מדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם (לאחר גרינלנד,פפואה ובורנאו). הוא נמצא באוקינוס ההודי כמה מאות ק"מ מזרחית למוזמביק שבדרום מערב אפריקה.
כ- 50% מתושביה נוצרים והיתר מאמינים באמונות אליליות שונות. רוב התושבים הגיעו מדרום מזרח אסיה, הודו ומאפריקה, ובערים המרכזיות מבחינים בתווי פנים מעורבים.
מדגסקר היא אחת המדינות העניות בעולם, והכלכלה מושתתת בעיקר על חקלאות, כשלאחרונה גם על תיירות.
התשתיות לא מפותחות ודרכים רבות משובשות או למעשה בלתי עבירות לאורך כל השנה. כריתת היערות (בירוא) האיץ את תהליך המדבור אך הנופים באי נותרו ייחודיים ובדרכים אין כמעט רגע דל אחד. יש בו צמחים אנדמיים שקיימים רק שם, כמו הלמורים-"הקוף המקפץ" וסוגי לטאות.
כיוון שיש בה מגוון עצום של נופים, הן גאוגרפיים והן אנושיים, החלטתי לחלק את הפוסט לשני חלקים שייצגו את שתי הגיחות שעשיתי למקום קסום זה.
בחלק הראשון אתמקד במרכז ובדרום מערב ובחלק השני בצפון , בדרום ובאי סנט הלן:
פעילות רבה על הנהר ועל גדותיו, הילדים מלווים אותנו מרגע שאנו יורדים לסיור בכפר ועד לחזרתינו.
עגלות הרתומות לשוורים הן אמצעי התחבורה העיקרי ולמעשה היחיד בכפרים שלאורך הנהר.
הילדים לא מחמיצים רגע להיות בקרבתינו. לא בכל יום יש להם אטרקציה בדמותינו.
שעת בין הערביים. מתכוננים לחניית הלילה. הנהר נצבע באור אדמדם והשקיעה מרהיבה.
קר וערפילי בבוקר. גם הכפר מתעורר לפעילות והתושבים באים להיפרד מהאורחים הלא צפויים.
בנסיעה צפונה יש לחצות מספר מעברי מים. הנוסעים חייבים לצאת מהרכבים כי לא אחת קורה שאחד הרכבים מפספס את העלייה למעבורת ומסיים בטבילה בנהר.
שמורת TSINGY הוכרזה כאתר מורשת עולמי. הדרך אליה קשה מבחינת עבירות ובעונה הגשומה חסומה לכלי רכב. סלעי גיר שהארוזיה פיסלה בהם תצורות חדות ומעברים צרים. מעבר בגשרים תלויים שרק אדם אחד עובר בהם בכל פעם.
גם בעלי חיים מיוחדים מוצאים את ביתם בשמורה ייחודית זו.
הדרך לשדרת עצי הבאובב ארוכה ומלאת מהמורות ויחד עם זאת מרתקת.
כלי רכב תקועים הם עניין שבשיגרה ורצוי, ואולי אף חובה, לנוע עם שני כלי רכב.
אבל הפיצוי הוא רב כשמגיעים לשדרת הבאובב. במדגסקר יש שמונה סוגי עצי באובב שנמצאים רק בה. זמן השקיעה הוא ממש קסום.
אנחנו ממשיכים מערבה לכיוון החוף ומוצאים חקלאים רבים לאורך הדרך.
באזור IFATY פעילות דייג ענפה. בזמן הגאות יוצאים לים, ובזמן השפל מטפלים בסירות, ברשתות ובדגים.
שעת השפל גם מתאימה ללמד את הדור הבא את רזי הדייג.
עוזבים את אזור החוף מזרחה לשמורת ISALO. תצורות סלע מרהיבות ומגוון בעלי חיים אנדמיים.
ריקשות אנושיות אינה תופעה בלעדית בכלכותא שבהודו אלא נפוצה מאוד בערים ובעיירות במדגסקר.
בשמורת אנדסיבה אנחנו מחפשים את הלמורים (הקופיפים המקפצים) ומוצאים גם לטאות למיניהן.
התשתיות קורסות תחת הגשם הכבד שיורד, ואין דרך להימנע ממנו. חיים פה לא קלים.
מסיימים באנטננריבו (טאנה) הבירה עם השוק האינסופי הצבעוני.
הזכויות לכל התמונות שמורות לבני ניסים.
