משבר המים במזרח התיכון/ ד"ר מאור כהן
נהרות המזה"ת מתייבשים.
מחסור חמור במים מתוקים גורם לירידת מפלס המים בכל הנהרות הגדולים במזרח התיכון.
נהר החידקל העובר בבגדד התייבש כמעט לחלוטין. אחד הנהרות הגדולים והארוכים בעולם, מקור מים חשוב לעיראק, המתחיל את הזרימה בתורכיה, ממשיך לסוריה ומשם לעיראק, הפך לערוץ מזוהם ומוכה מחלות של מי ביוב. מה שהיה גאוות מסופוטמיה הפך ברבות השנים למדמנה. כמוהו גם נהר הפרת. חמש שנות בצורת רצופות, משינוי משטר הזרימה בנהרות, בעיקר בשל בניית רצף של סכרים, שאיבת יתר של מים לחקלאות ותהליך מהיר של מדבור הביאו לפגיעה אנושה במקורות המים החשובים של מדינות אלה. ונכון לסוף שנת 2018, אין אלטרנטיבה וכנראה גם לא תהיה.
כך החלה, עפ"י פרופ' ארנון סופר, מלחמת האזרחים בסוריה, כאשר חקלאים שנותרו ללא מים, נאלצו לנטוש את המרחב הכפרי ולהגר לערים. הערים אינן מסוגלות לתת מענה לגלי ההגירה, הן בתשתיות והן ברווחה. אוכלוסיות כפריות ברובן אינן משכילות ואין להם אלטרנטיבות תעסוקתיות בהיעדר קרקע חקלאית, מה שמעורר תסיסה.
לאור העדרה של חשיבה אסטרטגית סביבתית, המלחמה הנמשכת בסוריה ועצירת המים בסכרים בתורכיה יש לשער כי בשנים הקרובות נהיה עדים לנדידת העמים הגדולה בהיסטוריה. רוב המהגרים נודדים אל מדינות הנפט או מדינות אירופה העשירות בכסף, עבודה ומים.
גם באיראן מתפתח בחודשים האחרונים משבר דומה במשק המים, בעיקר בדרום מערב המדינה. מקורות מים רבים התייבשו או הומלחו והאיראנים מדווחים על מים ערוכים ומזוהמים היוצאים מהברזים. חקלאים רבים (בעיקר מגדלי פיסטוקים), נוטשים את אדמותיהם ונמלטים לערים. אזורי תיירות ננטשים, מערכת הובלת המים נסתמת בבוץ, עדרי בעלי חיים מתים. מדיניות של הזנחה רבת שנים הציתה מהומות, בעיקר בקרב מיעוטים החיים באזור הפגוע. איראן אינה ערוכה כלכלית לטפל במשבר המים, ועל זה יש להוסיף את הסנקציות האמריקאיות, המעורבות בסכסוכים ברחבי המזה"ת וערך המטבע שצונח מדיי יום.
משבר מים אינו משבר נפט. לא ניתן לחיות ללא מים והתפלת מי ים למסות גדולות של אנשים היא בלתי אפשרית בתווך קצר. ניתן, אמנם, לייבא מזון במקום לגדל גידולים חקלאיים, מה שמכונה בגיאופוליטיקה "ייבוא מים וירטואלים" כלומר, שימוש במים הנמצאים בשפע באזורים אחרים בעולם וייבוא התוצר בלבד. אך לייבוא מים וירטואלים יש משמעויות אסטרטגיות (תלות במדינות אחרות ופגיעה בביטחון המזון) וכלכליות שמדינות ערב, אשר אוכלוסייתן, ברובה, ענייה, אינן יכולות אינן יכולות לעמוד בהן.
