שמש עלי אדמות / ד"ר מתי כהן
אבן דרך מדעית נרשמה כאשר מדענים ערכו ניסוי במעבדות בסין בו הצליחו לייצר "שמש מלאכותית" אשר הגיעה לטמפרטורה של 100 מיליון מעלות צלסיוס לפרק זמן של 10 שניות. זוהי טמפרטורה החמה פי 8 מהטמפרטורה של השמש שלנו! אך כיצד הניסוי תורם לאנושות, למדע ולכדור הארץ?
תנאים ייחודיים אלו מאפשרים לייצר אנרגיה בתהליך הנקרא היתוך. בתהליך זה, שני גרעינים אטומיים קלים יותר יוצרים גרעין כבד יותר, ובמקביל משחררים אנרגיה. זהו תהליך דומה למה שמתרחש בכוכבים כמו השמש שלנו. תהליכי היתוך דורשים דלק ותא עם טמפרטורה ולחץ גבוהים כדי ליצור פלזמה שבה היתוך יכול להתרחש. בכוכבים, הדלק הנפוץ ביותר הוא מימן, וכוח הכבידה יוצר את הטמפרטורה הגבוהה והמתח הדרושים למיזוג. כורי היתוך בדרך כלל משתמשים באיזוטופים של מימן כגון דאוטריום וטריטיום, המגיבים בקלות רבה יותר, ויוצרים פלזמה.
למקור אנרגייה זה יש יתרונות רבים.
המימן הוא גז שכיח על פני כדור הארץ ויש מספיק ממנו לייצור אנרגייה למשך מיליוני שנים. השפעת התהליך על הסביבה, במיוחד בכל הנוגע לפליטת גזי חממה היא מינורית. כלומר התהליך וחומר הגלם אינם מזהמים. כך לדוגמא, כדי לספק אנרגיה לעיר בת מיליון תושבים אנו זקוקים ל250,000,000 ק"ג נפט או 400,000,000 ק"ג פחם. לחילופין, נדרשים 40 ק"ג דלק היתוך.
בהשוואה לאנרגייה גרעינית, אין צורך בשינוע של חומרים רדיו אקטיביים ולא נוצרת פסולת רדיואקטיבית המסכנת את האוכלוסייה והסביבה.
תחנות הכוח תהיינה בטוחות יותר ואין כל סכנה כמו בהיתוך הכור ובדליפת חומרים רדיואקטיביים (אסון צ'רנוביל).