כמו בכל חורף, ואולי גם בעונות האחרות, עולים נחלי ישראל על גדותיהם, ומעבירים אל חופי ישראל מיליוני מטרים מעוקבים של מי מדמנה, ביוב ופסולת, באין מפריע. הנחלים הזורמים לים התיכון, שעברו שיקום יותר מפעם אחת, ומיליונים מושקעים בתחזוקה השוטפת שלהם, הם ביטוי לכישלון מתמשך ולמדיניות קלוקלת של מדינת ישראל על הרשויות השונות. דוגמא בולטת לכך היא נחל אלכסנדר הזורם בעמק חפר ונשפך לים באזור בית ינאי.
אורכו של הנחל הוא כ-32 קילומטרים והוא מתחיל מאזור העיר שכם, מנקז חלק מאזור מרכז השומרון ומתחבר אל נחל תאנים, נחל שכם, נחל בחן, נחל אביחיל ונחל אומץ הנמצאים בעמק חפר. חלקו של הנחל הוא שמורת טבע ובה חיים צבי הים המפורסמים מסוג צב רך החי במים מתוקים. הצבים של נחל אלכסנדר מפוטמים בשלל מזונות המושלכים אל הנחל בידי מטיילים, מה שמסכן את חייהם באופן תמידי. למרות זאת, כנראה שפסולת המזון הרבה המושלכת אל המים היא הצרה האחרונה בשורת הסכנות האורבות לבעל חיים מיוחד זה.
משנות ה-90 ועד היום עובר הנחל ניסיונות שיקום ואף הוקמה לו מנהלת נחל המאגדת שורת גופים כמו קק"ל, רט"ג, מינהל מקרקעי ישראל, החברה להגנת הטבע, נציגי המועצה האזורית עמק חפר ונציגי המשרד להגנת הסביבה. צוותי חשיבה הוקמו בשנה האחרונה לנסות ולגבש פתרונות למצבו העגום של אחד הנחלים המזוהמים בישראל, על אף היותו שמורת טבע ומקור משיכה לעשרות אלפי מטיילים בכל שנה.
בשנת 2002 הסתיים שיקום החירום של הנחל בפרוייקט שכלל הקמת בריכות שיקוע למים בטרם כניסתם אל הנחל. ב-2005 הוקם מכון לטיהור שפכים באזור קיבוץ יד חנה, מכון האמור לטהר את שפכי נחל שכם בעלות של כ-60 מיליון ₪ (ובתרומת ממשלת גרמניה). גדות הנחל נוקו שוב ושוב, הוקמו סכרי מגלש ושבילים לאורכו, ניטעו חורשות ומטעי עצי פרי לשירות התושבים, נבנו מצפורים, אגמים לאיגום מי גשמים ומי ביוב מטוהרים, גדות הנחל טופלו ונסללו שבילי טיולים וגני שעשועים. אך כל אלה לא עזרו ומצבו של הנחל הלך והחמיר.
1. בכל שנה בעת זרימות שטפוניות בנחל, הוא מוביל כמויות עצומות של אשפה. רוב הזבל מגיע משטחי הרשות הפלסטינית, אך לא רק. קבלנים, חקלאים, אנשים פרטיים משליכים את תוואי הנחל משאיות של זבל, הנסחף עם השיטפון במורד הנחל, מזהם ומטנף את כל אורכו. חלק מהפסולת מגיע אל הים ושוקע בסביבה החופית.
2. בעונת מסיק הזיתים מתמלא נחל אלכסנדר בגפת ועקר, חומרי הפסולת המוטלים מבתי הבד, בעיקר בגדה ובשומרון. השמן גורם לעריכות ולזיהום חמור, פוגע בדגה, בסרטנים, בצבי הים ובעופות החיים בנחל. מי הנחל הופכים להיות שומניים ושחורים, קצף ממלא את הנחל.
3. פסדים ודם ממשחטות ברשות הפלסטינית. בתחילת שנת 2020 הוזרמו בנחל אלכסנדר פסדים (חלקי גוף של פעלי חיים שנשחטו), ודם בנחל באחד הזיהומים החמורים שהיו בו. הנחל הצחין והיתה סכנה חמורה להתפרצות של מחלות הקשורות בבשר שנרקב ובדם. מיותר לציין שכל הפסול הזו הוזרמה לחופי הרחצה של הים התיכון.
4. טרקטורונים, אופנועים וג'יפים: בשנים האחרונות הפך הנחל על גדותיו אזור קיט עבור חובבי הז'אנר, ולא ניתן כעת לצעוד לאורכו באזור המזרחי לכביש 4, מבלי להיתקל בענני אבק, אבנים הנזרקות לכל עבר ורעש נוראי. אין כל אכיפה בנושא, ההשתוללות היא בלתי נסבלת, שלא לדבר על הפגיעה בערכי הטבע, בצומח ובבעלי החיים. הנהגים עושים כראות עיניהם, משתוללים, נוסעים בתוך הנחל, על גדותיו בהם נעשו נסיונות שיקום, ואף פתחו אתר חדש לחציית הנחל הבוצי במקום המפגש שלו עם כביש 57. בכל שישי בצהרים מתמלא המקום בנהגים וצופים ש"טוחנים", ומסכנים על הדרך את עצמם ואת הנוסעים כל הכביש. הנסיעה הפרועה על שבילי העפר לאורך הנחל מסכנת את נהגי האופניים והמטיילים ואף מעלה ענני אבק, מבהילה את בעלי החיים החיים בסמוך לנחל.
5. על כל אלה יש להוסיף את הזרמת השפכים הקבועה אל הנחל, את חומרים הדשן וחומרי ההדברה שהביאו אף להתפרצות של זיהום יקינטונים – צמח מים המכסה את פני הנחל וחונק את הדגה, הסרטנים, ומקשה על חיי היונקים החיים בזרם והציפורים. בהיעדר פינוי מוסדר של אשפה או אכיפה, מטיילים רבים מותירים אחריהם ערימות אשפה ה"ניצודות" על ידי תנים, דורבנים וקיפודים, זאבים, חזירי בר ושועלים החיים לאורך הנחל. גם פה מיותר לפרט את הנזקים שעושה הפסולת הזו לאותם בעלי חיים.
מאמר זה לא נועד למצוא אשמים או להטיל את האחריות על גורם זה או אחר, אף על פי שמצבו של הנחל מעיד על היעדרו של ניהול המשאב הזה, אי לקיחת אחריות (אולי אפילו זריקת אחריות), היעדר תקציבים והיעדר מנהיגות. הראיות מדברות בעד עצמן. וכמו במקומות אחרים בעולם, לעיתים, חשיבה מחוץ לקופסא, שיתוף הציבור, סגירת אזורים לאורך הנחל והשקעות קטנות ורציפות אפשר והיו פותרות את הבעיה. הנה כמה דוגמאות:
א. רשתות מיועדות ללכידת אשפה צפה, מוסעת ומרחפת במים: במקומות רבים בעולם מנצלים את כוח הזרימה של המים על מנת ללכוד את האשפה הנעה בהם. בפעולה פשוטה יחסית, ולא יקרה, ניתן להתקין רשתות על סכרי המגלש הקיימים כבר בנחל. ניתן לבצע התקנות במוקדים הנגישים לאיסוף האשפה. ביצוע של איסוף שוטף אחת לחודש ובעונות השיטפונות לאחר כל שיטפון בנחל.
ב. אכיפה וקנסות.
ג. התקנת פחי אשפה ופינוי מוסדר של פסולת.
ד. מתקן אגירה ושיקוע לגפת, עקר ופסדים בכל הכניסות למי הנחל. לא מדובר בהקמת מכוני טיהור חדשים בעלות של עשרות מיליוני שקלים, אלא בכמה ימי עבודה של טרקטור (ישנם סיפור הצלחה רבים ממקומות אחרים בארץ כמו מטמנת תאנים).
ה. סגירת תוואי הנחל בנקודות מסויימות לתנועת רכבי שטח ואופנועים.
ו. חינוך וגיוס תלמידי העמק לימי ניקיון ותחזוקת הנחל (קיים באופן חלקי בלבד).
ז. גידור אזור "ההאכלה" לצבים, אכיפה והרחקת המטיילים מגדות הנחל.
ח. הקמת תשתית צילום ומעקב לאורך הנחל אחר מטיילים המשליכים פסולת.
ט. הרחבת תשתית קיימת לתנועת רכבי שטח המרוחקת מאזור התנועה של מטיילים ורוכבי אופניים.
כל אלה יכולים להתבסס על התקציבים הקבועים של המנהלת כמו גם על הפיקוח, האכיפה והקנסות המכניסים כסף. נחל אלכסנדר יכול להפוך לדגם מוצלח של שיקום, תחזוקה ואכיפה של נחלים בארץ ולשחיית חמדה אמיתית בשרון. בפארקים שהוקמו לאורך הנחל ניתן להקים מקורות הכנסה נוספים למנהלת כמו מתקני ספורט ונופש, בתי קפה מוסדרים ופעילויות מכניסות כמו פסטיבלים (גשרים בנחל). כל אלה דורשים חשיבה מחוץ לקופסא, יזמות, שיתופי פעולה והנהגה חזקה ויוזמת היודעת לעבוד.
