שינה מוגדרת כתגובה נמוכה לגירויים חיצונים. ידוע כי בני אדם מבלים 8 שעות ביום בשינה, רוב בעלי החיים ישנים. אפילו התולעת האהובה על ביולוגים, המשמשת פלטפורמה לניסויים, נמטודה סי אלגנס, הולכת לישון. לתולעת הזו יש בדיוק 959 תאים, מתוכם 302 נוירונים (תאי מוח) וניתן לראות כי היא ישנה כ- 3 שעות ביום. בעלי חיים שונים מבלים פרקי זמן שונים במצב של שינה. סוסים, שיאני הערות, ישנים כשעתיים ביום, ואילו הנשפון, סוג של עטלף חום, ישן כ- 20 שעות ביום.
השינה קריטית לבעלי חיים. מניעת השינה אצל בני אדם, עלולה לגרום ללחץ דם גבוה, סוכרת, התקף לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. מעט מדי שינה עלולות לגרום גם להשמנת יתר, דיכאון ודחף מיני נמוך יותר.
המדע יודע לאבחן את השפעתם של מצבי שינה על הפעילות המוחית, ואף יודע על סוגי הורמונים שונים הקשורים למצבי השינה, כמו המלטונין והסטמין האחראים על תהליך ההירדמות. הפחתת הפעילות של ההורמונים סרוטונין ונוראפינפרין גורמת לשנת REM, שינה עמוקה עם חלומות. הורמון נוסף המעורב בתהליך השינה הוא הקורטיזול, אשר פועל במעבר למצב העירות.
ידוע גם שהשינה מעצבת את הזיכרונות במוחנו. במאמר שפורסם ב Nature Neuroscience דיווחו החוקרים על המנגנון המאפשר את עיצוב הזיכרונות במוחנו. המוח מכיל תאים הנקראים מיקרוגליה. הפירוש של המילה גליה ביוונית הוא דבק. בעבר חשבו כי תאים אלו הם הדבק בין הנוירונים החשובים לפעילות המוח. חקירה נוספת העלתה כי אלו בעצם תאי החיסון של המוח, המגיבים לכל סימן של זיהום או נזק במוח. על פי המחקר החדש תאים אלה פעילים גם במהלך השינה, ומטפלים בנזקים הנוצרים תוך כדי שינה, הזמן בו פעילותם יעילה יותר. החוקרים ראו שכאשר ריכוז ההורמון נוראפינפרין עולה, המוח יוצא משנת ה-REM, ותאי המיקרוגליה פעילים משמעותית פחות.
מחקר זה מראה כי תחזוקה של מעגלים עצביים ותיקונם במהלך השינה עשוי להיות מתווך בחלקו על ידי יכולתם של תאי מיקרוגליה לקיים אינטראקציה דינאמית עם המוח. ממצאים אלו מחזקים את החשיבות של שינה בריאה.
לילה טוב.
