שבט ה'דורזי', בעיית הרעב, וצמח מופלא אחד אנדמי לאתיופיה

800px-WomanEnset

לפני שנים אחדות ביקרתי בכפר צ'נצ'ה (Chencha) השוכן על רכס, המתנשא מעל לעיר המחוז ארבה מינץ' (Arba Minch) שבדרום אתיופיה. בכפר ובסביבתו חיים אנשי הדורזי (Dorze), קבוצה אתנית קטנה המונה כ-30 אלף נפש, שכמחציתם חיים בהרים האלה ומקצתם היגרו בשנים האחרונות לאדיס אבבה. הדורזי מחזיקים במסורת ייחודית של הכנת לחם דק המכונה קוצ'ו (kocho) המזכיר בצורתו את האינג'רה (injera) המוכרת של המטבח האתיופי. שלא כמו האינג'רה, שאותה מכינים מקמח טף (tef),דגן נפוץ באתיופיה, אנדמי למקום, את הלחם המקומי מכינים מאנסט, צמח אנדמי נוסף הגדל בדרום אתיופיה והידוע בכינויו העממי "בננה מזויפת".

במבט ראשון נראה האנסט כמו הבננה המוכרת לנו. אלא שפס אדום החוצה את העלים הגדולים של הצמח מבדיל בינו ובין הבננה. בכפר יכולתי לראות איך נשות הדורזי מכינות את הקוצ'ו: הן קולפות מן הגזע הסיבי הלח רצועה ארוכה, חותכות אותה לחלקים קטנים ומרדדות אותה באמצעות מערוך על לוח עץ המיועד לכך. לאחר כמה דקות של רידוד הופכת הקליפה הבשרנית לגוש בצק. את הבצק אפשר ללוש ולאפות מיד על הטבון, או לאחסן אותו כשהוא עטוף בעלי האנסט לתקופה של שבועיים ואפילו יותר.

אנשי הדורזי משתמשים כמעט בכל חלקי הצמח. את הפקעת הנמצאת בתוך האדמה הם נוהגים לאכול לאחר בישול. מזרעי הפרי, שאינו מתאים לאכילה כמו פרי הבננה המוכרת לנו, הם מכינים חטיף אהוב על הילדים. שימוש מעניין נוסף באנסט הוא ניצול העלים לצורך דיפון פנים הבקתות של הדורזי נגד גשם. העלים של הצמח חזקים וגמישים כמו יריעות פוליאתילן סינתטי. אגב, בקתות הדורזי הן בקתות ניידות; כאשר נחילי טרמיטים תוקפים את הבקתה, אפשר להרים אותה ולהעבירה למקום אחר. אין זה עניין של מה בכך – התקפת טרמיטים יכולה לחסל כפר שלם.

מלבד השימוש בצמח כמזון ולדיפון הבית, בני הדורזי וקבוצות אתניות אחרות בדרום אתיופיה משתמשים בעלי השיח לעטיפת חפצים. בשווקים באזור הדרום אפשר לראות כיצד עוטפים את המצרכים בעלים ונושאים אותם בהם כמו בשקית. בעבר נהגו להשתמש באנסט גם כאמצעי תשלום, ממש כמו מלח או סוכר.

אתיופיה היא ארץ חקלאית בעיקרה. יותר מ–80 אחוז מתושביה עוסקים בחקלאות וחיים ממנה באופן ישיר. חוקרי התרבויות של אתיופיה מציינים שלושה ענפי חקלאות עיקריים במרחב של אתיופיה: רעיית בקר, גידולי דגנים וגידול אנסט. למעשה אפשר לומר שגם היום לא התפתחו באתיופיה ענפי חקלאות אחרים מלבד הענפים הללו, דבר המסביר, בין היתר, מדוע הארץ נותרה כה נחשלת ביחס למדינות אחרות.

מקורו של האנסט בדרום אתיופיה, והוא גדל לאורך אגמי הבקע הסורי–אפריקאי שבדרום המדינה, ואף בסומליה. הוא נפוץ מאוד בדרום אתיופיה, ושם יש לו חלק חשוב בתרבות המקומית, אף על פי שהוא צומח גם בהרי סימיין (Simien) שבצפון המדינה. במקומות רבים בדרום אתיופיה מגדלים את צמח האנסט במטעים מסודרים, ממש כמו מטעי בננות.

תרבות האנסט היתה ככל הנראה מפותחת במרחב של דרום אתיופיה גם בעבר, לפי הערכות החל מהמאה ה–12. באתר הארכיאולוגי טיאה (Tiya) הממוקם כ-100 קילומטר מדרום לאדיס אבבה ונמצא ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, התגלו אסטלות, אבני זיכרון עשויות גרניט, ועל רבות מהן נמצא סימן החוזר על עצמו, המזכיר בצורתו את צמח האנסט: צמח עם שני עלים נפרשים לצדדים. תרבות האנסט נחשבת לתרבות יציבה בעיקר משום ששיחי האנסט גדולים וחזקים. בנוסף, קל יותר להגן על מטע של אנסט מלשמור על מרחב מרעה פתוח או על שדות של דגנים.

בשנת 1984 היו אזורים באתיופיה שסבלו מרעב כתוצאה מבצורת. על פי הערכות, מיליוני אתיופים מתו אז ברעב. בשנות ה–90 של המאה הקודמת החלו חוקרים לבדוק מדעית את יתרונותיו של צמח האנסט. בשנת 1997 ,למשל, פרסמה האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קיוטו ואוניברסיטת פלורידה דו"ח מקיף בנושא, ובו הציעו לראות בצמח האנסט כמקור למזון זמין בזמן רעב. כותרת הדו"ח היתה: "The Tree Against Hunger". לדברי מחברי הדו"ח לאנסט יש תכונות המקנות לו יתרון לעומת ענפי הבקר והדגנים: הוא בעל ערך קלורי גבוה, תלותו בגשם פחותה משל גידולים אחרים, הוא מספק כמות רבה של מזון באופן מידי, ואת תוצריו אפשר לאחסן למשך זמן רב לשעת הצורך. באותה שנה הכריזה ממשלת אתיופיה על האנסט כעל יבול לאומי.

ואולם, לאנסט יש גם חסרונות: ראשית, נדרשות כמה שנים מרגע שתילתו עד שאפשר להשתמש בו,  לכן יש צורך לדאוג לשתילה רציפה של הצמח. שנית – ומתברר שזו נקודת תורפה לא פשוטה – התרבות השלטת באתיופיה, תרבותם של האמהרים והתיגראים מהצפון, רואה באנשי הדרום קבוצה נחותה מבחינה מעמדית וכלכלית. תרבות האנסט עצמה נחשבת לתרבות נחותה, ולא קל לעודד את גידולו של הצמח הזה ברחבי המדינה. ואכן, על אף ניסיונות של ארגוני סיוע לקדם את האנסט בתור עתודה לשעת חירום, הממשלה האתיופית מעדיפה את הנרטיב התרבותי הישן של אתיופיה: בקר, טף ודגנים אחרים.

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

שמש עלי אדמות

שמש עלי אדמות / ד"ר מתי כהן אבן דרך מדעית נרשמה כאשר מדענים ערכו ניסוי במעבדות בסין בו הצליחו לייצר "שמש מלאכותית" אשר הגיעה לטמפרטורה

קרא עוד »

צל

תחת צילו של עץ סיגלון צעיר, עדיין נטול עלים (שכן בתחילת האביב מכוסה העץ פרחים סגולים בלבד), אשר גובהו אינו עולה על 4 מטרים ורדיוס

קרא עוד »

יש לך מייל מהעציץ שלך

זה אולי נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אך מדענים הצליחו ליצור מערכת שבה צמח יכול לחוש בקיום של חומר נפץ בקירבתו. בתגובה, ברגע הזיהוי הצמח

קרא עוד »