גרסת הדלתא של וירוס הקורונה, שאותרה לראשונה בהודו, מהווה, כיום, למעלה מ -80% ממקרי ההדבקות החדשים בפריסה, ארצית וזוהתה ביותר מ -90 מדינות. גם הגרסה הבאה של הנגיף כבר עודכנה, וזכתה לקבל את האות הבאה בתור – אפסילון. בגרסה האפסילונית של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 נמצאו שלוש מוטציות בחלבון הספייק כמעכבות את פעולתם של נוגדנים הנגרמים על ידי חיסונים או זיהומים קודמים (הדבקות). המוטציות גם מפחיתות את האפקטיביות של נוגדנים מהפלזמה של אנשים מחוסנים, כך שריפוי באמצעות החדרת נוגדנים גם הוא בעייתי. מקרי אפסילון נפוצים בארצות הברית כמו גם בלפחות 34 מדינות אחרות. במחקרים שונים מסביב לעולם כבר הוגדרו גרסאות שונות של הוירוס, עד האות למדא. כלומר, לכל הפחות, 11 וריאנטים שונים.
על פי הדיווח של המרכז האמריקאי למניעה ובקרת מחלות ( CDC ) – גרסת הדלתא מתפשטת מהר והיא בעלת סיכוי גבוה יותר להדביק מחוסנים ולעורר מחלות קשות יותר אצל לא מחוסנים, בהשוואה לכל הגרסאות הידועות של הנגיף. בבדיקה שנעשתה במרכז, עולה כי הידבקות של אנשים מחוסנים יכולה לייצר עומסים ויראליים דומים לאלה שאינם מחוסנים ונגועים בגרסה דלתא. עם זאת, מדענים מודים כי הסבירות של אנשים שחוסנו להפיץ את הנגיף, אם הם נדבקים, נמוכה בהרבה בהשוואה לאנשים לא מחוסנים.
גרסת הדלתא ניתנת להעברה ב״יעילות״ גבוהה יותר מנגיפים אחרים במשפחת הנגיפים של הקורונה כגון Mers ו- Sars, והיא בעלת יכולת ההדבקה הדומה יותר לוירוסים כמו האבולה ואבעבועות שחורות. המוטציה של וריאנט הדלתא מאפשרת לו חדירה יעילה יותר לתוך תאי הריאה, הלב, הכליות והמעי. יכולת זו מאפשרת לוירוס הדלתא להתחמק בקלות יותר ממערכת החיסון בשלב ההדבקה הראשוני. לאחר הכניסה לתאים, מתחיל הוירוס להתרבות, ורק אז מערכת החיסון נכנסת לפעולה. משמעות הדבר היא שגם מחוסנים יכולים להידבק ולהדביק, כי הם מייצרים כמויות וירוסים המספיקים להדבקה. אבל בשל החיסון, הם מקבלים גירסא קלה יותר של המחלה. עובדות אלה יגררו, כנראה, שינוי במדיניות. מעבר לחיסון השלישי שיעלה את רמת הנוגדנים, נאלץ לחזור להקפדה על ריחוק חברתי ומסכות.
