התלות ההדדית הנצחית בין עזה לישראל

למה אי אפשר באמת להתנתק מעזה?

ד"ר מאור כהן

האם שאלתם את עצמיכם מדוע, בעצם, ישראל מספקת את מי השתייה של עזה? מדוע היא מספקת תשתיות של ביוב? גז? חשמל, דואר וטלפון? מדוע אין הדבר מוטל לפתחן של המעצמות? מדינות אירופה? מצרים? הרי מדובר ביישות אוייב המאיימת על שלומה ובטחונה של ישראל חדשות לבקרים. מדוע אנחנו ממשיכים לספק את צרכי הקיום של עזה ותושביה אינם נסמכים על מקורות אחרים?

האמת המרה היא שככל שתושבי עזה תלויים באספקת המשאבים מישראל, ישראל אף היא תלוייה באספקתם לתושבי עזה. מקור המים העיקרי של עזה היה בארות מים מקומיות. אך בארות אלה עברו תהליך של 'שאיבת יתר' בשל קדיחת יותר מ-3000 קידוחים פיראטיים, כלומר התרוקנו ממים מתוקים. מכיוון שעזה שוכנת על חוף הים, מי ים מלוחים נכנסו אל אקוות הרצועה והמליחו אותם. 95% ממי התהום של עזה אינם ראויים לשתייה. אך שאיבה נוספת גורעת גם מים מתוקים מאקוויפר החוף הישראלי וגורמת גם להמלחתו. לישראל ברור שאם לא תספק מים לעזה, מאגרי המים שלה יפגעו, דבר שלא יפגע, למשל, במצרים. ולכן זה אינטרס ישראלי ולא מצרי להמשיך ולספק מים לעזה. עזתים רבים רוכשים כיום מים מותפלים מספקים פרטיים. רמת ההיגיינה בשל כך ירודה מאוד מה שעלול לגרום לפרוץ מגפות. מגפות, גם הן, אינן יודעות גבול מהו.

גם הטיפול בשפכים ובפסולת מוטל לפתחה של ישראל, שאם לא כן, היא זו שתסבול מהזיהום המגיע מעזה. מדיי יום מזרימים העזתי מאות אלפי קוב ביוב אל הואדיות ברצועה ואל הים. זיהום זה מגיע אל האקוויפרים ונמהל במי השתייה. האקוויפרים אינם מכירים את קו הגבול כך שהביוב העזתי עובר בתת הקרקע גם לתחומי ישראל. אם ישראל לא תטפל בו, היא תהיה הנפגעת העיקרית. זרמי הים הסמוכים לרצועת עזה נעים צפונה, ולכן נושאים את מי הביוב, וחלק ניכר מהפסולת הנזרקת לים, ישירות לחופי אשדוד ואשקלון. באשקלון יש מתקן התפלה של מי ים המושבת מדיי פעם עקב הזיהום המגיע מעזה. חופי אשקלון וזיקים נסגרים מדיי פעם עקב ריכוז גבוה של מזהמים במי הים המשוייכים לביוב העזתי.

בשכונות רבות בעזה יש הצפת ביוב ולא ניתן לטפל בו בשל היעדר חשמל המפעיל את המתקנים לטיהור שפכים. רק 25% מהשפכים העזתים מטופלים והשאר זורם לישראל. ישראל מעבירה מעט חשמל לעזה ועתידה לספק גם גז טבעי כדי לטפל בפסולת ובמפגעים הסביבתיים, אך אלה מועברים לשימוש פרטי בשל המחסור הכללי במשאבים.

העזתים שורפים חלק ניכר מהפסולת שלהם במשרפות פתוחות. שריפת אשפה נחשבת למזהם חמור ביותר, כיוון הרוח בעזה הוא ממערב ולכן היא נושאת את הזיהום ישר לישראל. כלומר, אם לא נידרש לפינוי הפסולת מהרצועה, נשלם על כך מחיר של זיהום אוויר.

מבקר המדינה פרסם ב-2017 מסמך בשם "זיהום חוצה גבולות" ובו מפורטת שורת מפגעים המחייבת טיפול של ישראל. אם נתנתק, נשלם מחיר יקר מאוד. הבנק העולמי מימן הקמת מכון טיהור שפכים בבית להיא ב-75 מיליון ₪ המסוגל לטהר כשליש משפכי עזה, אך בשל מחסור בחשמל המכון אינו פועל.

ב-28.3.2007 קרס מאגר מי ביוב בצפון רצועת עזה. 7 נהרגו ו-30 נפצעו. מי המאגר הציפו כפר בדואי סמוך ובו 3000 תושבים. שיטפון של בוץ וביוב שכיסה עשרות בתים. היה ברור שמקרה נוסף של קריסה עלול לסכן את היישובים הישראלים מעבר לגדר ולכן חברת מקורות הונחתה לעזור ולטפל במפגע. אם ישראל לא תטפל היא תסבול. אי אפשר להתנתק.

*התמונות להמחשה בלבד (לקוחות כולן מישראל)