image

כוכב הלכת ארץ נמצא בגלקסיה ששמה ״שביל החלב״. השמש שלנו היא כוכב, אחד מיני כוכבים רבים ביקום הנראה. השמש בוערת בטמפרטורה של 5800 מעלות בסולם קלווין, ופולטת קרינה בספקטרום רחב מאוד של ״צבעים״. קרינה זו מתפשטת בקווים ישרים לכל עבר והיא אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש חיים על פני כדה״א. המרחק של כדה״א מהשמש מאפשר הגעה של קרינה בכמות שיוצרת תנאים מצוינים לחיים, כפי שאנו מכירים אותם על פני כדה״א (מחלפות הזהב).

כדה״א סובב סביב השמש. הוא כוכב הלכת השלישי מהשמש אחרי חמה ונוגה. זמן מחזור סיבובו סביב השמש הוא בקירוב טוב 365 יממות, ומסלול סיבובו אליפטי, כך שמרחקו של כדה״א מהשמש משתנה במהלך השנה.

הירח, חלק שהתנתק מכדה״א בהתנגשות עם גרם שמיים שלישי לפני כ4.5 מיליארד שנה, נע במסלול אליפטי גם הוא. מרחקו של הירח מכדה״א קטן מאוד ביחס לירחים אחרים במערכת השמש שלנו. לדוגמא, רדיוס מסלולו של ״אירופה״ אחד הירחים של צדק, גדול כמעט פי 2 מרדיוס הסיבוב של הירח שלנו. זמן הסיבוב של הירח סביב כדה״א, בקירוב טוב 27.3 יממות.

כבני אדם בעולם תלת מימדי, יש לנו יכולת לראות את מה שסביבנו באופן שבו אובייקטים  קרובים נראים לנו גדולים יותר מאשר אובייקטים רחוקים מאותו גודל. בדומה לכך, אובייקטים רחוקים מאוד ייראו לנו קטנים ביחס לסביבה. התכונה הזו של אובייקט שנצפה על ידי מכשיר ראייה כמו עין אנושית נקרא ״גודל זוויתי״. משמעות המושג, באופן הפשטני ביותר, היא מדד ל-כמה מתוך שדה הראייה מכסה האובייקט.

לדוגמא, למרות גודלה העצום של השמש, וגודלו הקטן יחסית של הירח, ייתכן מצב בו גודלם הזוויתי זהה או דומה עבור צופה מכדה״א, בגלל קרבת כדה״א לירח ומרחקו הגדול מהשמש.

מסיבות היסטוריות קוסמולוגיות, ציר הסיבוב של כדה״א סביב השמש, של הירח סביב כדה״א ושל כדה״א סביב עצמו (24 שעות) קרובים מאוד. מי שקרא את המאמר הקודם לגבי ה-״ירח האדום״ יזכור שדיברנו על מצבים בהם כדה״א, הירח והשמש נמצאים בציר אחד.

במצבים מסוג זה, במקרה בו הירח נמצא באמצע בין כדה״א לשמש, ניתן לפעמים להגיע למצב של ליקוי חמה. עבור צופה מסוים אם ה״גודל הזוויתי״ של הירח שווה או גדול לזה של השמש, כלל קרני אור השמש שיצאו לכיוון הצופה ייחסמו על ידי הירח ולא נוכל לראות את השמש בלבד.

היום בבוקר (21.6.2020), אירע מקרה של ליקוי חמה חלקי. באזורים מסוימים בהודו, היה ניתן לראות ליקוי חמה חלקי טבעתי. במצב זה הצופה, הירח והשמש נמצאים על קו ישר אחד. אך בתקופה זו בשנה גודלו הזוויתי של הירח קטן יחסית, ולכן אור השמש כן מגיע לעיני הצופה מסביב להיקף הירח. כך נוצרת תמונה בהירה של השמש עם צל עצום במרכזה, שנוצר בגלל שהירח מסתיר אותה – טבעת. בישראל, מיקום הצופה ביחס לתופעה לא אפשר לראות ליקוי טבעתי, אך כן אפשר לראות חלק משטח הירח חוסם חלקית את השמש. ליקוי חמה חלקי.

 

צילום: שמוליק לבנון.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn
תמונה של נומורה

המדוזה הגדולה בעולם משתלטת על הים

עוד אחד מסימני ההתחממות הגלובאלית והצייד הגדל באוקיינוסים (בהמשך להחלטת ממשלת יפן לשוב ולאפשר צייד לוויתנים), היא התרבות חסרת פרופורציות של מדוזת הענק 'נומורה', בעיקר

קרא עוד »

להשתיק את הרעשים

”מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה מתקרבת. שערותיי הלבינו, וזקנתי בשנים אלו, כי

קרא עוד »