chili-peppers-692007_1920

מולקולת קפסאיצין (Capsaicin ראו מבנה המולקולה באיור), היא מרכיב פעיל של פלפלי צ'ילי. קפסאיצין הוא חומר המעורר כאב כימי ליונקים, כולל בני אדם. חומר זה גורם לתחושת צריבה בכל רקמה שאיתה הוא בא במגע. הצמח מייצר אותו במטרה להרחיק יונקים ופטריות טפילות.

בשל תחושת הצריבה הנגרמת על ידי קפסאיצין בבואו במגע עם ריריות, משתמשים בו בדרך כלל במוצרי מזון כתבלין פיקנטי, המגיע כאבקת צ'ילי ופפריקה. כשהוא נמצא בריכוזים גבוהים, קפסאיצין יכול לגרום  גם לצריבה באזורים רגישים אחרים, כגון עור או עיניים. מכיוון שיש אנשים שנהנים מהחום והחריפות, ישנם מוצרים רבים, כמו טבסקו אבקת צ'ילי ופפריקה, המשמשים כתבלינים למאכלים שונים. החריפות איננה מוגדרת כטעם כמו מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואוממי (טעם בשר), אלא כתחושת כאב.

לא מעט מחקרים נעשו על חומר זה. בכנס מדעי איגוד הלב האמריקני 2020, הוצג מחקר מקיף על יתרונותיו הבריאותיים של קפסאיצין. החוקרים בחנו 4,729 מחקרים, מחמישה מאגרי בריאות עולמיים מובילים, ואיחדו אותם למחקר אחד שהסתכם בכחצי מיליון נבדקים. הם גילו כי לצריכת צ'ילי יש השפעה אנטי-דלקתית, נוגדת חמצון,  יכולת להקטין את סיכוי סרטן ולסכרת. מסקנת מחקר מקיף זה היא שקפסאיצין יכול להאריך חיי אדם.

בזכות הכמות הגדולה של האנשים שהשתתפו במחקרים השונים, יכלו החוקרים לבצע השוואה בין אלו שאוכלים צ'ילי 'באופן קבוע', לאלו שאוכלים 'לעתים נדירות' או 'לעולם לא'. ניתוח מסוג זה יכול להראות מגמה, כלומר, איך ריכוז שונה של החומר משפיע על בריאות האדם. התוצאות הפתיעו מאוד את החוקרים. נראה כי יש ירידה של כ-25 אחוז בסיכויי תמותה ממחלות כלי דם וסרטן, ובאופן כללי סיכויי תמותה קטנים ב-25 אחוז ביחס לאנשים שלא אוכלים חריף.

כמו תמיד, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לזהות את מנגנון הפעולה של  מולקולת קפסאיצין בגופינו אך ללא ספק מדובר בכיוון מרתק. בתאבון.

קפסאיצין:

קישור למקור:

https://www.abstractsonline.com/pp8/?&_ga=2.241603266.1992222014.1602856798-1601912555.1597336667#!/9144/presentation/39489

 

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

"השמש המלאכותית הקוריאנית"

במעבדה בשם KSTAR בדרום קוריאה נשבר שיא: החוקרים הצליחו להגיע לטמפרטורה של 100 מיליון מעלות צלסיוס למשך עשרים שניות במערך ניסוי שנערך במקום בכך יצרו,

קרא עוד »
ועידת פריז, 2015

מה הסיכוי שנשנה את דעתינו בנושא מסויים, אם כל העובדות שהיו מוצגות בפנינו היו מלמדות כי מה שידענו עד עכשיו מוטעה?

כשעלה הרעיון של בתי ספר ציבוריים המחשבה הייתה כי ככל שרכישת ידע תהיה זמינה יותר, הדמוקרטיה תוכל להיות חזקה יותר ולשגשג. המוטיבציה להקמת סיפריות ציבוריות

קרא עוד »