מיזם הרכבת וחידושו מהווים נדבך נוסף וחשוב בפיתוח תשתית מסילתית בישראל אשר תיצור לא רק קישוריות טובה יותר ופריסה ארצית נרחבת , אלא גם תיתן בידי קברניטי המדינה יכולת להסתכל קדימה אל העתיד וליצור קשרי מסחר אזוריים חשובים וכלכלה מקומית יציבה.
נכון שלנושא הקמתו/ חידושו של הקו יש גם משמעויות רומנטיות / היסטוריות אך כל מי שעיניו בראשו ומבין את שיקולי ההובלה היבשתית, העלויות ומרכזיותה של ישראל יוכל לראות כי הפיתוח והכלכלה מנצחים.
הסיבות לכך הם:
1. מסילה זו תקשר את הפריפריה אל מרכזי התעסוקה, אך במקביל תהווה נדבך חשוב במידה ויוקם שדה התעופה גליל עליו הכריזו באזור רמת דוד.
2. נמל חיפה המהווה כיום עורף כלכלי (הינטרלנד) לצורך איסוף סחורות וייצואן אל מדינות היעד מעבר לים (פורלנד), עבור ממלכת ירדן. בנייתו של קו רכבת יספק לתושבי הממלכה יכולת שינוע סחורות גדולה הרבה יותר מבחינת נפח וקיבולת ויש לכך גם השלכות סביבתיות משום שמספר כלי הרכב הממונעים הנעים על הכביש חיפה –עמקים-בית שאן אשר כיום הוא גבוה ולכן מגביר את זיהום האוויר. רכבת תצליח להוריד את מספר כלי הרכב ובעיקר משאיות ובכך תוביל להקטנת פליטת המזהמים.
3. ה"חורף האסלאמי" המתחולל בסוריה השכנה ב -9 השנים האחרונות ובמדינות נוספות מביא לשינויים אזוריים כלכליים אשר מבחינת ישראל, הופכים אותה למדינת מעבר חשובה ותורם אף הוא את תרומתו – כיום מגיעות סחורות מטורקיה כולל רכבים וחלקי חילוף לנמל חיפה, ומיועדים למדינות המפרץ, עיראק ועוד. כתוצאה מכך נוסעות למעלה מ -900 משאיות מאובטחות על הציר בין חיפה למעבר שיח חוסיין- רכבת תייתר ברוב המקרים את הצורך המיוחד ותדגיש את חיוניותה של ישראל, אך תיתן בידיה גם מנופים וכלים מדיניים להפעלת לחצים פוליטיים במקרים של איומים טורקיים או אחרים.
4. חשוב לציין כי כמעט לכל פרויקט יש מתנגדים אשר ראוי בהחלט לשמוע את אשר על ליבם, אך כאשר מפתחים מדינה יש לצפות קדימה אל עבר העתיד ולנסות לראות הכול בצורה מערכתית, משום שלהתנגד כתגובה פאבלובית לכל מיזם לא מאפשר פיתוח, הטענה הנכונה היא שדברים צריכים להיעשות תוך התחשבות בצרכי הטבע והימנעות ככל הניתן מפגיעה במכלול העדין הנ"ל בכדי שיוותר גם לדורות הבאים . דוגמה יפה לכך היא הקמתו של נמל עקבה בשנות ה-60 עת הירדנים קיבלו רצועת קרקע ומוצא לים מן הסעודים בתמורה לפשרה בנושא אקוויפר דיזי. לימים הפך נמל עקבה שהיה דיי שומם , למקור הכנסה אדיר לפיתוח הממלכה הירדנית עת פרצה מלחמת איראן-עיראק ומאוחר יותר במהלך מלחמת המפרץ. כל הסחורות עברו דרכו והכניסו כסף לפיתוח תשתיות נוספות.
5. לנושא יש משמעויות אזוריות חשובות ע"י חיזוק הקשר המסחרי בין ישראל וממלכת ירדן כפי שמתחייב מהסכם השלום אשר נחתם ב 1994, אם לצורך העניין הייתה ישראל בונה במקביל קו צינורות המשיק לקו הרכבת הנבנה כיום, אשר היה מוביל מים מהים התיכון ומתפילה אותם לידי בית שאן תוך ניצול הפרשי הגובה בדרך, יכול היה הפרויקט הנ"ל לתת מענה נוסף וחיוני לצורך האקוטי של הממלכה הירדנית להגדיל את היצע המים לעמאן ושאר ערי ירדן המשוועות למים, בכך יכולה הייתה ישראל לנתק את הירדנים מן התלות בכנרת ולאפשר את התחדשותה, להתפיל כל כמות של מים עבור ירדן ולפתור את מצוקתה (סעיף שהועלה בהסכם השלום ועד היום טרם בוצע פרט להעברת 55 מלמ"ק מהכנרת כל שנה), ואת התמלחות ניתן היה להזרים אל הירדן ומשם לאגן הצפוני בים המלח כנדרש, במקום הפרויקט ההזוי עליו חתמו המדינות להעברת מים דרך הערבה. כך היו כולם יוצאים נשכרים.
לסיכום, ניתן לומר כי הפיתוח המתהווה בישראל מבחינה תשתיתית היום הוא צורך מיידי לאחר שנים שבהם כמעט ולא קרה כלום בנושא התשתיות ( הפעם הרצינית האחרונה הייתה בממשלת רבין החל מ 1992 עת הושקעו והועברו תקציבי פיתוח נרחבים לפריפריה). מי ייתן והתשתיות שיונחו היום במדינה יהוו מסד לפיתוחה גם למען כלכלתה וגם למען הדורות הבאים. ראיית עומק ארוכה תאפשר להעביר אוכלוסיה עתידית ולקדם את כלל המדינה ולא רק אזורים נבחרים.
