יעילותו של מודל לחקר איכות המים בכנרת

ג'יימס לובלוק (Lovelok), הפילוסוף של החשיבה הירוקה, הפתיע בספרו "הפרצוף הנעלם של גאיה", (The Vanishing Face of GAIA) וכך כתב: "בהדרגה התפתח עולם המדע עד כדי נקודה מסוכנת, שבה בניית מודלים קודמת לתצפית ולמדידה, בייחוד במדעי כדור הארץ והחיים. באופן מסוים, מידול על ידי מדענים מהווה איום ליסודות שעליהם עומד המדע: ההבנה שהטבע הוא תמיד הקובע הסופי ושהיפותזה תמיד צריכה להיבדק באמצעות ניסוי ותצפית בעולם האמיתי".

בכל הנוגע למידול איכות המים בכנרת:

המודל הראשון שהציעה המעבדה לחקר הכנרת (WQI: Water Quality Index;) היה מציג מדי שנה תוצאות שמשמעותן הייתה איכות המים על בסיס חודשי בתקופה מסויימת. מבלי להיכנס לדיון על עקרונות המבנה של המודל הזה, ורק מתוך רצון לבחון את התועלת שבו, ראוי לציין שתוצאותיו שמשו בדיעבד תומכי מדיניות תפעול שנהוגה הייתה קודם פרסומן בשנה המדווחת, וזה, לכשעצמו, עניין חשוב. עברו כמה שנים, ושוב התעורר הצורך לבנות מודל אחר הבנוי על בסיס שונה שיהיה לו גם ערך עתידני. נדמה לי שהשינוי הזה התרחש בתגובה למצב החדש שנוצר במשק המים בו יש אספקה שוטפת של מים מותפלים המכסה כמעט במלואו את הנדרש לאספקה ביתית, וחשיבותה של הכנרת פחתה.

המודל החדש, "מודל הקיימות" ( KSI; Kinneret Sustainability Index;),מושתת על עקרונות של קיימות אקולוגית. הוא מתבסס אמנם על נתונים מן העבר, אבל לתוצאות שלו יש על פי דעת המתכננים, משמעות אקולוגית עתידנית. לכן הוא יכול, לדעתם, לשמש ככלי תומך בהחלטות תפעוליות במערכת הכנרת. במודל הזה יש, למעשה, ניסיון קונספטואלי לשלב עבר ועתיד. על פי המודל הראשון (WQI) איכות המים בכנרת בתקופה שקדמה לדיווח התאימה לרמה הנדרשת לצרכי אספקה ביתית. במודל הנוכחי   KSI)) , יש גם אלמנט עתידני, האומר שאם רמת הקיימות האקולוגית הנוכחית גבוהה דייה ( מעל – 60 על פי המדרוג שקבע המודל), היא יכולה להימשך כך גם בעתיד. אין, לעומת זאת, ב"מדד האקולוגי" התייחסות לאיכות המים  PER SE, אלא במשתמע לכך ממצבה האקולוגי.

על פי המדד הזה, נקבע שיש לקבל כרצוי את ערך המדרוג (RANKING ) של 60, ואם הוא נמוך בצורה ניכרת מתחת ל – 60 זה מצב לא רצוי לכנרת (למה? האם בגלל איכות מים נמוכה או התדרדרות אקולוגית ומה משמעותה בפועל?). הפעלת המודל הזה על כל התקופה של 1969 – 2014 נתנה תוצאה האומרת שעד 1992, "תחת שלטון" הפרידיניום, המצב האקולוגי של הכנרת היה יציב. לאחר מכן, כאשר ה-"שלטון" עבר לציאנובקטריה, היציבות האקולוגית של מערכת הכנרת התערערה.

מתוך שפע המאמרים שהתפרסמו בנושא זה עולה שאלה: האם לא הגענו לאותה מסקנה גם ללא שימוש ב"מודל הקיימות"? האם לא אמרו, כתבו, והרצו מדענים לא מעטים שהתחולל "מהפך" בכנרת ובמקום שלטון פרידיניום יש כיום שלטון ציאנובקטריה ויש לנו "כנרת אחרת"? המדענים האלו התבססו רק על נתונים ללא שימוש בכל מודל שהוא. אבל, כדרכו של עולם המדע, אותם מדענים המשיכו הלאה ושאלו, מדוע קרה ה"מהפך" הזה ומה גרם לו להתרחש? מה חלקם של שינויי אקלים בתהליך הזה? מודל הקיימות לא עוזר למצוא תשובות לכך.

"מודל הקיימות" אומר, כך פורסם, שרק בחמש מתוך 30 השנים האחרונות, מדד המדרוג היה טוב, מעל 60: 1993, 1999, 2007, 2008, 2015.

בדיקה פשוטה של המאזן ההידרולוגי של הכנרת באותן חמש שנים נותנת תוצאות מעניינות המאפיינות את חמש השנים האלו, והן מוצגות בטבלה הבאה שבה מוצגים ממוצעים שנתיים של כניסת מים שנתית לכנרת דרך הירדן (מלמק"ש), כמות שנתית (טון) של אמוניום, חנקן כללי וזרחן כללי שנכנסו באותה שנה אל הכנרת באמצעות מי-הירדן, וגובה המפלס באגם באותה שנה (מטרים מתחת לפני הים):

הטבלה מספרת לנו שבשנים בהן הייתה יציבות אקולוגית מצוינת על פי "מודל הקיימות", ספיקת הירדן הייתה קטנה מהרגיל, כמות הנוטריאנטים שהביא הירדן אל הכנרת גם היא הייתה קטנה מהרגיל. חמש השנים הללו באו אחרי שנים גשומות (ברצף או במרווח קטן מסוים), שבעקבותיהן היה באגם מפלס גבוה בכל חמש השנים ה"יציבות". זאת אומרת , ש"מודל הקיימות" נותן תוצאה חיובית בתנאים מאד מסוימים, ולדעתי, בשביל זה אין צורך במודל, ומספיק בהחלט ניתוח של נתונים קיימים. המציאות מכתיבה את התוצאות והמסקנות המתבקשות מתוכן. המודל אינו נותן תשובה עתידנית.

יתר על כן, "מודל הקיימות" נתן תוצאה של מצב אקולוגי אופטימלי לשתי שנים (2007, 2008) שבהן התרחש המשבר החמור ביותר שידוע באוכלוסיית אמנון הגליל באגם ו"מודל הקיימות" מתעלם מכך. במסגרת תשעת הפרמטרים שבחר מודל זה לעצמו, לדגים בכנרת אין כל השפעה ממשית על היציבות האקולוגית שלה או להיפך. לאקולוגיה של הכנרת אין כל השפעה על הדגים. המדרוג הגבוה, כפי שפורסם, שניתן לכנרת במחצית השנה הראשונה של 2020 בא גם הוא אחרי שנים גשומות ולפי הנזכר קודם, גם אם השנה הבאה תהיה שחונה, המדרוג יהיה גבוה. זוהי תחזית עכשווית של תוצאות "מודל הקיימות" על שנים קודמות, המוצגות כאן, עשוי בהחלט לתמוך בה.

"מודל הקיימות" מצדיק למעשה מדיניות תפעולית של מלוי מכסימלי של האגם במים (כפי שנדרש לאספקה בעבר וכיום פחות) ולכן גם בנוטריאנטים, קרוב לוודאי על ידי סגירת הסכר, מתוך תקווה שאם אחרי כן תבוא שנת מיעוט גשמים, המפלס ירד אמנם, אבל נוטריאנטים כמו חנקן ינוצלו בתוך המערכת, יתפרקו ו\או יתנדפו. מצב זה יביא למדרוג גבוה ויציבות אקולוגית אופטימלית. אבל "מודל הקיימות" הראה שזה נכון לשנה אחת, עוקבת שיטפון, ותוצאותיו לא הראו שהיציבות היא רב-שנתית. "מודל הקיימות" אומר בעצם דבר פשוט: אם יש הרבה  מים (גשם וספיקה), ואז כפי שמראים ממילא הנתונים, יש אספקת חנקן מוגברת והפרידיניום משתלט – המצב האקולוגי הוא אופטימלי. כאן המקום להזכיר שגם בתוך עידן הציאנובקטריה, כשהיו שנים עתירות גשם מלוות ספיקה גבוהה בירדן ואספקת חנקן מוגברת לאגם, התחדשה חד-שנתית פריחת הפרידניום, שנותנת, על פי המודל, מדרוג גבוה. התופעה הזו חזרה על עצמה כמה פעמים בעידן הציאנובקטיה.

אשר לערכו של "מודל הקיימות" לנבא תחזית עתידית, מתיימרים בוני המודל לייחס לו יכולת כזו, אבל נראה לי שהיא אינה קיימת. קחו למשל את נושא המליחות: המודל  מגשש באפילה ואינו מציע  פתרון עתידני. המליחות בספטמבר 2020 בכנרת הייתה 269 מגכ"ל (מיליגרם כלוריד לליטר) אחרי ששנתיים קודם לכן הייתה 325 מגכ"ל. יתר על כן, בראשית קיץ 2021, במשך חודשיים בלבד, כשהמפלס גבוה והסכר סגור  נוספו לאוגר המלח בכנרת כ – 16000 טון מלח, שהם בערך מחצית מסילוק המלח השנתי ב"מוביל המלוח" ממעינות "עין נור".

במדעי המחשב ידוע הכלל הקונספטואלי (נוסח לראשונה 10.11.1957 ע"י  ויליאם ד. מלין) שנקרא "אשפה פנימה – אשפה החוצה" (GIGO או RIRO:  Garbage or Rubbish). זוהי אזהרה מפני הזנת המחשב בחומר קלט פגום, שגוי או מוטעה מפני שכך תקבל גם את הפלט (התוצאה). אם הנחת היסוד פגומה גם התוצאה לא תהיה תקינה, או: קלט שגוי לא ימנע פלט שגוי. לטעמי, יש לייחס זאת גם לכינרת.