החלקים החדשים ממערך ההגנה על חומות ירושלים העתיקה, התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן, לפני הנחת תשתיות ביוזמת עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה לפיתוח ירושלים
קטעים מביצורי חומות ירושלים העתיקה וטביעת כף יד מסתורית חצובה בסלע נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברחוב סולטן סולימאן בירושלים. החפירות, שנעשו כהכנה לעבודות תשתית ופיתוח של חברת מוריה לפיתוח ירושלים, חשפו מקטעים מתעלת החפיר העמוקה שהקיפה את העיר במטרה להגן עליה, החל מהמאה ה-10 לספירה, ואולי אף קודם לכן. באחד מהמקטעים נחשפה בקיר התעלה טביעת כף יד חצובה, שפישרה לא ידוע.
רחוב סולטן סולימאן, שלאורכו ממוקמים שער שכם ושער הפרחים, עובר בצמוד לחומה הצפונית העתיקה של ירושלים.
זובייר עדאווי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, חפר לאחרונה את החפיר שנמצא ממש מתחת לרחוב. לדברי עדאווי, "אנשים לא יודעים, אבל הכביש הסואן הזה עובר על גבי על חפיר עצום. למעשה, מדובר בתעלה ענקית, חצובה בסלע, שרוחבה לפחות 10 מ' ועומקה מ-2 עד יותר מ-7 מ' בנקודה העמוקה ביותר. תעלת החפיר מתוארכת ללפני כ-1,000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה, והיא מקיפה כטבעת את כל העיר העתיקה. תפקידה היה למנוע מאויב שצר על העיר להתקרב אל החומה ולפרוץ פנימה. אנשים מכירים מסרטים את החפיר ממבצרים וטירות באירופה – שם הוא בד"כ מלא במים. כאן הוא היה יבש, אבל עדין – בשל עומקו ורוחבו, הוא היווה מכשול רציני שהאט את תנועת החיילים."
חומות ירושלים ושעריה המרשימים אותם אנו רואים היום, נבנו במחצית המאה ה-16 בידי הסולטן התורכי סולימאן הראשון. "החומות שעמדו כאן בימי הביניים – מהמאה ה-10 לספירה, היו חזקות בהרבה, ואף לפני כן הקיף חפיר ענקי את חומות העיר", אומר ד"ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות. "בעידן של קרבות אבירים, חרבות וחיצים ופרשים מסתערים, היו ביצורי ירושלים אימתניים ומשוכללים, והם כללו מספר חומות ואלמנטים שנועדו לעצור את הצבאות הגדולים שהסתערו על העיר", הוא אומר.
"מי שביקש לכבוש את ירושלים הקדומה בימי הביניים נאלץ לעבור חפיר עמוק ושתי חומות עבות. כל אותה עת, מגיני העיר המטירו מקווי החומות אש וגופרית. זה היה גיהינום של ממש!! ואם זה לא מספיק, ביצורי העיר כללו מנהרות סתרים, שנחשפו גם הן על ידי הארכיאולוגים של רשות העתיקות בפרויקטים קודמים. ממנהרות אלה, הגיחו מגיני העיר. הם היכו באויב, וכהרף עין, נעלמו בחזרה לתוך העיר – דרך אותן מחילות משוכללות".
ד"ר ראם מרחיב: "ההיסטוריונים שליוו את מסע הצלב הראשון מתארים כיצד הגיעו לכאן הצלבנים, ביולי 1099. הם עמדו תשושים אל מול אותו חפיר עצום שחשפנו, ורק לאחר חמישה שבועות הצליחו לחצות אותו, בתחבולה ובמרמה ובמחיר דמים כבד, תוך כדי שהם סופגים אש כבדה ממגיני העיר המוסלמים והיהודים כאחד".
במהלך החפירות התגלתה על דופן החפיר טביעת יד מסתורית עתיקה וחצובה בסלע. בשלב זה, החוקרים טרם פענחו את תעלומת החציבה. "איננו יודעים האם טביעת היד נחצבה כמעשה ונדליזם, קונדס משעמום, או – האם היא מסמלת משהו ולמעשה מצביעה לאיזשהו כיוון?" אומרים החוקרים.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "רבים חלמו ולחמו על ירושלים. כשעומדים מול הממצאים הארכיאולוגים הללו, אפשר להבין את גודל האירועים והתהפוכות שהעיר הזו עברה. אפשר לדמיין את המולת הקרב וכמעט להריח את תימרות העשן. אנחנו כמעט כל יום חושפים טפח מההיסטוריה המפוארת של ירושלים, והפעם – אנו עדים להיסטוריה הצבאית העשירה שלה. נעשה כל מאמץ על מנת להנגיש ולהציג זאת לציבור".
- סרטון. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות https://youtu.be/CdyG1vU2T5w
- החפירה ברחוב סולטן סולימן. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
- מבט אל החפירה מתוך החפיר, משמאל על הקיר ניתן להבחין בסימן היד החצובה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
4-5 זובייר עדאווי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות.
8-6 היד שנחצבה בקיר החפיר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
מחשבים 'רואים' – כלי לאבחון מחלות
ד"ר מתי כהן
ספטמבר 5, 2022
במהלך העשורים האחרונים נעשו מחקרים רבים בנושא היכולת של מחשבים לזהות פרטים בתמונה. הזיהוי כולל יכולת להבדיל בין, למשל, תמונות של כלב או של חתול,
