איזור הסאהל[1] שבאפריקה, הינו אחד האזורים הפגיעים ביותר לתמורות המתחוללות בעולם בשל שינויי אקלים ותהליכי מדבור. בה בעת, מתרחשים בו תהליכים של ריבוי אוכלוסין מואץ מחד והגירה גדלה מאידך- והתדרדרות ניכרת בביטחון התושבים ובמשילות המדינות. הדבר מתבטא גם בהתחזקות משמעותית של ארגוני טרור כגון "בוקו חראם" סביב אגם צ'אד אשר כמעט יבש לגמרי, "אלקאעדה במגרב" (AQIM) בשטחים של מאלי ומאוריטניה, "אל שבאב" בקרן אפריקה ועוד מגוון של ארגוני טרור המשתייכים לזרמים ג'האדסיטיים שונים. במקביל להתבססותם של ארגוני טרור גדולים כמו אלו המוזכרים לעיל, קיימות גם עשרות קבוצות מזויינות המשתלטות על שטחים ניכרים במרחב. חלקן עוסקות בטרור, חלקן בפשיעה וחלקן בשני התחומים גם יחד. הסכסוכים האלימים בין רועי צאן ובקר לבין חקלאים, על המשאבים המצטמצמים של מים ואדמות פוריות למרעה וחקלאות, הולכים ומתרבים. סכסוכים אלו גורמים למותם של אלפים רבים כל שנה והם משנים את המבנה החברתי, האתני, הדתי ואף הגיאוגרפי של אזורי ספר המדבר ביבשת אפריקה.
כיום ברור כי הקשר שבין משברים אקלימיים-סביבתיים המאיימים על מקורות מחיה לאוכלוסייה לבין חוסר ביטחון והתגברות הטרור, הוא מובהק, ומתגבשת ההבנה שמענה לחוסר יציבות ביטחוני וטרור צריך לכלול גם גישה של סיוע בינ"ל, פיתוח מקומי ויצירת מקורות מחיה לאוכלוסייה.
אזור הסאהל מצוי על ספר מדבר הסהרה, ומהווה רצועה גיאוגרפית, אקולוגית ואקלימית המשתרעת בין המדבר שמצפון, לסוואנה הסודאנית בדרום ומרצועה שממערב לים האדום ועד לחופי מערב אפריקה. הוא מתאפיין באקלים חם ויבש–אך לא מדברי, (יורדים בו בין 100-600 מ"מ גשם בשנה). מאוריטניה, סנגל, גמביה, מרכז מאלי, בורקינה פאסו, אלג'יריה וניז'ר, הן חלק מהמדינות השוכנות בו. (היסטורית, נקרא אזור הסאהל שבין הסהרה לסודאן, Sūdān או بلاد السودان-"ארץ השחורים" או Sudanic Africa).
האזור של ימת צ'אד חווה גידול אוכלוסין גבוה ביותר – למעלה מ 3% בשנה בעשורים האחרונים עד כי האוכלוסייה באזור גדלה לכ- 40 מיליון איש (חרף ההגירה הגוברת ממנו בשנים האחרונות), תוך שהיא מטילה לחץ כבד על המקורות הטבעיים, בעיקר מים לחקלאות, שדות מרעה ודיג מהימה. תושבי האזור סובלים מעוני רב, אנאלפביתיות, תת תזונה ורעב, אבטלה גבוהה, ומהיסטוריה ארוכה של סכסוכים מקומיים. מקור מחייתם העיקרי של התושבים היה ימת צ'אד שסיפקה להם חלק ניכר ממזונם, כמו חלבונים מדיג, מזון מגידולים חקלאיים, אדמות מרעה ומי שתייה למשק החי. אלא ששילוב של ירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורה בצד התקצרות עונת הגשמים, בצורות והשקיית יתר, הביאו להתייבשות נרחבת של הימה וצמצמו משמעותית את שטחה. מימה, שבשיאה השתרעה על שטח של כ- 25,000 קמ"ר, כיום היא מכסה רק פחות עשירית משטחה המקורי.
ארגון בוקו חראם נוסד ב- 2002, ובמהלך שנות קיומו השתלט על שטחים גדולים מאוד בניגריה (מקור גידולו ועיצובו), צ'אד, קמרון וניז'ר. הארגון מחזיק באידיאולוגיה אסלאמית קיצונית, ומטרת העל שלו הינה הקמת ח'ליפות אסלאמית. הוא אחראי למותם של עשרות אלפי אנשים, ולמיליוני פליטים. כארגון טרור הוא נחשב לאחד מהגדולים והקטלניים בעולם. דפוסי הפעולה של ארגוני טרור מסוגו הם כשל מאפיה – השתלטות על משאבים חוקיים (קרקעות, יבולים, סחר) ולא חוקיים (סמים, נשק, הברחות). בוקו חראם הוא דוגמא מובהקת לארגון טרור הפורח באזורי משבר אקלימי.
המחסור במשאבים ואמצעים (מים, קרקע) בצד שינויי האקלים והשלכותיהם (מדבור, התגברות סופות החול, התייבשות מואצת של שטחי עיבוד חקלאי, גלי ארבה התוקפים אזורים נרחבים בשנים האחרונות-כולל השנה (בה טרם הגיעו לסביבת אגם צ'אד-אך מצויים כבר בסמוך אליו)) מעצימים את בעיית הפליטים המוחרפת ע"י פעילות הטרור של בוקו חראם. במקביל, נחלש השלטון המרכזי של המדינות השוכנות לחופי האגם, ונוצר ריק שלטוני שאותו מיהר הארגון למלא. השבר החברתי באזור מנוצל ע"י הארגון להעניק תחושת השתייכות למי שמצטרף אליו. ואכן רבים ממגויסיו הינם 'פליטי אקלים'. הארגון מספק מזון ותעסוקה למתגייסים לשורותיו אשר המצב הנואש דוחף אותם לפנות לאמץ אידיאולוגיות קיצוניות. משבר הקורונה כיום מחריף את בעיית העדר המשילות סביב ימת צ'אד ומחזק עוד יותר את בוקו חראם.
בסומליה נמשך המצב הקשה כבר כמה עשרות שנים. השלטון המרכזי כמעט ואינו קיים ב"מדינה כושלת" זו, או מוגבל לבירה מוגדישו. המדינה מחולקת בפועל בין כמה אזורי שליטה שונים. ארגון אל שבאב, הפעיל בה מאוד, שולט על שטחים ניכרים מן המדינה, בעיקר במרחב הכפרי. קרן אפריקה, וסומליה בפרט, סובלות מתהליכים קשים של שינויי אקלים, מדבור, התייבשות מקורות מים ושטחי מרעה. לכל אלה השלכה ישירה על האוכלוסייה שברובה הגדול מתפרנס מחקלאות קיומית ומגידול מקנה. תכיפות הבצורות באזור גברה מאוד בעשורים האחרונים, והן נעשו כה שכיחות, עד כי תושבים רבים נאלצו להפסיק את גידול המרעה, לשמר גרעיני רבייה לעתיד טוב יותר ולנסות ולחדש את עדריהם אחרי תקופות הבצורת.
ארגון אל שבאב, שהוקם כמיליציה מקומית שלחמה נגד כוחות סומליה הרשמית וסונף לאלקעידה ב-2010, מאופיין באידיאולוגיה אסלאמית קיצונית, ומטרתו להקים ח'ליפות אסלאמית על שטחים נרחבים ככל הניתן. היעדר משילות, לחץ גובר על האוכלוסייה בשל אובדן מקורות פרנסה ואפשרויות מחיה, משחק לידי ארגון זה, הידוע במתקפות הטרור המתוקשרות שלו, כולל חטיפות אזרחים לצורכי קבלת כופר. לאחרונה עלתה סומליה לכותרות בהקשר של מכת הארבה שהחלה בשטחה והתפשטה באפריקה, המזרח התיכון ואסיה. אירועי מזג אוויר קיצוני הביאו לגשמים עזים שהעשירו את מזונו של הארבה, מה שהביא להתרבות שלו במספרים עצומים. בהיעדר שלטון מרכזי לא ניתן היה לנקוט בצעדי מניעה יעילים כדי לעצור את התפשטות הארבה.
ארגון טרור אסלאמי נוסף המשגשג באזורים המושפעים משינויי אקלים הוא אלקעידה, שתחום פעילותו הוא במאלי, ניז'ר, מאוריטניה ולאחרונה הרחיב אותה מאד בבורקינה פאסו. אזור מדברי למחצה זה, מצוי בתהליך שינוי אקלימי משמעותי, המתבטא ביובש, ירידה בכמויות המשקעים ועלייה בטמפרטורות. במקביל, מתרחש בו תהליך מדבור רב עוצמה, הנגרם מכריתת עצים, רעיית יתר, אובדן קרקע כתוצאה מסחף רוח, דלדול מקורות מים עיליים ותחתיים ועוד.
כאמור, המשטרים בסאהל מאופיינים בחולשה אינהרנטית, היעדר יכולת השפעה על שטחים ניכרים במדינותיהם, חוסר משאבים והיעדר תקציבים. יכולת ההתמודדות שלהם עם המשברים הסביבתיים של שינויי אקלים ומדבור היא מצומצמת ביותר. קצב ריבוי האוכלוסייה המואץ במדינות אלה, הוא מהגבוהים בעולם, מה שמקשה מאוד על הממשלות לספק שירותים ותמיכה לאוכלוסייה. בהיעדר יכולת הגנה וביטחון מצד הממשלות באזור נדרשים התושבים להקים ארגוני הגנה מקומיים. ההערכה היא כי בכל שנה מתים עשרות אלפים בשטח העצום המשתרע מניגריה במערב אפריקה ועד לסומליה שבמזרח.
לאורך השנים ניכרים תהליכי המדבור בכל מקום. מדבר הסהרה הולך ומתפשט באופן רציף דרומה ואזורים רבים לכל אורך רצועת הסאהל, אזור רגיש מאוד גיאוגרפית לתנודתיות במשקעים, הופכים למדבר. מגדלי המקנה נדחפים לעבר האזורים הפוריים יותר תוך שהם מתנגשים בחקלאים, עולים עם עדריהם על שדותיהם, שורפים ובוזזים כפרים שלמים. רוב מגדלי המקנה או הנוודים בסאהל משתייכים לקבוצות אתניות שאינן אפריקאיות. במקרה של ניגריה ומאלי לדוגמא, מדובר בבני עם הפולאני (או פולאר). במקרה של דאר-פור מדובר במליציות הג'נג'וויד הערביות. אזור דאר פור מכיל את שילוב הרכיבים הנזכרים: מאבק תוך מדינתי, אתני (ערבים מול אפריקנים-הגם ששתי הקבוצות-מוסלמיות), מאבק על שליטה במשאבי טבע וסביבה, נוודים מול חקלאים, שימוש במיליציות מזויינות של השלטון כנגד אזרחיו כשמחלוקת דתית פנים מוסלמית מזינה את הסכסוך-שהוכר ע"י האו"ם כג'נוסייד. במקרים רבים הנוודים הם מוסלמים והחקלאים נוצרים. המאבק על מקורות מחייה מכיל, אם כן, במקרים רבים, ממד בולט של הבדלים אתניים ודתיים. קווי השבר בין הקבוצות השונות אינם מסתכמים רק במאבק על מקורות המחיה – חקלאים למול מגדלי מקנה – אלא יש בהם גם יסודות אתניים, דתיים, תרבותיים, לשוניים ואחרים.
למאבק הזה יש השפעה גם על הגיאוגרפיה של האזור. אזורים שהיו בעבר חקלאים הופכים לאזורי מרעה ומקטינים את כסות הצמחייה שעליהם. הרעייה הבלתי מבוקרת מאיצה את תהליכי המדבור, ואדמה מיושבת ננטשת ומפנה מקום לערבה עם כסות עשבית. מצב עניינים זה מדאיג מאוד את מדינות האזור וגם את הקהילה הבינ"ל שנדרשת ליותר מעורבות והשקעת מאמצים לייצוב האזור, והולכת ומתגבשת ההכרה כי לא ניתן לטפל באתגרי הטרור וחוסר היציבות שבסאהל רק באמצעים צבאיים או כלים ביטחוניים בלבד. נדרשים כלים וגישות נוספות. בנייר עמדה שהכין מכון המחקר ADELPHI למדינות ה- G7 בנושא חיזוק הביטחון בסאהל, הומלץ על מספר צעדים, ביניהם חיזוק ממשלות ומוסדות שלטון, הסתגלות לשינויי אקלים והשקעה בביטחון מזון ומים, פיתוח כלכלי וסיוע בינ"ל כולל הומניטארי, הקמת מנגנונים מקומיים לפתרון סכסוכים, חיזוק חסינות הערים להשפעות שינויי האקלים, הגדלת מימון לטווח ארוך, בניית יכולת התראה מוקדמת לאסונות טבע והטמעת הליך של הפקת לקחים.
חיזוק ההסתגלות (אדפטציה) ויצירת חוסן לשינויי אקלים הינם אמצעי משמעותי להשגת שלום, והפחתת סכסוכים. כך גם הבנה טובה של המציאות בשטח, חיזוק פעולות ממשלות ושלטון מקומי, שיפור הגישה למקורות טבעיים כמו מים, אימוץ אסטרטגיה של פיתוח מספר מקורות מחיה במקביל כגון אנרגיה מתחדשת, מים, שיקום אדמות וחקלאות תוך מחויבות לטווח ארוך הבונה שיתופי פעולה ואמון הן בקרב מרכיבי הקהילה המקומית והן עם גורמי הסיוע הבינ"ל, ועוד. אמון זה הינו נחוץ להשגת יציבות ארוכת טווח.
שינויי אקלים הם מכפיל סיכון משמעותי בתחום היציבות והטרור באזור הסאהל בדומה למה שמתקיים באזורים אחרים בעולם. ניתן להעריך שמשקל שינויי האקלים כגורם לחוסר יציבות וטרור באזור הסאהל יגבר, שכן השילוב של שינויי אקלים, היעדר משאבים, מצוקת קיום, חוסר מדיניות פיתוח מספיקה עם איום על הביטחון מניב גם התגברות טרור. במדינות שבריריות כמו אלו שבאזור הסאהל, הסובלות ממגוון רחב של בעיות, סיוע בינלאומי הוא רכיב משמעותי בשימור ביטחון ויציבות. הפתרון האפשרי למניעת הואקום אותו מנסים ארגוני הטרור השונים למלא בפעילותם, איננו מתמצה רק בהיבטים פוליטיים, ביטחוניים או צבאיים של סכסוכים, אלא עליו לכלול גם מרכיבים אזרחיים וכלכליים של בניית חוסן כלכלי, פוליטי וחברתי, עיבוד שטחים חקלאיים באזורים צחיחים, שימוש מושכל במשאבי טבע וסביבה מוגבלים ופיתוחם תוך הסתגלות למשברי אקלים תוכפים. באופן זה, אפשר לחזק את הביטחון בסאהל וכנגזר מכך, לצמצם את התגברות תופעות הטרור, הפשיעה והיעדר היציבות השלטונית.
[1] The name is derived from the Arabic term sāḥil (ساحل) for "coast, shore" as being used in a figurative sense (reference to the southern edge of the vast Sahara).
[2] Erik Alda and Joseph Sala, "Links Between Terrorism Organized Crime and Crime: The Case of the Sahel Region", Stability: International Journal of Security and Development, Vol. 3, No.1, 2014.
[3] Henry Noël Le Houérou, The grazing land ecosystems of the African Sahel, Berlin: Springer Verlag, 2012.
[4] Ahmed S. Hashim, Grégoire Patte and Nathan Cohen, "The Geography of Terror in the Sahel", Counter Terrorist Trends and Analyses, Vol. 4, No. 5, May 2012, pp. 11-17.
[5] Nehemia Levtzion, "Islam in the Bilad al-Sudan to 1800" in: N. Levtzion and R. L. Powels (Eds.) The History of Islam in Africa, Ohio: Ohio University press, 2012, pp. 63-91.
[6] Alfred Thomas Grove, "Geographical Introduction to the Sahel", The Geographical Journal, Vol. 144, No. 3, Nov 1978, pp. 407-415.
[7] Stefanie M. Herrmann, Assaf Anyamba and Compton J.Tucker, "Recent trends in vegetation dynamics in the African Sahel and their relationship to climate", Global Environmental Change, Volume 15, No. 4, December 2005, pp. 394-404.
[8] BBC News, "Boko Haram: State of emergency declared around Lake Chad", November 9, 2015.
[9] Julie Coleman, Méryl Demuynck, "The Death of Droukdel: Implications for AQIM and the Sahel", ICCT, June 9, 2020.
[10] Tim Lister, "Burkina Faso attack confirms al Qaeda revival in Africa," CNN, January 16, 2016. See also, Stefan Goertz and Alexander E. Streitparth, The New Terrorism: Actors, Strategies and Tactics, (Urdorf, Switzerland: Springer Nature, 2019).
[11] Jacob Zenn and Colin P. Clarke, "Al Qaeda and ISIS Had a Truce in Africa—Until They Didn’t," Foreign policy, May 26, 2020.
[12] Mapping Militant Organizations, “Al Qaeda in the Islamic Maghreb.” Stanford University, Last modified July 2018.
[13] Laura Torres Saavedra, "The demographic explosion in the Sahel region: its governance’s new challenge", ieee.es, June 27 ,2019.
[14] Wolfram Lacher, "Organized crime and Conflicting the Sahel-Sahara Region," The Carnegie Papers, September 2012.
[15] Another case is the Dar Fur region in Sudan, which contains all the above mentioned components of conflict: inter-state, ethnic (Arabs versus Africans, although both are Muslims), and struggle over control of resources in the natural environment between herders and farmers, regime usage of armed militias against its own citizens, and a domestic Muslim struggle has been feeding the conflict, leading the UN to declare the situation as Genocide. See, for example, Haim Koren, "Darfur within the Sudanese Fabric: Geographical, Historical, ethnological Religious and Political Aspects," in: A. Sofer (ed.) Refugees or Work Immigrants from African Countries, University of Haifa, December 2009. pp. 67-80 (in Hebrew).
[16] Lukas Rüttinger, Gerald Stang, Dan Smith, Dennis Tänzler, Janani Vivekananda et al., A New Climate for Peace – Taking Action on Climate and Fragility Risks (Berlin/London/Washington/Paris: Adelphi, 2015); Executive Summary, here.
[17] UN Environment Programme, “Addressing climate-fragility risks – Linking peacebuilding, climate change adaptation and sustainable livelihoods,” Guidance note, 2019, pp. 14-20.
[18] Carsten ten Brink, “Climate Institute, Risk resilience: Climate change and instability in the Sahel,” Climate Institute, October 2019.
[19] Ehud Sprinzak, "The Lone Gunmen: The Global War on Terrorism faces a New Brand of Enemy", Foreign Policy, Nov.-Dec. 2001, pp.72-73.
ד"ר חיים קורן, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. שגריר ישראל לשעבר בדרום סודאן ושגריר לשעבר במצרים.
גדעון בכר הינו השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, לשעבר ראש חטיבת אפריקה ושגריר לשעבר בסנגל ומערב אפריקה.
[1] משמעות השם סאהל ساحل המבוטא בערבית sāḥil הוא "חוף", כנראה שיבוש המלה סהל sahl (בערבית سهل שמשמעותה "מישור"),שהתגלגל אליה דרך השפה הסווהילית ובאמצעות להגים נפוצים באזור זה.
