משימת ״Inspiration 4” – העתיד של תיירות החלל

748544main_iss035e037030_full

לכל מהפיכה יש קטליזטור, משהו שגורם לתהליך לקרות או להאיץ. כך גם בתעשיית החלל.

הקטליזטור במירוץ הראשון לחלל, שהחל בשנות ה 60, היה סוגיית הביטחון הלאומי והעליונות על פני היריב. במקרה הזה, היתה זו המלחמה הקרה וחוסר הידע על התקדמות היריב מאחורי מסך הברזל שהביא לבסוף את האמריקאים לירח. אבל מה מניע את ״מירוץ החלל״ היום? להערכתי ישנם שני מניעים מרכזיים :

המניע הראשון הוא חזון.

החזון להפוך את המין האנושי למין רב כוכבי. ״לא לשים את כל הביצים בסל אחד״. לצאת וליישב כוכבים אחרים, לבנות בסיסים פעילים של בני אדם על הירח ועל מאדים, ובשלב מאוחר יותר גם מושבות. אולי לחלק מכם זה נראה עדיין כמדע בדיוני אבל אם תחשבו על זה, לכוכב שלנו יש המון איומים קיומיים, מבפנים ומבחוץ, ואם יתרחש אירוע קטסטרופלי בכדור הארץ, המין האנושי, על כל הישגיו הטכנולוגיים, החברתיים, והתרבותיים ימחק כלא היה.

השני הוא, כמובן, כסף. ולא סתם כסף, אלא כסף גדול.

כמות המחצבים והמתכות הנדירות שקיימים על הירח ועל אסטרואידים היא עצומה! כל כך גדולה, עד שגם אחרי שישקיעו מאות מיליוני דולרים כדי לחצוב ולהביא אותם חזרה, הרווח של החברות המעורבות עדיין יהיה אסטרונומי.

גם תיירות חלל היא מקור לכסף גדול.

עד לא מזמן, היכולת להטיס בני אדם לחלל היתה שמורה לממשלות וארגונים לאומיים כמו נאס״א, וכדי להיות ״אסטרונאוט״ מן המניין, המועמדים היו צריכים לבוא מרקע צבאי, תעופתי או מדעי, להיות מצטיינים בתחומם, לעבור מבחנים ומיונים מפרכים, שאחריהם, גם אחרי שהתקבלו, היו צריכים לחכות שנים עד שהיו מצוותים למשימה שהגשימה להם את החלום להיות בחלל. המטרה של תעשיית החלל היא, בין היתר, להנגיש את החלל עבור אזרחים. וזה נעשה בשני מישורים:

  1. המישור הכלכלי: בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, ובראשן הפיכת כלי הטיס החלליים לרב שימושיים, הטסת מטען ובני אדם לחלל הוזלה פי 10! אמנם, כיום, זה עדיין ״שעשוע לעשירים בלבד״, אבל המטרה היא להוזיל יותר ויותר את הטיסה לחלל ולהשוות את המחיר שלה לכרטיס טיסה.
  2. המישור התודעתי – טיסה לחלל היא מסוכנת. אין דרך אחרת לומר זאת. למרות כל הקידמה והטכנולוגיה, עדיין מדובר ב- 'לשבת חסרי אונים על מאות טונות של חומר נפץ ולעלות ע״י פיצוץ מבוקר אל הסביבה הכי עויינת שקיימת לבני אדם ללא חמצן, עם טמפרטורה מקפיאה'. אז איך משכנעים את אזרחי העולם לעשות טיול מסביב לכדור הארץ?

קבלו את משימת ״Inspiration 4” :

ארבעה אזרחים, לא יוצאי צבא, לא מדענים, לא אתלטים במיוחד, ובינהם אפילו אישה עם רגל תותבת. כן. אנשים כמוני וכמוכם שהמריאו בחללית ״דרגון״ של space x, ובמשך 3 ימים הקיפו את כדור הארץ בגובה 575 ק״מ. דבר זה לא נעשה מאז תקופת ג׳מיני ואפולו בשנות ה-60! (פרט לתחנת החלל הבינלאומית כמובן). והאמריקאים, כמו אמריקאים בחרו לעשות את זה בגדול.

עם סדרה תיעודית בנטפליקס, שמלווה את המשתתפים משלב הבחירה שלהם, דרך האימונים ותוך כדי המשימה. עם מסע התרמה לבית חולים שהוא מרכז למחקר וטיפול בסרטן ילדים, שאחת המשתתפות במשימה גם עובדת בו כאשת צוות ו… היא מחלימת סרטן ילדים בעצמה. מרגש. באמת. אבל תודו… כל כך אמריקאי.

שם המשימה , inspiration, לא נבחר באקראי.

המשימה הזאת נועדה להוות השראה עבור הקהל העתידי הפוטנציאלי לתיירות בחלל, אנחנו. המטרה להנגיש את החלל לאנשים ה-״רגילים״. היא שלב חשוב בדרך להפיכת תיירות החלל לתעשייה של ממש ולא רק לשעשוע של מיליונרים.

אבל, לכל מטבע שני צדדים:

מה יקרה אם חס וחלילה משימה כזו תיגמר באסון? איך תושפע דעת הקהל במקרה כזה?

כאשר אלה יוצאי צבא או אנשים שהתאמנו במשך שנים ויודעים ומכירים את הסיכונים היטב, עם כל הכאב, אנחנו אומרים לעצמינו ״טוב, הם ידעו את הסיכונים, הם היו פורצי דרך״. אבל כשמבקשים שנסתכל על טיסה בחלל כאילו היתה טיסה רגילה, וכשלא מדובר באסטרונאוטים ״מקצועיים״ אלא באזרחים כמוני וכמוכם זו כבר תהיה מכה קשה יותר לתיירות החלל.

וגם לאסטרונאוטים ה״מקצועיים״ יש מה לומר בנושא…

כיום, ארגון התעופה האמריקאי מגדיר ״אסטרונאוט״ כמי שטס לגובה של יותר מ 80ק״מ. מה שאומר שגם אזרחים שלוקחים חלק, ויקחו חלק בטיסות התיירות לחלל יחשבו ״אסטרונאוטים״. וזו פגיעה קשה באגו, ביוקרה ובכבודם של אלה שהצטיינו כל חייהם, התאמנו שנים, עשו משימות ״אמיתיות״ עם מטלות מסכנות חיים בהליכות חלל, וגם שילמו בחייהם כ״אסטרונאוטים מקצועיים״.

צילומים: NASA

 

 

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

לוח זמנים של כוכב

כדור הארץ קיים כ-4.6 מיליארד שנה. היקום קיים כ- 13.7 מיליארד. קשה לנו מאוד להעריך פרקי זמנים ארוכים כל כך, כשאנחנו חיים בסך הכל 100

קרא עוד »