בלילה שבין רביעי ה-2 ל-3 לדצמבר, 2020 (זמן ישראל), התפוצץ אב הטיפוס מס' 8 של החללית של ספייס אקס ברוב קול רעם והדר, בעת ניסיון נחיתה בפאתי הכפר "בוקה צ'יקה", טקסס, ארה"ב. זו לא הפעם הראשונה שבה ניסוי של החברה מעטר את השמים בפטריית אש ועשן. אז למה אנחנו בכלל עדים לניסויים הראשוניים האלה של רכבי חלל ורקטות שעדיין נמצאים עמוק בשלב הפיתוח? ומדוע אנחנו לא שומעים דבר משאר המתחרים המפתחים רכבים דומים?
רוב החברות, וזה לא משנה אם אלה חברות שמייצרות מחשבים, מכוניות, מזון או רכבי חלל, רובן מראות למשקיעים ולציבור רק את המוצר המוגמר והמוכח. כי הרי "רק לחמור מראים חצי עבודה". הן מנסות לשמור על נראות חיובית אל מול הקהל והמשקיעים ולכן מסתירות לרוב את התהליכים שמובילים אל המוצר הסופי מכיוון שאלה מלאים בניסיונות כושלים, שינויים, עיכובים וחריגה מתקציבים.
Space x היו יכולים לנקוט בשיטה דומה, אבל במקום זאת הם, או יותר נכון, מי שעומד בראש החברה, אילון מאסק, בוחרים לנהל את פיתוח רכבי החלל שלה באוויר הפתוח, מול מצלמות, לעיני כל העולם. עשרות יוטיוברים שהקימו מאהלים מסביב לבסיס החברה ב"בוקה צ'יקה" מתעדים באופן כמעט אובססיבי כל דבר שקורה בתוך המתחם. מידע שפעם היה נשאר בחדרי חדרים בתוך ישיבות חברי ההנהלה מגיע לציבור בטוויטר ישירות מראש החברה, דקות ספורות אחרי "כישלונות קולוסיאלים", בעוד שבחברות אחרות התשובה המוכרת "אין תגובה", נשלפת באופן אוטומטי מהאחראים על יחסי הציבור.
אילון מאסק הוא אדם עם חזון, כוח רצון והכי חשוב, עם האמצעים לשנות את העולם ולהשאיר חותם חיובי אחריו בניסיון לייצר עתיד טוב יותר לאנושות. ומכאן, הסיבה להתנהלות החשופה של ספייס אקס היא הפיכת ה-"מירוץ החלל" שמתנהל היום לנושא מעניין, לחדשות ולכותרות ב"עמוד הראשון". המטרה היא ליצור התלהבות, לשלהב את האנושות לקראת מה שעומד להתרחש ב-100 השנים הבאות – הפיכת המין האנושי למולטי כוכבי.
במילים פשוטות יותר, מאסק עוסק בזריעת הזרעים הראשונים להגירת האנושות אל כוכבים אחרים כמו הירח ומאדים, מתוך מטרה של "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". על הדרך הוא עוסק בחקר החלל והפיכתו לנגיש יותר, בצורה זולה ובטוחה יותר, כהכנה לשלבים הבאים: תיירות חלל, תעשיית חלל ומיצוב החלל כחזית הבאה אותה יכבוש המין האנושי.
זה נכון שישי לנו עוד הרבה בעיות לפתור על פני כדור הארץ (ואגב, מאסק עוסק גם באתגרים אלה). אך בלי המדע, הצורך בקידמה, המין האנושי ידרוך במקום ולא יתפתח. מתנגדים לקידמה היו בהרבה נקודות בהיסטוריה :
- מסעות באוקינוסים לגילוי יבשות.
- החלפת סוסים ברכבים עם מנוע.
- המצאת ופריסת החשמל.
- תעופה.
- רפואה.
בכל שלב כזה היה מי שקם וצעק: " למה צריך את זה? עד היום הסתדרנו בלי ונמשיך גם ככה". אבל האמת היא שאין לנו ברירה. הסקרנות לדעת מה יש מאחורי העיקול הבא בשביל היא חלק מה- DNA שלנו, והיא מה שמניעה אותנו לחדש, לקחת סיכונים, לפרוץ גבולות ולכוון ליעדים חדשים. חלקם קרובים, וחלקם עדיין רחוקים.
לגבי הניסוי עצמו :
מדובר ברכב חלל שהחידוש העיקרי בו, בשונה מכל רכבי החלל לפניו, הוא היותו רב שימושי בכללותו.
כלומר כל השלבים והחלקים שלו יוכלו להיות בשימוש חוזר. זאת על מנת להוזיל משמעותית (פי 10) את שיגור הכבודה (מטען או אנשים) לחלל. על מנת להשיג את היעד הזה ספייס אקס יצרה חללית שפרופיל הטיסה שלה בעת החזרה לנחיתה חדשני ושונה מכל מה שבא לפניה, כמו גם תכנון מנועים חדשים לגמרי המשתמשים בשילוב חדש של חומרים (מתאן וחמצן) בהנעה הרקטית.
הניסויים מתקדמים במדרגות קטנות, כאשר כל ניסוי "מאתגר" עוד קצת את רכב החלל ובודק את הטכנולוגיות החדשניות שנמצאות בו. מאסק עצמו העריך את סיכויי ההצלחה של הניסוי האחרון רק ב-30% ,ופרט לנחיתה עצמה, שהיא חלק אחד בתוך עשרות יעדי הניסוי, הוא היה מוצלח מאד ונתן אישור למהנדסים והמדענים שפרופיל הטיסה, המבנה האווירודינמי, פעולת המנועים ומשטחי השליטה, כולם, בכיוון הנכון.
זוהי תקופה מרגשת ומרתקת שבה אנו זוכים להיות עדים, ולצפות מהשורה הראשונה בהנחת אבני הפינה במסע הארוך לכיבוש החלל.
התמונות לקוחות מאתר Space x
https://www.spacex.com/vehicles/starship/index.html
