הר געש אחד מייצרת יותר זיהום אוויר ממיליוני כלי רכב. והתפרציות הרי געש הן הרי עניין שבשגרה.
  2. תעשיית הבשר מזהמת, אך בין אם אלה פרות או בעלי חיים אחרים, פליטת המזהמים היתה מתרחשת בכל מקרה, על ידי בעלי חיים אחרים. הנזק הסביבתי אינו משמעותי.
  3. כריתת יערות הגשם ושריפות הענק הם בעלי השפעה מינימאלית, מאז ומתמיד היו שריפות ענק באוסטרליה, כמעט בכל קיץ. ככלל, מחקרים מורים כי כדור הארץ דווקא מוריק בשנים האחרונות, עקב התפשטות השטחים החקלאיים אל עבר איזורים מדבריים, התפלה והובלה של מים למקומות בהם אין ירידה של גשמים, התחדשות מהירה של יערות ונטיעת מיליוני עצים ברחבי העולם.
  4. גם השינויים בייצור האנרגייה – מאנרגייה מזהמת לאנרגייה ירוקה, הולכים ותופסים מקום משמעותי יותר במדינות רבות, בעיקר במדינות מערביות בהן תרבות הצריכה והשימוש באנרגיה הוא גדול יותר. בסין, אחת הכלכלות העצומות בעולם, יש יותר ויותר מועדות לייור אנרגיה ולזיהום אוויר וכיום סין מפיקה כמעט 30% מהאנרגיה ממקורות ירוקים.
  5. ולבסוף, ניכר כי המדענים שוב ושוב טועים. כבר לפני 25 הובטח לנו שעד שנות ה-20 של המאה ה-21 יעלה מפלס הים בכמה מטרים. דובר על המסה מאסיבית של קרחונים, על עצירת זרמי הים, בצורות קשות, ריבוי סופות טרופיות ועלייה בעוצמתן. בפועל, השינויים היו מינוריים וכמעט ולא הורגשו בעולם. אזורים בסכנת הצפה נמצאים עדיין מעל פני הים, מספר הסופות נותר קבוע, פחות או יותר, ותהליך המדבור נעצר ברוב המקרים (בעיקר הודות להתערבות האדם). זה נכון שיש יותר ימים חמים, יותר אירועי מז"א קיצוני, גלי חום באירופה ומקרים של המסה אינטנסיבית של קרחונים באיסלנד וגרינלנד. אך בפועל, ניתן לייחס זאת לסטיית תקן ולמחזוריות אקלימית שהשפעת האדם עליה היא מינורית.

אז איפה נמצאת האמת? כרגיל, במקום טוב באמצע. המגמה ניכרת, אך העתיד, כתמיד, הוא בלתי צפוי. ראוי לתת את הדעת לבעיות האקוטיות כמו טיפול בפסולת ומניעת השלכתה אל האוקיינוסים, טיפול ומיחזור מי ביוב, התייבשות מקווי מים ופגיעה בטבע. גם לאספקט החברתי יש משמעות, בעיקר סביב הפערים בין העולם השלישי לעולם המערבי, קצב הריבוי הטבעי ומעבר לאנרגייה מתכלה. אין להקל ראש בשינויי האקלים, יש להיערך אליהם, לחקור אותם ולנסות לצמצם ככל הניתן את ההשפעה שלנו עליהם. אבל יש לעשות זאת בצורה מושכלת, מדעית, ולא להיגרר לפוליטיזציה ולפופוליזם של המערכת. באופן זה, הסכנה שהנושא יהפוך לקונפליקט, לשיח חרשים רדוד ולויכוח עקר, היא גדולה מדיי מכדי שנוכל להרשות לעצמינו להתעייף ממנו ולהותיר אותו בידי אנרכיסטים או פוליטיקאים אדישים.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

אפקט פלצבו – תרופת ה-Fake

תגובה של אדם לתרופה כוללת שני רכיבים: אפקט פלסבו שהוא אפקט אשר מתקבל גם עם האדם היה מקבל תרופה ללא כל חומר פעיל, תרופת דמה,

קרא עוד »